אבל יותר מהכל, מספקות הפגישות התקופתיות במרפאה שפע של נושאים לדיוני אמהות ערים – בפורומים השונים, בגינה או, כמה רקורסיבי, בתור לטיפת חלב. מבלי לזלזל בחשיבותו של המוסד הייחודי והחשוב הזה, הנשים בקבוצת הפייסבוק "אמהות עילאיות ומתנשאות" החליטו לפתוח את הנושא ופצחו בשרשור ציטוטים משעשעים, מעליבים ותמוהים ששמעו בטיפת חלב. הנה כמה משפטים נבחרים. לא נגענו!
"תוסיפי למטרנה שמנת מתוקה"
"אני חוששת שהיא על הקשת האוטיסטית. תראי, היא לא יוצרת קשר עין" (הבת שלי הייתה בת חודש, ינקה ויצרה קשר עין בעיקר עם הציצי).
"הוא עוד לא אומר האו?"; "לא, הוא בן חמישה חודשים"; "אוקיי. ומיאו הוא עושה?".
"באחד התורים הבן שלי היה עם מוצץ ורוד, מה שעורר הרבה תהיות באחות, שטרחה לציין באזניי ש'ורוד זה צבע של בנות'. אמרתי לה שלא ידעתי שלבנות יש צבע. רק כששאלתי אותה אם אני אמורה לזרוק את המוצץ הוורוד, שמגיע בכל מארז מוצצים מהסוג שאני קונה, היא עזבה אותי".
"היא ממש שמנה" (אחות ששוקלת משהו כמו 200 ק"ג על הבת שלי, שהייתה באחוזון 70) .
"היא ממש רזה. תתחילי להכין לה את המטרנה עם שמנת מתוקה".
"היא ממש רזה. תני לה כל יום כפית מרגרינה".
"הוא קטנצ'יק, תוסיפי לו חמאה מומסת לבקבוק".
"את שמנה, ובגלל זה את לא מאכילה מספיק את הילד".
"כשאמרתי לאחות שאני משכיבה על הבטן כדי שהבת שלי תישן, היא אמרה: 'אבל למה על הבטן? מה את מעדיפה, ילדה חיה או ילדה ישנה?'".
"כשהבת שלי הייתה בת שנה וחצי היא רצתה לשחק ברעשן שמשמש את האחיות לבדיקת שמיעה. האחות לקחה לה את זה מהיד, והסבירה לי בשיא הרצינות שהרעשן מיועד לבדיקות של ילדים צעירים יותר, ושאם הילדה תשחק בזה היא עלולה לפתח רגרסיה התפתחותית".
"בחיסון של גיל ארבעה חודשים הילד שלי זז, לא משהו חריג יחסית לעובדה שדקרו אותו במחטים. בעיני האחות זה פחות מצא חן, והיא אמרה לי 'להתחיל להכין סטוקים של ריטלין מעכשיו'".
"אין לך דיכאון אחרי לידה, אבל לוקח לך המון זמן להתארגן"
"באחת השקילות הילדה שלי הייתה באחוזון 51 במשקל, והאחות תהתה 'במה אני מפטמת אותה'. חודשיים אחר כך היא ירדה לאחוזון 49, ואותה אחות אמרה לי שאני חייבת להוסיף לה דייסה כי היא באחוזון נורא נמוך".
"הבת שלי לקויית שמיעה, ולמרות שהאחות ידעה את זה היא התעקשה לעשות לה את הבדיקה של כולם, עם רשרוש הניירות וטריקת הדלת. אם זה לא היה מצחיק הייתי בוכה".
"כששאלו אותי מה היא אוכלת ועניתי שחלב אם, האחות אמרה: 'אה, את מניקה כי את לא רוצה להיכנס להריון?'".
"התינוקת שלי הייתה בת חצי שנה, וכששאלו אותי מה היא אוכלת ועניתי שאני מניקה ומשלבת טעימות, האחות אמרה לי שמגיל ארבעה חודשים החלב שלי הוא כמו מים, ואני מניקה רק כי אני אגואיסטית וחושבת על הדיאטה של עצמי".
"תשמעי, אין לך דיכאון אחרי לידה, אבל שמתי לב שלוקח לך המון זמן להתארגן".
"בבדיקה של גיל ארבעה חודשים האחות אמרה לי: 'תראי, ההתנהגות שלה מתאימה לגיל חודשיים, יכול להיות שהיא מפגרת'. הילדה כבר בת שנה ושבעה חודשים ובסדר גמור, אבל את המשפט הזה אני לא אשכח בחיים".
"הוא לא עולה במשקל. אם לא הייתי מכירה אותך משני הילדים הקודמים, הייתי מתקשרת לרווחה ממזמן".
"כשביקשתי לדחות את החיסונים, האחות שאלה אותי: 'בעלך מסכים לזה? הוא בכלל יודע?'".