נשים פונדקאיות נוטלות על עצמן משימה אדירה וסיכון עצום - לשאת היריון ולעבור לידה עבור אישה אחרת. כשהכל עובר על מי מנוחות מדובר בחוויה הרמונית מופלאה, שנותנת סיפוק ואושר עצום לשני הצדדים - אבל מה קורה כשמשהו משתבש, ויש אי הסכמות עקרוניות בתהליך המורכב הזה?
טורס נושאת ברחמה שלישייה, ולדבריה נמצאת תחת לחץ עצום מצד בני הזוג לבצע הפחתת עוברים - בניגוד לאמונתה ולרצונה. "ההורים ידעו כבר מתחילת התהליך מה עמדותיי בנושא, ואמרתי בפירוש שאני לא מבצעת הפלה אלא אם מדובר בעניין של חיים ומוות - וזה לא המצב", אמרה טורס הנסערת לכתב הניו-יורק פוסט. "אני לא רוצה לסיים חיים של אף תינוק".
משלא הצליחה טורס, שנמצאת בשבוע ה-17 להריון הפונדקאי, להגיע להסכמות עם הזוג, היא פנתה למרכז לביו-אתיקה בארה"ב, שמוגדר כ"כלב השמירה של הפונדקאות", במאמץ להטיל וטו על בקשת בני הזוג. כאשר נתקלה בתקשורת בסיפורה של מליסה קוק, שנושאת אף היא שלישייה במסגרת היריון פונדקאי ומסרבת לבצע דילול, היא החליטה שחשיפה תקשורתית לא תזיק, והעניקה את הראיון המדובר "כדי להזהיר זוגות ופונדקאיות מפני המצב הזה".
יש לציין כי ברחמה של טורס הושתלו שתי ביציות בלבד, אלא שאחת מהן התחלקה לשניים, ויצרה מצב של שלישייה: תאומים זהים (מהביצית המחולקת) ותאומה נוספת (מהביצית השנייה).
"אף אחד לא חשב שנגיע למצב הזה, זה נדיר מאוד", אומרת טורס. "מלכתחילה שמו ברחם שלי שתי ביציות, בתקווה שאחת תתפתח - ולא רק ששתיהן נקלטו, אחת מהן הפכה לתאומים. אי אפשר היה לצפות שזה מה שיקרה". ההורים המיועדים, מצדם, טוענים כי בהסכם שחתמו עם טורס ישנו סעיף המאפשר להם לדרוש ממנה לבצע דילול, ואף עיכבו חלק מהתשלומים שהיו אמורים להעביר לה עד שהמחלוקת תתברר בבית משפט.
טורס אומרת כי בתחילת ההיריון ההורים דווקא היו נלהבים מהרעיון שיקבלו שלושה תינוקות, אולם לקראת השבוע ה-12 נמלכו בדעתם, לאחר ששמעו על הסיכונים הרפואיים הכרוכים בהיריון מרובה עוברים, וביקשו ממנה להפיל את התאומה. טורס הציעה פשרה: לאחר הלידה היא תאמץ את התאומה, וההורים יגדלו רק את התאומים הזהים, אולם ההורים סירבו.
האב איים לתבוע את קוק אם תסרב לדלל את העוברים, בשל "הנזק הכספי והנפשי שייגרם לו", והציג את חוזה הפונדקאות שעליו חתם עמה, הקובע במפורש כי עומדת לו הזכות לדרוש ממנה להפחית עוברים. קוק, כאמור, טוענת כי החוזה אינו חוקתי, ודורשת מבית המשפט לבטלו לאלתר. כמו טורס, גם קוק מציעה לאמץ את אחד מהעוברים, וטוענת כי עמדותיה הערכיות השתנו מהותית מאז חתמה על החוזה, ולא הוגן לחייב אותה לבצע הפלה שאינה מעוניינת בה. שני המקרים ממתינים כעת להכרעת בית המשפט בארה"ב.
ומה בישראל?
"החוק בארץ מחייב את בני הזוג לא לבצע החזרות עם יותר משני עוברים", אומרות מינה יולזרי ועדה אטיאס, מנהלות המרכז להורות באמצעות פונדקאות. "במידה ובכל זאת נוצרת שלישיה, ההמלצה הרפואית היא לדלל, אבל הפונדקאית יכולה להתנגד מסיבות הלכתיות או בגלל חשש אחר, כאשר חוק החולים מגן עליה. עם זאת, ב-20 השנים שבהן אנו מלוות תהליכי פונדקאות לא נתקלנו בפונדקאית שהתנגדה לעבור דילול, בייחוד מכיוון שהיה מדובר בהמלצת רופא".
"במדינת ישראל נושא הפונדקאות מוסדר בחוק לנשיאת עוברים. חוק זה מסדיר את שאלת נשיאת העוברים וןמבהיר כי על הצדדים לערוך הסכם לנשיאת עוברים, אותו יש לאשר בפני ועדת האישורים של משרד הבריאות שבודקת בו את הצדדים להסכם והן את ההסכם ורכיביו", אומרת לנו עו"ד איילה תל-פז, מתמחה בדיני משפחה.
האם ידוע לך מקרה דומה כזה גם בארץ?
"מקרה דומה באופן מסויים הוא פרשת נחמני שהסעירה את המדינה, מדובר במקרה בו בו הגב' נחמני איבדת את יכולה להרות באופן טבעי ובני הזוג פנו להליכי הפריה חוץ גופית. הם התקשרו עם מוסד בארה"ב לשם איתור פונדקאית, ולפני שהגיעו לשלב זה עזב מר נחמני את הבית והוליד בת בעודו נשוי. הגב' נחמני ביקשה להמשיך את ההליך לבדה ופנתה לבית המשפט. בית המשפט הכריע לטובת הגב' נחמני מתוך ראיה כי מדובר בההחלטות הנוגעות לגופה של הגב' נחמני למול הזכות של מר נחמני שלא להיות הורה בעל כורחו. במאזן הנזקים טען בית המשפט כי הנזק שייגרם לגב' נחמני גדול מהנזק שייגרם למר נחמני ( שהוא ברובו במישור הכלכלי).
בית המשפט קבע כי לאחר ההפרייה ממשיכים בני הזוג לשלוט על גורלה של הביצית המופרית עד להשתלתה בגוף הפונדקאית, ולאחר השתלתה בגוף הפונדקאית קמה לפונדקאית הזכות לשלמות על גופה וזכותה זו עדיפה על זכותם של בני הזוג בביצית. עולה מכל אלה, כי לפונדקאית תהיה הזכות שלא להסכים לדילול העוברים, אך היא כמובן חשופה לתביעה משפטית ( חוזית, פיצויים וכדומה) , ושאלת מעמדו של העובר תזכה אף היא להתייחסות מתוך הסתכלות של קדושת החיים".