לא רציתי אותך. "בטח כבר שמת לב שהאחים שלך, החמודים האלה, לא הילדים הכי רגועים בעולם. האח הגדול שלך מסוגל לשגע פילים, והאמצעי, שיהיה בריא, אני לא חושבת שהוא ישב על הטוסיק מאז הפעם הראשונה שהוא עשה את זה, בגיל שמונה חודשים. את אמנם הנסיכה הקטנה שלנו, ואין לך מושג כמה אני בונה עלייך לעזרה בבית וסתם לשיחות בנות אחרי שני האינדיאנים האלה, אבל אני חייבת להודות שכשגיליתי שאני בהריון, ובמיוחד לפני שידעתי שאת סוף סוף הבת שכל כך רציתי, אני ואבא דיברנו ברצינות על – איך להגיד את זה בעדינות – לסיים את העניין לפני שהוא מתחיל. אני שמחה שלא עשינו את זה, למרות שכבר היה לנו תור והכל. רק בבקשה, תצאי בת-בת, ואל תתני להם להפוך אותך לטום-בוי משוגעת".
היו לך עוד שני אחים. "אחרי ארבע שנים של טיפולי פוריות, כשסוף סוף התקשרו מהמעבדה עם תוצאה חיובית, פשוט צרחתי מאושר וקפצתי בכל הבית. משום מה הקול של המזכירה היה קצת מהוסס ב'מזל טוב' שהיא אמרה לי, ואחרי שהיא נתנה לי לשמוח היא אמרה שהרופא ביקש שאגיע אליו, כי התוצאה קצת גבוהה מדי בשביל בדיקה שעשיתי רק שבועיים אחרי שהחזירו לי את העוברים. כמה שבועות אחר כך כבר היה ברור – יש לי שלישייה. עם כל הצער והכאב, הרופא לא היה צריך להתאמץ לשכנע אותי. פחדתי נורא שיקרה לכולכם משהו, ובחרתי לדלל שני עוברים, כדי להישאר בהריון רגיל, בלי סיכונים מיותרים. אני מבטיחה לעשות הכל כדי שיהיו לך אחים אחרים, אבל קודם בוא תיוולד ותהיה כל מה שאני מחכה שתהיה".
אני לא מתכוונת לנסות להניק אותך. ולא מ"הסיבות הנכונות". לא עברתי שום ניתוח, אין לי איזו טראומה אפלה בעבר או אג'נדה מוצקה בנושא. אני פשוט זוכרת את עצמי כילדה מסתכלת על החזה של אמא שלי – שהניקה כל אחד משלושתנו במשך שנה לפחות – ופשוט נבהלת. אז כן, אני אגואיסטית ומגעילה, וכן, המראה החיצוני שלי יותר חשוב לי מההנקה. אבל כשהיה לי כסף לשלוח אותך לאוניברסיטה, במקום לשלם למנתח פלסטי ו/או לפסיכולוג, גם אתה תרוויח מהעניין".
כשנולדת לא חשבתי שאת הילדה הכי יפה שיש. וזה אנדרסטייטמנט, כן? אני אוהבת אותך אהבת נפש מהרגע שנולדת. מאושרת שאת בריאה, חכמה, חברותית ונהדרת. אבל לצערי כתינוקת לא היית הכי יפה בתינוקייה. גם לא ממוצעת יפה. זה לא שזה הדבר הכי חשוב שיש בחיים האלה, אבל את יודעת. תמיד חשבו שאת בן, שאלו מה יהיה עם האוזניים שלך ותמיד תהיתי למה שערות גופך לא נושרות מעצמן כמו שתמיד אומרים. אבל הבשורה הטובה שהשנים עושות איתך רק טוב. והיום, גם למי אכפת מהתינוקייה? את שלי ורק שלי ואני הכי גאה. אבל לא, אין לך הרבה תמונות מהחודשים הראשונים לחייך, וזאת הסיבה האמיתית. לא מה שאמרנו לך עד היום: שהמצלמה נשברה ולא היה לאמא ואבא כסף לקנות חדשה.
>> הצצה לחיי המשפחה של וויליאם וקייט
>> איך הגיבו כשבישרתי שאני בהריון?
לכל הוידויים של מדברות מהבטן