בוקר. אני בתוך מונית בדרכי לעבודה. לנהג קוראים הרצל. ההורים רצו לקרוא לו בהתחלה עזרא אבל חששו שהשם לא מתאים לתינוק, אז קראו לו הרצל. הוא בן 44, נשוי ויש לו חמישה ילדים. כשנולדה אשתו ההורים של שלה קראו לה חדוה, אבל הוא קורא לה נבלה. חדוה עכשיו בהריון לילד שישי. הרצל מאוד שמח מזה, כמעט כמו ששמחים לפני עקירה כירורגית.
הרצל לא מפסיק לדבר ולהתלונן מהרגע שאמרתי לאיזו כתובת לקחת אותי. "המזל הגדול שלי זה שלנבלה יש גוף מבטון, אתה מבין? גם כשהיא בהיריון היא עדיין כמו נמרה!", הוא מדבר וצועק מבלי להסתכל על הכביש ואני מחזיק חזק את חגורת הבטיחות, כבר ספרתי עשרים עברות תנועה ועשר עבירות על אמנת ז'נבה. "מה איתך? מדליק אותך בטן של סוסה או שאתה מהעדינים?!?".
כשאתה אוהב מישהי גם ככה המוח שלך מפרש ומתרגם אחרת מהמציאות כל מה שאתה רואה, זה מאוד דומה לחרמנות - יעידו על כך כל הגברים שנכנסו למיטה עם חן טל והתעוררו בבוקר עם חנניה טל. כולנו חווינו את השלבים הראשונים של ההתאהבות והפרפרים בבטן, בהתחלה הזוג בעננים ועם הזמן הפרפרים מתפוגגים לאיטם ואם יש חיבור מתאים אז מתפתחת האהבה. אהבה שהיא בעצם כימיה טובה ומזוקקת - וזה מה שבאמת חשוב בזוגיות. המראה החיצוני לא באמת משנה אחרי כמה חודשים ביחד, אנחנו בני האדם מתרגלים להכל וזה כולל גם את המראה של בן או בת הזוג שלנו - בגלל זה גברים אף פעם לא שמים לב שהאישה שלהם חזרה עם צבע חדש מהמספרה. כל עוד עדיין יש שיער והוא ארוך אז הכל אותו הדבר מבחינתם.
את יכולה להיראות כמו דוגמנית בהיריון – אבל אם את מרירה זה הורס הכול
רוצה לומר שזה לא משנה בכלל אם האישה בהיריון או שהיא סתם עלתה במשקל, גם ככה אנחנו הגברים פחות מתמקדים בבטן של האישה כשאנחנו איתה במיטה, יש בליטות אחרות בגוף שלה שיותר מעניינות אותנו באותו הרגע, ויכול להיות שזה גם עדיף ככה כי אף אחד לא רוצה להרגיש בעיטה של עובר באמצע האקרובטיקה.
אז אולי הן מתנשפות יותר מדי, מקטרות יותר מדי ובקושי יכולות לשרוך את השרוכים בעצמן, אבל התחושה הפנימית שלהן היא זאת שבסוף קובעת. אם האישה שמחה ורגועה, אז זה משפיע גם על החיצוניות שלה - ואתה בתור הבן זוג שלה תתאהב בה ותימשך אליה כל יום מחדש, גם אם היא בתחילת ההיריון, בחודש שישי או בחודש תשיעי עם פתיחה של שתיים. גם ההיפך הוא הנכון. אם האישה כעוסה וממורמרת כי הגבר לא מתייחס אליה או לא נותן לה מספיק תשומת לב, אז תהיה התרחקות ויצטברו כעסים וזה לא משנה אם היא שמנה או שהיא דוגמנית מסלול רעבה. אני מאמין שברגע שיש קשר טוב וכימיה רגשית בין בני הזוג, לא משנה כמה קילו היא עוד תעלה, תמיד יתחשק לך לבוא אליה באיטיות מאחורה וללחוש לה באוזן - "תזוזי כבר יא שמנה!! תחזרי לסוואנה!!!!"
המונית נעצרת לפתע בחריקת בלמים וקוטעת לי את חוט המחשבה. הרצל מוציא את הראש מהחלון וצועק על גברת שמנמנה ומבוהלת שמחזיקה קרואסון בשקית נייר. "היא למשל, לא בהיריון! היא סתם שמנה!! נו אתה לא רוצה לענות לי?" הוא ממלמל תוך כדי שהוא ממשיך לדהור ולהקפיץ הולכי רגל במעברי חציה.
בשלב הזה אנחנו כבר די קרובים למקום העבודה שלי ואני מחליט שדווקא יש יום יפה בחוץ וזה יהיה בסדר גמור אם נעצור פה ואמשיך לעבודה ברגל. זה גם יהיה טוב לי לקבל קצת אור יום ולא אור של פלורסנט וגם לא אקפח את החיים שלי בתאונת שרשרת. "אז מה אני יכול לאחל לך, הרצל? שתהיה לכם לידה קלה..." אמרתי תוך כדי שאני יוצא ממונית הדמים. הרצל הדליק סיגריה, הוציא את ראש מהחלון וצעק "מה פתאום! תאחל שלא יגלו שאני בשלילה!".
אבי לביאד, אב לשניים, מהנדס, סופר ואסטרונאוט בפרילאנס.