כשטליה בן נתן נכנסה סוף סוף להריון, לא הייתה מאושרת ממנה. אלא שמהר מאוד היא החלה לחוש רע: סבלה מדלקות בדרכי השתן, כאבי בטן שהובילו לניתוח, חולשה ותפקוד לקוי. אחרי שניסתה הכל, פנתה לדיקור סיני שהציל את חייה. כעת היא מבקשת להעביר מסר לכל הריונית שסובלת בתקופה היפה של חייה והיא אופטימית מתמיד
מערכת מאקו הורים | פורסם 20:30 18.05.13
פתאום התחילו כאבי ראש, דלקות וכאבי בטן. התחלה רעה, סוף טוב|צילום: תומר ושחר צלמים, צילום ביתיהקאות. דלקות. אשפוזים. סבבים רצופים של אנטיביוטיקה, חולשה ותפקוד לקוי. התיאור הבא לא לקוח מספר עב כרס של סטודנטים חרוצים לרפואה, אלא מתאר את החיים של טליה בן נתן, הריונית חביבה שתלד בקרוב בפעם הראשונה. נתחיל מהסוף הטוב: עכשיו היא מרגישה מעולה, אבל את תחילת ההיריון היא העבירה בין רופאים, שכולם הסכימו שהריון זו אמנם לא מחלה – אבל במקרה שלה, גם לא שיא הבריאות. היא סבלה מדלקות חוזרות בדרכי השתן, כאבי ראש ובעיות עיכול חמורות – עד שכמה מחטים הצילו אותה. ממרומי כמעט תשעה חודשים, היא מבקשת להעביר מסר להריוניות טריות שסובלות כמוה.
"די מהר הבנתי שטיפולי פוריות הם כלום לעומת ההיריון שחוויתי"
"ההריון שלי לא הגיע בקלות. בעלי ואני היינו צריכים לעבור טיפולי פוריות לא פשוטים, ואחרי לא מעט הורמונים, שאיבות והחזרות – הצלחנו, וההריון שכל כך חיכינו לו הגיע. אבל די מהר הבנתי שמה שעבר עליי בטיפולי הפוריות הוא שום דבר לעומת ההריון. הרגשתי פשוט רע, כמעט מהרגע הראשון. בהתחלה הייתה לי דלקת בדרכי השתן. ידעתי שהסיכוי לדלקות עולה בהריון ולא נבהלתי, אבל זה היה כואב ומתיש, כמו שרק מי שעברה דלקת כזו יכולה להבין. משבוע 4 היו לי כאבי בטן חזקים, ובשבוע 6 אפילו עברתי ניתוח בבטן, בגלל סיבוך שנגרם כנראה מההורמונים. כמה ימים אחרי הניתוח הדלקת בדרכי השתן חזרה שוב, ופחות מחודש אחרי הסיבוב הקודם של האנטיביוטיקה התחלתי סבב נוסף. במקביל התחילו לי כאבי ראש שבחיים לא היו לי, פשוט כאב משתק שנמשך ימים שלמים. שום אופטלגין או אקמול לא עזרו, וזה עוד לפני התופעות "הרגילות" של ההריון, ובראשן עצירות קשה שפשוט לא עזבה אותי. הרגשתי זוועה, ובמקום לשמוח מההריון, שלא הגיע לי בקלות, התעניתי מכל מיני כאבים ותחושות קשות.
הרפואה המשלימה הצילה אותה. צילום: פרפרים בבטן|צילום: תומר ושחר צלמים, צילום ביתי"בדרך כלל אני לא טיפוס טבעי במיוחד, ואין לי בעיה עם תרופות. אבל בגלל ההריון הייתי הרבה יותר זהירה. במיוחד בגלל שכבר הייתי מלאה בהורמונים ותרופות מטיפולי הפוריות, לא רציתי להגזים עם הכדורים, וגם מה שכבר לקחתי לא עזר לי. לא הייתי מוכנה לחיות על כדורים ואנטיביוטיקה, ובטח שלא להלעיט ככה את העובר שלי. ניסיתי כל מיני תרופות סבתא: שתיתי המון מיץ חמוציות ומים בשביל הדלקת והעצירות, הסתובבתי עם פרוסות של תפוחי אדמה קרות על המצח בשביל כאבי הראש – אבל גם הכיוון הזה לא ממש עזר לי. פשוט סבלתי.
מה כבר יש לי להפסיד?
"החלטתי שממש אין לי מה להפסיד כבר, והתחלתי לחפש פתרונות ברפואה המשלימה. התחלתי לחפש איפה ואיך אפשר לטפל בהרגשה הנוראית שלי, והגעתי למסקנה שדיקור סיני זה מה שיפתור לי את הבעיות. הרופא שלי ביקש שאחכה עד שבוע 14, כדי לא לגרום נזק להריון, ובינתיים ניסיתי למצוא מטפלים. אני מודה שלא הייתי שלמה עם ההחלטה בהתחלה, בגלל מה שנאלצתי לעבור כדי להרות. החשש שהטיפול יגרום למשהו להשתבש היה נוכח, אבל הרגשתי כל כך רע שהייתי חייבת למצוא דרך לפתור את זה.
"הייתי אצל מדקרת שמתמחה בנשים הרות, אבל הטיפולים היו מאוד יקרים. הייתי גם בפגישה במרפאה משלימה של קופת החולים, אבל לא נראה לי להתחייב לסדרת טיפולים כמו שהם דרשו, ואז, במקרה, נתקלתי בבאנר של שירותי רפואה משלימה בליס. בגלל המורכבות של ההריון שלי, מאוד הרגיע אותי שזה בתוך בית חולים, והחלטתי להתקשר אליהם באותו רגע. כמה ימים אחר כך כבר פגשתי את ענת, ובלי להגזים: החיים שלי השתנו. אחרי שעברתי תחקיר רקע מעמיק, התחלנו בטיפול משולב של שיאצו ודיקור סיני, ומהרגע הראשון סמכתי עליה והייתי בטוחה שהיא בדיוק מה שחיפשתי.
"אין לי בעיה עם תרופות. אבל בגלל ההריון הייתי הרבה יותר זהירה"|צילום: תומר ושחר צלמים, צילום ביתי"בהתחלה הייתי בטיפול כל שבוע. הדלקות בשתן וכאבי הראש נעלמו ראשונים, ואחריהם העצירויות. חוץ מהטיפולים קיבלתי גם טיפים והכוונה לתזונה שמתאימה למצב שלי, ושיפרה עוד יותר את ההרגשה שלי. היום אני בסוף חודש שמיני, מגיעה לטיפול תחזוק פעם בשבועיים ומרגישה אחרת לגמרי. פשוט ניצלתי. אני יודעת שזה נשמע מוגזם, אבל זה באמת ככה. לא היו לי חיים בהריון הזה, ובמקום להיות מאושרת התעסקתי בבריאות שלי, שלא הפסיקה להפתיע אותי לרעה. למרות שהסביבה שלי הייתה ספקנית, ואנשים חשבו שאני מתפנקת, כי הרי "הריון זו לא מחלה" – הרפואה המשלימה הצילה אותי, ואני רוצה לקרוא לנשים אחרות שסובלות לא לסבול בשקט או לחכות שזה יעבור. מגיע לכן ליהנות מההריון שלכן, ולא לבלות אותו בכאבים ובסבל".
"רפואה משלימה יכולה לטפל בכל תופעה שקשורה להריון"
"אנחנו מטפלים בנשים מהשליש השני, בגלל שהשליש הראשון מועד להפלות ואנחנו לא רוצים לקחת את הסיכון", רויטל לב ארי, מומחית ברפואה סינית בהריון, לידה וילדים ומרכזת השירות לרפואה משלימה ב"מאמי ליס". "משבוע 12 בערך אנחנו כבר מניחים שההריון מתייצב, ויכולים לעשות הרבה כדי לעזור לאישה – גם לחזק אותה בהריון ולהקל על תופעות הלוואי השונות וגם להכין אותה ללידה. מעבר לטיפול בדיקור ובמגע אנחנו מייעצים על כל תחומי החיים, מתאימים לאישה פעילות גופנית שהולמת את מצבה הפיזי וההעדפות שלה ועובדים איתה על תפריט תזונתי שיספק לה את מה שהיא צריכה ולא יגרום לעומס מיותר על המערכת. אנחנו יכולים לטפל כמעט בכל תופעה שנגזרת מההרון או קשורה אליו: עצירות, קשיי שינה, סימפיזיוליזיס, עייפות, כאבי ראש, חולשה וכמובן בחילות וצרבות, שהן מכנה משותף של הרבה מאוד נשים בהריון. בנוסף, אנחנו משתמשים ברפואה משלימה גם בהכנה ללידה, גם את ההריון עבר מצויין ובלי אף תופעת לוואי. משבוע 34 אנחנו עושים דיקור שמקצר את משך הלידה בעד שלוש שעות, מתאימים תזונה מחזקת לקראת הלידה ואפילו נותנים לאישה תרגילים מגמישים ומחזקים, כדי שתתאמן בבית, במטרה להביא אותה ללידה בשיא הכושר הפיזי והאנרגטי שלה".
גם הרופאים ממליצים: תמיד טוב להיעזר ברפואה אלטרנטיבית. צילום: פרפרים בבטן|צילום: תומר ושחר צלמים, צילום ביתי"הרפואה הקונבנציונלית די מוגבלת בתופעות כמו עצירויות, כאבי ראש, בצקות ועייפות, ויש כאן באמת הרבה מקום לרפואה המשלימה, שיכולה לעזור הרבה במקרים האלה – לפעמים יותר מאיתנו", אומר פרופ' מיכאל קופרמינץ, מומחה להריון בסיכון במרכז הרפואי ת"א. "רוב התופעות הן נורמליות להריון, אבל אם האישה סובלת, אני חושב שחשוב להקל עליה בכל האמצעים האפשריים, ובהחלט לא פוסל רפואה משלימה – להפך. חוץ ממצבים שהם באמת מסוכנים רפואית, כמו רעלת הריון, בעיה בצמיחת העובר או דלקות שמצריכות טיפול אנטיביוטי מיידי, הרפואה המשלימה יכולה לעבוד לצד הרפואה הקונבנציונלית, ובמקים מסויימים אפילו למצוא פתרונות שלנו אין. אגב, אני ממליץ לנשים להיעזר ברפואה משלימה לא רק כשהן מרגישות רע, אלא גם כשהעובר תקוע במצג עכוז, או לזירוז לידה לפני שאנחנו מתחילים בזירוזים קונבצניונלים, אם יש צורך להתחיל לידה לפני שהגוף מתחיל אותה מיוזמתו – כמובן שאם זה לא עוזר, או אם יש דחיפות בטיפול, נפנה לאמצעים 'הרגילים' שיש לנו, אבל אני תמיד בעד לפחות לנסות טיפול אלטרנטיבי".
