גבר על ברכיו מנשק בטן של אישה בהריון מחיייכת (צילום: piskunov, Istock)
הבטן הולכת ומתעגלת, והעזרה מזרים הולכת ומשתדרגת|צילום: piskunov, Istock
לצד הבצקות, הצרבות ועודף המשקל בחודשים המתקדמים – יש צ'ופר אחד שכמעט ומצליח להשכיח מאתנו את כל המכאובים והוא היחס המועדף שאנחנו מקבלות בתורים אצל הרופא, בקופה בסופר, במושב באוטובוס ומבטי האהבה והאמפתיה מכל הסובבים אותנו. בשבוע שעבר, ביקשנו מכן שתספרו לנו מה הייתה ההצעה הכי מוזרה שקיבלתן מעוברי אורח רק בשל היותכן הריוניות או נושאות תינוק רך, ואתן נעניתן לאתגר בשמחה. גלית עייש  ומורן מקמל הן הזוכות במשימה ויקבלו את המנשאים מבית יוקה בייבי. נותרו לנו עוד הרבה פרסים למשימות עתידיות שיכולים להיות שלכם, אז הישארו אותנו והירשמו לקבוצת הוואטסאפ לפי ההנחיות כאן. עד אז, הנה כמה מההצעות הנוספות והנהדרות שהתקבלו בסלולרי שלנו. פייר? שיחקתן אותה.

הריצה ללידה: "חודש תשיעי, בקושי זזה וזוג של אנשים טובים באמצע הדרך הציעו להחזיק לי את הידיים ולרוץ. הם נתנו הבטחה שהתינוק ייצא חמש דקות אחרי הריצה".

עיסוי עם ניסיון: "מזה כשנתיים אני מתנדבת בבית אבות, ומיותר לציין שהקשישים שאיתם אני עובדת יצאו מגדרם כששמעו שנקלטתי להריון אחרי הרבה ניסיונות. מאז הם אלה ש'עוזרים' לי לטפל בהם. אני סובלת מבצקות ברגליים החל מחודש חמישי, ואני בקושי הולכת. באחת הפעמים, לאה בת ה-78 לקחה יוזמה ועשתה לי עיסוי רגליים במשך חצי שעה. זה העלה בי חיוך מאוזן לאוזן והאמת שדי עזר".

תיירות חוץ: "עליתי על אוטובוס שהיה עמוס באנשים ובידיי ערימות של שקיות. תייר יפני החליט לפנות לי את המושב ואחר כך גם עזר לי עם השקיות כשירדתי מהאוטובוס".

שירות עד האוטו: "הייתי בחנות לכלי בית כשבעלת המקום קלטה אותי מתגלגלת בחנות. היא לקחה ממני את כל הדברים ששלפתי מהמדפים והלכה לצדי עד שקניתי את כל מה שהייתי צריכה. בנוסף, היא פתחה קופה נוספת רק כדי שלא אמתין בתור והכריחה את הבן הקטן שלה לקחת לי את הכול לרכב. פדיחות"

נכות באחריות: "אני רגע לפני לידה ואתמול הייתי באירוע. השומר בכניסה שם לב ורמז שזה למעשה סוג של נכות ואפשר לי לחנות בחניית נכים".

שירות יעיל: "היה לי מקרה מצחיק בסופר. הגעתי לקופה כשהילדה על הידיים שלי ולא מפסיקה לבכות. הקופאית הציעה שאניח על המסוע של המוצרים והיא פשוט תפעיל את זה".

עושה לה פדיקור (צילום: istockphoto)
אוי ממי, אתה באמת לא צריך למרוח לי לק, אבל אם כבר - תעשה עוד שכבה|צילום: istockphoto
אין גבולות: "אז ככה: חודש שמיני, אני חוזרת הביתה מהעיר ברגל, מרחק של כ-3 קילומטרים. כבר לא היה לי אוויר באמצע הדרך כשלפתע פגשתי חבר של בעלי שעובד במשאית זבל. הוא עצר לי ופשוט נתליתי מאחורי המשאית, וכך הם הקפיצו אותי הביתה".

חילופי דירות: "אני בחודש שביעי, גרה אצל חמותי בדירה בתל אביב, קומה 4 בלי מעלית (!!!). כל יום השכן מקומה ראשונה רואה אותי עולה ויורדת את כל המדרגות בסבל. הוא פנה אלי ולבעלי והציע לנו לישון אצלו בבית במהלך החודשים המתקדמים כדי שיהיה לי יותר קל ושלא אתאמץ. אין ספק, אנשים טובים באמצע הדרך, סליחה הבניין".

האביר על הסוס הלבן: "בדיוק אתמול הירקן ליד הבית ראה שאני מתקשה לסחוב את שקיות הירקות שקניתי ממנו, אז הוא הסיע אותי בכרכרת הסוס שלו עד הבית".

ניצחון מתוק: "הייתי בסופר עם התאומים ועמדתי בתור המקוצר לעשרה פריטים עם ערימה של מצרכים. בהתחלה הקופאית שלחה אותי לתור הרגיל. אמרתי לה שאחלק את הקנייה לעשרה מוצרים כל פעם. היא נשברה,  וקיבלה אותי, ולקוחה אחרת ארזה לי".

עוד ב-9 חודשים:

>> מדגמנת שרירי בטן בחודש שמיני
>> התינוקות שנולדו זקנים

>> איך זה מרגיש ללדת במקום בו את עובדת?