מלבד בדיקת דופק, סקירה מורחבת והרגע בו את מתחילה להרגיש את העובר זז בתוכך, יש עוד מעמד בלתי נשכח: רגע הבשורה לממונה עלייך שאת בהריון. לעתים הוא עובר חלק ומחבק, לעתים הוא ההיפך הגמור. הריוניות חולקות מה עבר עליהן לפני החשיפה, ואיך הבוסים הגיבו לשמע הבשורה
רוני שגב | מערכת מאקו הורים | פורסם 13:39 04.07.13
"אז אני בהריון". רגע הבשורה|צילום: Thinkstock, getty imagesקצת כמו האולטרסאונד הראשון, השיחה שבה מבשרים לבוס או לבוסית על ההריון שנובט לכן בבטן נוטה להיחרת בזיכרון. לפעמים התגובה מפרגנת, מחבקת ועוטפת, לפעמים תקבלו פרצוף חמוץ עם איזו אנחה רבת משמעות, שתגרום לכן לייחל שחופשת הלידה תתחיל כמה שיותר מהר. סקר שנערך השבוע בבריטניה העלה כי מחצית מהנשים פשוט חוששת לספר במקום העבודה על ההריון, מפחד שיבולע להן – אם לא בפיטורין בהריון הנוכחי, בהמשך הקריירה. גם בארץ, חרף ההגנה החוקית הנרחבת על נשים הרות, עדיין מדובר במעמד לא פשוט. שוחחנו עם כמה נשים, שסיפרו לנו איך הן סיפרו לבוס על ההריון.
"הייתי בטוחה שהיא תתבאס נורא"
"גיליתי שאני בהריון זמן קצר אחרי שהתחלתי לעבוד בחברה חדשה. כולם הגיעו פחות או יותר באותו זמן, כולל הבוסים, העבודה הייתה מאוד אינטנסיבית ואפשר לדמיין שלא היה לי ממש קל כשגיליתי על ההריון, למרות שמאוד רציתי בו. משכתי עד אחרי השקיפות, וכשאמרו לנו שהכל בסדר ניגשתי לבוסית שלי וסגרתי את הדלת. אמרתי לה שאני רוצה לספר לה משהו, וגיליתי לה שאני בהריון. הייתי בטוחה שהיא תתבאס נורא, כי היה לי תפקיד מרכזי בפרוייקט חשוב, ומההורמונים וההתרגשות בכיתי קצת כשאמרתי לה שאני 'מצפה', אבל להפתעתי היא התחילה לבכות גם, ואמרה לי שגם היא בהריון... היא ילדה כמה שבועות לפניי, ואפילו נפגשנו כמה פעמים עם התינוקות בחופשת הלידה, כך שבאמת יצא הכי טוב שאפשר".
"לא הפסיק לפזול לכיוון הבטן שלי"
"כשנכנסתי להריון עבדתי בחברה גדולה, בה הבוס היה ידוע כדי רשע לנשים בהריון. מרגע שהתחתנתי שמתי לב שהוא פוזל לבטן שלי, וכשסוף סוף קיבלתי תשובה חיובית, ממש חששתי שיראו עליי, ניסיתי לדחות כמה שיותר את העניין של לספר לו. התייעצתי עם חברות, שאמרו לי שאני יכולה לספר עד שבוע 20. קניתי חולצות גדולות, וקיוויתי שלא ישימו לב. יום אחד אכלנו צהריים יחד, כל העובדים, וכשלקחתי מלפפון חמוץ הוא אמר לי, בצחוק: 'אני עוד אחשוב שאת בהריון'. מרוב בושות התחלתי לצחוק ולבכות יחד, ולמחרת נכנסתי אליו ואמרתי לו. הוא כמובן עשה לי פרצוף, אבל כבר לא היה לי אכפת".
"אחרי שחזרתי מחופשת הלידה, הוא התרצה"
יו, את בהריון? סיפרת כבר לבוס הרשע?|צילום: אימג'בנק / Thinkstock"חיכינו להריון הרבה זמן, וכשסוף סוף הצלחנו החלטנו שאנחנו לא חוסכים, והלכנו לרופא פרטי מעולה, שנתן לי המון יחס אישי. היה לי את הנייד שלו, וכל שאלה שהייתה לי קיבלתה תשובה תוך שנייה. קצת לפני הסקירה הראשונה שלחתי לו כמה שאלות במייל, וכשהוא ענה לי רציתי לעשות פורוורד לבעלי, כדי שיקרא גם – אבל לא הייתי מרוכזת, ועשיתי פורוורד לבוס שלי. כמובן שמיד ניסיתי לבטל, וראיתי באימה איך זה לא מצליח, כי הוא בדיוק פתח אותו... הוא די פרצף לי כל ההריון, אבל אחרי שהוא ראה שאני חוזרת מחופשת הלידה ומשקיעה כמו קודם, הוא התרצה".
נו, מה עם ילדים?
"לשמחתי הרבה אני עובדת בחברה שהיא מאוד פרו ילדים. כמעט כל שנה, יולדות לפחות 4 נשים בממוצע ודומה שהאג'נדה של המקום היא כמה שיותר, הרי זה מבורך. למעשה, יצא לי לא פעם לשמוע את הבוס הגבר שלי שואל נשואות טריות מתי הן כבר יביאו ילדים לעולם. כך שהרגשתי הכי בנוח כשבאתי לבשר לו שהנה, אני מביאה אוטוטו אחד משלי. הגעתי אליו בחודש חמישי לערך, אבל עדיין לא ראו את הבטן, אם כי הישבן יימח שמו גדל פלאים. בישרתי לו את הבשורה, הוא איחל לי בהצלחה ובשעה טובה ואמר: 'אבל לא רואים כלום!', אז סובבתי לו את הישבן שלי ושאלתי: 'ועכשיו רואים?'. לא ברור איך הוא לא פיטר אותי על הטרדה מינית, אבל הוא לא. מה שכן הוא לא הסתכל עליי יותר בכל ההריון הזה, רק שיבח מרחוק".
"אמא של הפאדיחות!"
פשוט לשים פס? מה את היית עושה?|צילום: Thinkstock, getty images"אמא שלי עורכת דין, ואני מודה שגם אני וגם אחותי יצאנו קצת פרנואידיות בגלל זה. כשהלכתי לספר לבוסית שלי שאני בהריון שמתי בכיס מכשיר הקלטה, כדי שאם היא תתנכל לי אחר כך או תפטר אותי תהיה לי הוכחה שאמרתי לה, וגם תיעוד של איך היא הגיבה. שמתי את המכשיר בכיס, הלכתי למשרד שלה והתיישבתי, ואחרי שסיפרתי לה (היא דווקא הייתה ממש חמודה) רציתי לנגב את האף. באתי להוציא טישיו מהכיס, והמכשיר נפל ממש מתחת לרגל שלה. עבדתי עליה שזה האמ-פי שלוש שלי, אבל לא נראה לי שהיא קנתה את זה. אמא של הפאדיחות".
"זה מאוד לא בסדר ולא אחראי"
_OBJ"הסיפור שלי ממש לא מצחיק, אבל אני מספרת אותו בכל זאת, כדי שנשים יידעו מה מגיע להן. כשסיפרתי לבוס שלי שאני בהריון הוא אמר לי מפורשות ש'זה מאוד לא בסדר ולא אחראי מצדי', ושהוא מאוד מאוכזב מההחלטה הזו. שמתי עליו פס, כי אני יודעת בדיוק מה הזכויות שלי, אבל מאותו רגע הוא עשה הכל כדי שאתפטר (הוא ידע שאסור לו לפטר אותי). הוא היה משפיל אותי, מבקש ממני לעשות סתם דברים מטופשים במשך ימים שלמים, מעשן בכוונה כשהחלון למרפסת פתוח – פשוט ניסה הכל כדי שאעזוב. איכשהו שרדתי שם עד הלידה, וכמובן שלא חזרתי מהחל"ד למקום הנוראי הזה. הבת שלי בת חצי שנה, ובימים האחרונים התחלתי להיפגש עם עורכת דין מקסימה שעוזרת לי להגיש תביעה נגדו – וכשהגעתי אליה בפעם הראשונה ואמרתי לה את שם החברה היא אמרה לי שלפני כמה שנים היא ייצגה אישה אחרת שעבדה שם במקרה דומה. בקיצור – תבחרו בזהירות את מקומות העבודה שלכן, ואם כבר נפלתן – אל תתביישו לעמוד על שלכן".
