הרבה נשים מגלות מחדש את אמא שלהן כשהן בהריון. הולכות איתה לקנות בגדים שיכילו את הבטן התופחת, מתייעצות איתה לגבי הציוד לתינוק ולפעמים אפילו הולכות יחד איתה לבדיקות השונות. גם הקשר של שרה ולינדה, אם ובת בריטיות, צפוי לעבור בדיוק את אותו תהליך התקרבות – רק שהפעם, התינוק יגדל בבטן של סבתו. מסובך? לא נכחיש זאת.
"הרעיון של פונדקאות היה לי קשה"
"לא חשבתי פעמיים, היה נראה לי הכי הגיוני בעולם שאעשה את זה בשביל הבת שלי, אחרי מה שהיא עברה. שבר לי את הלב שהיא לא תוכל להיות אמא, ואם אני יכולה לעזור לה בזה בעצמי, ברור שאעשה את זה", אמרה לינדה. "חברים שלי חושבים שאני משוגעת, אבל אני פשוט רואה בזה בייביסיטר מוקדם. הרי ממילא כשיהיו לה ילדים אני אשמור עליהם מדי פעם, אז למה לא להתחיל עכשיו?".
שרה, לינדה וסטיוארט, החתן והאבא המיועד, כבר התחילו בטיפולי הפריה. בניגוד לישראל, שמגבילה את גילן של הפונדקאיות ל-38 לכל היותר, באנגליה המגבלה גמישה יותר, אולם הרופא שבחרו לתהליך הודיע להם שלא ימשיך בטיפולים לאחר שלינדה תחצה את גיל 50.
"אין ספק שזה מצב מיוחד, שדורש הרבה רגישות וסבלנות בהתמודדות עמו", אומרת ענת לוין-יעקבי, מטפלת משפחתית. "בניגוד לפונדקאית רגילה, שמקסימום יכולה לבקר מדי פעם את הילד ולרוב אין לה קשר ממשי עמו אחרי הלידה, הסבתא נשארת חלק משמעותי בחייו, וקיים חשש לפריצת גבולות בתוך המשפחה, מתוקף התפקיד המיוחד שהסבתא נשאה בהריון הזה. עם זאת, יש גם יתרונות למצב: האתגר המשותף הזה יכול לבנות קשר קרוב מאוד בין האם לבת, וגם התינוק העתידי ירגיש רצוי ואהוב כשישמע כיצד כל המשפחה התגייסה כדי להביא אותו לעולם. חשוב רק לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים ולערוך תיאום ציפיות לפני הלידה, כדי להגיע לשגרה שתהיה מקובלת ונוחה לכולם ולהימנע ממריבות מיותרות".
כולם היו בניה: פונדקאית פורשת אחרי 13 לידות
אהבה עצמית: הריוניות מצלמות את עצמן