הורים רבים שאין להם בעל חיים לא מצליחים להבין את הקשר המיוחד בין אדם לכלב שלו, ועוד יותר מכעיסה אותם ההשוואה בין ההולך על ארבע לתינוק של ממש. אולי ארבע ההריוניות הבאות יצליחו לשכנע את כל המבולבלים והסקפטיים. רונה, מירי, הדס ודקלה כורעות ללדת ואין להן ספק שהבייבי עם הזנב שיש להן בבית יהיה אח גדול ונפלא לבייבי הקטן שעומד לצאת החוצה לאוויר העולם, ויש לנו גם אחלה תמונות שללא ספק שגונבות את ההצגה.
הסיפור של רונה אלקיים:
"תוקה זו הכלבה שלי. אימצתי אותה כשהייתה בת חודשיים וחצי והיא איתי כבר תשע שנים. תוקה היא כלבה מדהימה שנראית צעירה לגילה, חכמה, נעימה ועדינה, ומאוד מתאימה את עצמה לכל אדם ולכל גיל. היא אנושית בצורה בלתי רגילה שלפעמים אני נדהמת שהיא כלב ולא בן אדם. לקראת הלידה הוצפתי בחששות מהסביבה, אבל לשמחתי הם התפוגגו. ככל שקראתי יותר כתבות בנושא - אני מבינה איזו כלבה מדהימה וסתגלנית יש לי, ואני בטוחה שעם הכוונה נכונה ממני, הכנה מראש וגם תוך כדי; התינוק, אני והיא נחיה באהבה רבה ביחד".
הסיפור של מירי ואופיר רייכרט:
"פיונה, כלבתנו היקרה, היא כלבת צייד מסוג ויסלה והיא בת ארבע. באופייה היא כלבה נמרצת ומאוד אנרגטית. כל מפגש עם כלב אחר מסתיים בכך שהכלב השני מתעייף ומפסיק לשחק, בזמן שלה יש כוחות לעוד שעתיים. היא מאוד אוהבת לרוץ ולטייל בטבע. לא חששנו שפיונה לא תקבל את התינוק, אבל כן רצינו להקל עליה עד כמה שניתן את התוספת המשפחתית, כך שלא תהווה איום עליה. מכיוון שפיונה כאמור היא כלבה אנרגטית, היה לנו חשוב לדאוג לתעל את כל האנרגיות שלה לכיוון הנכון. כך למשל - החלטנו לשנות את מיקום הפינה שלה למקום אחר בבית, שכן היא הופכת להיות החדר של התינוק ולא רצינו שתרגיש שאנחנו גונבים לה את המקום.
בנוסף לכך התייעצנו עם מאלף כלבים שביקש שינוי נוסף בעקבות העובדה שפיונה התלוותה אלינו רבות לנסיעות מחוץ לבית. היה לנו ברור שכאשר העולל יצטרף לחיק המשפחה, ובעקבות כל הציוד הנלווה שיתפוס כמעט את כל המקום ברכב הקטנטן שלנו - ניאלץ לשנות את מיקום מושבה ברכב. השתדלנו לבצע את השינויים הללו ממש עם תחילת ההריון ובאופן הדרגתי כך שפיונה לא תוכל לקשר את השינוי לתינוק החדש.
בעת הלידה, פיונה נשלחה לפנסיון, בו כבר בילתה בעבר. לפני חזרתה הביתה הבאנו לפיונה להריח בגדים של התינוק החדש על מנת שתכיר אותו במעט לפני המפגש הראשון. פיונה קיבלה את בננו הבכור, לביא, כמו גור שלה. היא גוננה עליו מהיום הראשון ובילתה את כל היום למרגלות הלול. היום אנחנו משפחת בת 4 נפשות: מירי, אופיר, לביא ופיונה".
עוד ב-9 חודשים:
>> הביצית שלך שווה 19,000 שקל. תורמת?
>> נבחרת המחבקות: מה גרם לנשות הביצה לחבק תינוקות?
>> הורים אוהבים מגבונים? המוצר שאתם חייבים בבית
הסיפור של הדס רוזנברג
לפני שנתיים, כשחזרתי עם בעלי (אז חבר שלי) ממקסיקו, קיבלתי את צ'ינו. בחרנו לקרוא לו על שמו של מלצר מקסיקני שעזר לבעלי להפיק את הצעת הנישואים שם. צ'ינו הוא כלב מדהים, עדין ואצילי, והוא ללא ספק התינוקי שלנו. למעשה בזכותו גילינו שאנחנו בהריון. הוא פשוט לא עזב לי את הבטן, היה ישן עליה לילות שלמים, עד שאמרנו שמשהו כאן חשוד, וכדאי שנבדוק מה יש בבטן שכל כך מסקרן אותו. לרגל הלידה, הבטחנו לעצמנו שלא לקפח אותו, שנהיה משוחררים, ושנאפשר לו ולתינוקת בבטן להכיר אחד את השני מהרגע הראשון. אנחנו בטוחים שהוא יהיה אח מקסים".
הסיפור של דקלה בראון:
שבוע וחצי לפני שהתחתנו, חברה טובה שאלה אותי אם אני רוצה לאמץ כלב. מכיוון שרציתי כל כך הרבה זמן, מיד קפצתי על המציאה. כך קיבלנו את פירלו, חצי פיקינז – חצי פינצ'ר, שנקרא על שם שחקן כדורגל בקבוצה איטלקית. קיבלנו את פירלו כשהיה בן חודשיים והוא אתנו כבר שנה. מהרגע הראשון, התחברנו אליו, והוא חלק בלתי נפרד מהמשפחה שלנו. כמו בכל משפחה, גם לנו יש חששות גדולים קראת הלידה. אנחנו לא יודעים איך הוא יתמודד אעם התינוק, אנחנו תוהים אם הוא יקנא בו או חס ושלום יפגע בו. מצד שני, פירלו מאוד חברותי עם ילדים, הוא נותן להם ללטף ולקפוץ עליו, והוא לא נושך".
הסיפור של נויה וטל לרנר:
"קיבלתי את הכלבה שלי טולה לפני כשלוש שנים. טולה היא כלבה מעורבת, שובבה וחביבה שאוהבת את כולם. מהר מאוד היא הפכה להיות 'בתנו' הבכורה, היא כל כך חכמה ומבינה הכול. וכל הזמן מנשקת ואוהבת להצטרף ביללות כשאנחנו שרים שירים. לרגל הלידה הקרבה, אנחנו לא עושים יותר מדי. כשהתינוק ייוולד, ניתן לה להריח את הבגדים שלו לפני שיגיע הביתה. מה שכן, אנחנו דואגים שלא להזניח אותה ולתת לה תשומת לב כדי שלא תקנא במיוחד. מעבר לזה, אנחנו בטוחים שהיא תשמח לקבל חבר חדש כי היא כל כך חברותית ואוהבת ילדים".
*צילום: סטודיו מוריאל