2 פסים. זה כל מה שצריך לדעת כדי להחסיר נשימה. יותר כמו פס אחד ממש ממש בולט ואחר ממש ממש לא. אבל איך אומרים? מטושטש, חלש ואנמי – כל עוד הוא קיים. את בהריון.
32 הגיל בו גיליתי שאני שוב בהריון. למעשה גיליתי יום אחד בלבד לפני חגיגות יום ההולדת. פייר? סטיק לבן עם צג שקוף זאת המתנה הכי יפה שאישה יכולה לקבל. אלא אם כן את בת 16 וחבר שלך הוא לא באמת חבר שלך.
7 השבוע בו גילינו דופק. מהר מאוד את מבינה שזה כל כך לא מובן מאליו.
45 דקות בממוצע. זה הזמן הקבוע שאת צריכה להמתין לתור שנקבע לך מבעוד מועד אצל הרופאה שלך. אחלה.
50 פעמים ביום את מרגישה שאת רוצה להקיא. לפחות כך היה לי בשליש הראשון.
3 מאפים (מתוקים או מלוחים) עזרו לי להתגבר על תחושת הבחילה הנוראית בכל פעם שהרגשתי את הצורך הזה. עכשיו תכפילו 3 ב-50 ותראו לכמה הגענו. לא ניחשתם?
10 קילו. זה מה שהספקתי להעלות בשבוע 22. המון. רק לשם השוואה: בהריון עם אלה, בשלב הזה, עליתי 4.5 קילו בלבד.
2 תירוצים ממש טובים היו לי: א. בחילות של שליש ראשון. ב. חודש של חגים.
0 סיבות אמיתיות למה זה באמת קרה.
6 ארוחות ביום. מאז שגיליתי כמה עליתי עד השבוע המדובר, אני שומרת. כמו כלבה. לא כסאח, לא דיאטת רצח. אבל בהחלט שומרת: מרבה בירקות, מפחיתה בפחמימות. טרם נשקלתי. אני קצת מפחדת. אבל אני יכולה להגיד לכם את הדבר הבא: בסוף היום, יש משהו נחמד בידיעה שצלחתי את היום בלי לאכול בשביל 4.
1 פוקצ'ה עם גבינה בולגרית, עגבניות מיובשות וזיתים אכלתי בוויקנד. בחורה צריכה לפנק את עצמה מדי פעם. לא? זה הרגיש כמו גן עדו.
2 אשכים וצ'ופצ'יק אחד. זה בן.
20,000 הסטטיסטיקה שקיבלתי בבדיקת שקיפות עורפית לתסמונת דאון
9876 הסטטיסטיקה המשוקללת של חלבון עוברי לתסמונת דאון
3,600 שקל. הסכום שבכל זאת התעקשתי להוציא על דיקור מי השפיר
4 שערות לבנות נוספו בקדמת הראש.
3 שבועות אחרי קיבלתי תוצאה תקינה. יש אלוהים.
6 שבועות אחרי. עדיין מחכה להחזר על ההוצאה המטורפת הזאת.
10 פעמים ביום אני מרגישה שאני צריכה פיפי.
7 פעמים ביום מתוכם זה לא פיפי. זה זרזיף. תירוץ עלוב לשתן.
80 פעמים שאלו אותי עד חודש שישי: "מה, את בהריון? את בטוחה? אין לך בטן בכלל".
80 פעמים אני עונה: "כן, כי ההריון שלי הוא מהתחת".
60 מתוכם מגחכים ומבטלים את התשובה. הצרה היא עם ה-20 אחרים שנוטים להסכים.
24 השבוע בו הבטן שלי כבר לא נראית כמו כרס בירה. היי, השבוע (25) מישהו אפילו אמר לי: "קיבלת צורה יפה" תוך שהוא סוקר את גופי. אני נוטה להאמין שאני כבר לא נראית כמו אחת שגדלה רק מהעכוז. הטרדה מינית? לא כשאת בהריון ורוצה לקבל מחמאה סוף סוף.
650 שקל. הסכום שהוצאתי על 3 זוגות מכנסי הריון שתורמים ל"צורה" שלי להיראות כמעט טוב. פייר? תסכימו איתי שזה לא הרבה.
3 פעמים בשבוע אני עושה סקס.
2 מהם זה בחלום. אבל היי, סקס פעם בשבוע זה גם הרבה. ולחלום על זה – זה בכלל המון. כן, כבר הצהרתי ואומר זאת שוב: הריון טוב לחשק המיני.
62,900 תוצאות תמצאו ברשת אם תחפשו "לילי חרמנית". אף אחת מהן לא תוביל לטור "אני הרבה יותר חרמנית בהריון".
10 בעיטות ביום. אין אושר גדול מזה.
690 גרם. המשקל של הקטן, נכון לסקירה המורחבת. מה שמוכיח שאין הצדקה ל-9.310 קילו הנותרים.
150 דקות ביום בממוצע אני בפקקים על הכביש. לא קשור להריון. אבל חשבתי שתרצו לדעת. ולנחם.
7 שעות שינה בלילה. אחח, החיים הטובים. לא ייאמן שבקרוב הן יצטמצמו להרבה פחות.
110 יום נותרו עד לתאריך המשוער. זה המון. עד שזה יקרה, אני מניחה שיהיו עוד הרבה מספרים להוסיף: מספר הצרבות, העצירויות, נדודי השינה, הדאגות, הסיוטים, וכמובן הציפיות והשקיקה לראות 2 אשכים, צ'ופצ'יק אחד, 10 אצבעות ובכי קולני של גיבור נושם ובריא. טפו, טפו, טפו.
1 אלוהים. זה תמיד טוב לסיים בתפילה, לא? אולי זה ייתן לי נקודות בלידה.