המוח של אם טיפוסית הוא דבר עמוס בערך כמו התיק שלה. אין כמעט דבר בעולם שאי אפשר למצוא שם. קומיקאית, סופרת ובלוגרית ידועה בתחום ההורות החליטה לדברר את מוחה האמהי הקודח לחמש דקות בלבד, והתוצאה מטרידה, מצחיקה ומאוד מעוררת הזדהות.

״מה השעה? איזה יום היום?״ פותחת בונמי לדיטן, בלוגרית מצליחה וסופרת שמתחזקת את אתר ההורות הקומי "הפעוט הכנה", את הפוסט שלה, זרם תודעה חופשי ופתלתל שמוכר לכל אם כמעט. ״אוי, המיטה נוחה לי. למה אי אפשר להישאר פה כל היום? זו יכולה היתה להיות חופשה מושלמת. לעזאזל עם הקריביים. אני צריכה רק את המיטה שלי. מיטה, טלוויזיה ועוגת גבינה. וטוסטים עם גוואקמולי. מממ. וסנגריה. אני אף פעם לא אהיה רזה. אולי אני צריכה להשתתף באתגר הפייסבוק ההוא להרזייה? אני הרי צריכה משהו חדש להכשל בו. אז אולי אתגר של עוגות גבינה. על מה הם רבים? על טוש זרחני? בחדר בו שילמתי המון כסף על צעצועים הילדים האלה רבים על טוש. אני באמת צריכה לנקות את הבובות שלהם. אולי הן מלאות בקרדית אבק. מה אם יש עיר שלמה של קרדיות מאחורי העיניים של הדובון? עיר עם תשתיות, בה בוחרים ראשי ממשלה קרדיות. אני צריכה להשתלט על דברים כאלה. למה אני לא יכולה להיות אחראית ונורמלית כמו אמהות הפינטרסט? עוד לא יצרתי לתינוק שלי שולחן חישה, או בצק צבעוני ביתי".

"אולי אנחנו צריכים להביא עוד ילד? אני צריכה אוטו גדול יותר!"

אמא סופרת (צילום: pathdoc, Shutterstock)
" אולי אנחנו צריכים להביא עוד ילד? אני לא מרגישה שסיימתי"|צילום: pathdoc, Shutterstock

״מה יש לי לעשות היום?״ ממשיך המונולוג הפנימי לזרום לו, ״להחזיר טלפונים ולענות למיילים, וגם להודעות טקסט. אנשים בטח חושבים שאני חצופה. אני חייבת להתארגן על זה. חייבת לארגן את הבית. החדר מבולגן. ב'אופרה' אמרו שחדר שינה מבולגן מסמל את הזוגיות. הלוואי שזה לא נכון. אני חייבת לסדר. לפחות לפנות מפה את הכביסה. זה סימן רע כשאין מקום בסל הכביסה. אני חייבת להוציא את הבגדים מהמגירות ולזרוק דברים. נמאס לי שבת הארבע לובשת מכנסיים לגיל שנתיים, אבל בעצם זה נראה די חמוד עליה. אולי אנחנו צריכים להביא עוד ילד? אני לא מרגישה שסיימתי. אני משתגעת מסטרס, אבל לא סיימתי. אני צריכה אוטו גדול יותר!״

אישה יד על הראש (צילום: pathdoc, Shutterstock)
"תותים. חבל שהם לא אורגניים"|צילום: pathdoc, Shutterstock
לא עברו שתי דקות מההתעוררות והאם הטרודה צריכה להתחיל לארגן את הנפשות להן היא אחראית. ״כדאי שהם יאכלו פירות הבוקר״, היא מחליטה. ״תותים. חבל שהם לא אורגניים. נדמה לי שהם ברשימה של הכי מזוהמים מריסוס. בטח עדיף לא לאכול מאשר לאכול את התותים הלא אורגניים. הם בעצם חומרי ריסוס בצורת תות. פצצות רעל בצורת תות. כדאי שאשטוף אותם קודם. אני חייבת לנקות את המקרר. והפריזר. לא נוכל את מה ששם לעולם. זה נורא לבזבז כל כך הרבה אוכל. מה אכין היום בערב? כבר הכנתי טאקוס, עוף שאף אחד לא אכל, קציץ בשר… אנחנו חייבים לאכול פחות בשר. אני הורגת את המשפחה. אולי פסטה? אבל גלוטן זה רע. אורז. אורז עם מה? לא יודעת. אולי פשוט אקנה פיצה. בישלתי שלושה ערבים ברצף. מגיע לי לנוח ערב אחד. אני צריכה לקנות מוצצים. נדמה לי שהאוויר בולע אותם. אולי שדונים באים בלילה וגונבים אותם לתינוקות שלהם? אני חייבת לרשום אותם למחנה קיץ היום. אני מקווה שלא פספסתי. אני לא מאמינה שזה כל כך יקר השנה. אני מבינה למה חלק מהאמהות הופכות לחשפניות".

אישה כועסת (צילום: pathdoc, Shutterstock)
"אני לא מאמינה שזה כל כך יקר השנה. אני מבינה למה חלק מהאמהות הופכות לחשפניות"|צילום: pathdoc, Shutterstock
״כולם צריכים לבקר אצל הרופא״, נזכר מוחה הקודח של האם שהיא כולנו. ״הלוואי שהרופא היה בא הביתה. אבל אז הייתי צריכה לנקות לכבודו. אם לא אארגן אותם עכשיו, נאחר. אוי, אני צריכה למלא דלק. המחוג על ריק. למה אני תמיד דוחה הכל לשניה האחרונה? הם רוצים ארוחת בוקר. למה עוד לא שמעתי את התינוק? זה הגיוני? הוא התעורר בלילה? אני לא זוכרת. אוי לא. מה אם אני אכנס לשם עכשיו והוא… או, הנה זה. הוא צורח עכשיו. הלוואי שיכולתי לישון עוד קצת".

אמא בטלפון (צילום: pathdoc, Shutterstock)
"להחזיר טלפונים ולענות למיילים, וגם להודעות טקסט"|צילום: pathdoc, Shutterstock

מזדהות? שתפו אותנו

>> נכנסה להריון פעמיים בעשרה ימים