ידוע שההריוניות בישראל הן שיאניות העולם בבדיקות במהלך ההריון, ורובנו לא מפספסות שום הזדמנות לוודא שהעובר שלנו בסדר. אבל באופן בלתי נתפס, את אחת הסכנות הכי גדולות – והכי קלות למניעה – הישראליות פשוט לא מכירות מספיק.
ע' לא יודעת עד היום מה היה המאכל שגרם לה להידבק בליסטריה כשהייתה בהריון עם בנה הבכור, כיום בן 6. היא הגיעה לבית החולים מכיוון שלא חשה היטב בתנועות עובר, וכעבור מספר שעות ילדה בניתוח קיסרי פג במשקל 1.700 ק"ג. מצבו של התינוק לא היה מזהיר, וכעבור מספר ימים, ואחרי שעבר סוללה מקיפה של בדיקות, הגיעה הבשורה: הוא נולד עם נזק מוחי כתוצאה מהזיהום, ויישאר משותק לכל ימי חייו.
עוד בתשעה חודשים:
- "חושבים שהתינוקת שלי היא אחותי הקטנה"
- הורים, אל תשלחו את הילדים שלכם לקייטנת סלפי
- חסרות משקל: צילומי הריון תת מימיים
"אף אחד לא סיפר לי על החיידק הזה"
"כמובן שאם הייתי יודעת על הסיכונים הייתי נזהרת, אבל למרות שהקפדתי על כל הבדיקות בהריון והייתי במעקב רציף – אף אחד לא הזהיר אותי ולא סיפר לי על החיידק הזה", אומרת ע'. "הבן שלי כבר נולד פגוע. הוא נכה ב-100%, ולמרות שהוא ילד מקסים ומדהים, לא קל לגדול כך, ולא קל לנו כמשפחה. לכן, אם אפילו אישה אחת תשמע על החיידק בעקבות התביעה שלי ותדע להיזהר, אני מבחינתי עשיתי את שלי".
חיידק הליסטריה הוא בין המזהמים המסוכנים ביותר לנשים הרות. הוא עלול להימצא בביצים, בשר, עוף ודגים שלא בושלו היטב, וכן במוצרי חלב ומיצי פירות לא מפוסטרים, סלטים מוכנים ואפילו בירקות ופירות שלא נשטפו כהלכה. "כאשר אישה אוכלת מזון נגוע בליסטריה במהלך ההריון, היא רגישה יותר לפגיעה זיהומית", מסביר פרופ' אלון מוזס, מומחה במחלות זיהומיות ומנהל המחלקה למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות במרכז הרפואי הדסה. "מרבית האנשים שייחשפו לחיידק לא יפתחו תסמינים, אולם נשים הרות, שכאמור רגישות יותר לפגיעתו, עלולות לפתח זיהום המכונה ליסטריוזיס, המתבטא בסימנים דמויי שפעת, שלשולים והקאות. הבעיה החמורה עוד יותר היא הסיכון לעובר: זיהום שמקורו בחיידקי ליסטריה עלול להוביל ללידת פג, למות העובר ברחם ולפגיעות נוירולוגיות שונות".
גם נשים משכילות נופלות
תביעה תקדימית, שמוגשת בימים אלו לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד משרד הבריאות ובית החולים "כרמל", שבו נולד הילד שנפגע, מגלה נתונים מדאיגים על חוסר המודעות של נשות ישראל לסיכוני הליסטריה, ומנסה לגרום למשרד הבריאות לנקוט עמדה ברורה ותקיפה במטרה לצמצם את מקרי ההידבקות. "בעוד שבארה"ב יצא המרכז הלאומי למניעת מחלות כבר בשנת 2002 עם המלצות מדויקות לצמצום הסיכון ללקות בליסטריה, משרד הבריאות בישראל פרסם רק ב-2011 נייר עמדה, שלא מגיע למספיק נשים ולא מקיף את כלל הסיכונים", אומרת עורכת הדין מאי מרקוביץ, העוסקת ברשלנות רפואית בהריון, לידה וילדים. "בעוד שבעולם המערבי ישנם כ-5 מקרים של ליסטריה לכל 100 אלף לידות, בישראל כ-20 מקרים לכל 100 אלף, וזאת חרף העובדה שמדובר בנגע שאפשר לבער בקלות יחסית".
את דבריה מבססת עו"ד מרקוביץ על קמפיין מוצלח למזעור נזקי הליסטריה, שנערך בקליפורניה שבארה"ב. "רשויות הבריאות בקליפורניה זיהו עלייה במספר מקרי הליסטריה, ובעזרת קמפיין אינטנסיבי הצליחו להוריד בתוך שנתיים את שיעורי ההידבקות מ-7 מקרים למקרה אחד בלבד לכל 100 אלף לידות, מה שאומר שהעניין הוא פשוט ליצור מודעות בקרב הנשים. אני פוגשת נשים משכילות, אפילו מתחום הרפואה, שפשוט לא מכירות את כל המזונות המסוכנים, וזה לא תקין. אף אישה נורמלית שיודעת שמשהו יכול לסכן את התינוק שלה לא תאכל אותו, אבל הבעיה היא שנשים פשוט לא יודעות ולא מקבלות את המידע החשוב הזה במהלך ההריון – ואת זה צריך לשנות".