קשיי פוריות ידועים כאחד הדברים המאתגרים ביותר את הזוגיות. למרות שאין לכך שום הגיון, זוגות נוטים לחוות את הקושי לפרות ולרבות ככישלון, אישי וזוגי, והצורך לספר על הקשיים לסביבה הסקרנית מהווה בפני עצמו משוכה. וויטני וספנסר בלייק ניסו להביא תינוק במשך שלוש שנים ארוכות ורוויות עליות ומורדות, עד שלבסוף התייאשו.
אחד הדברים שהכי גרמו להם להתכווץ, הם מספרים, היו הודעות ההריון של חבריהם ברשתות החברתיות. אותן הודעות חמודות ושנונות באמצעות תמונה עליזה, הפכו להם את הבטן בכל פעם מחדש, והזכירו שלהם לא תהיה הזדמנות ליצור דימוי שכזה. בני הזוג התרוממו מהקרשים והחליטו שגם להם מגיע. הם יצאו למסע צילומים קצר, מצויידים בהומור שחור, וצילמו צמדים של תמונות, מאחת עולה המסר של ׳אנחנו בהריון׳, ומהשניה של ׳אנחנו עקרים׳.
הרעיון היה שאפשר ליצור הודעה פומבית גם על דברים קשים, כמו חוסר היכולת להרות, והם התחילו לחקות את התמונות שראו ברשת. למרות שהיה ברור להם שהם משחקים באש, ושיש אנשים שיתקשו לראות את התמונות הללו, השניים מגלים שהיה הרבה קתרזיס בתהליך. באחת התמונות השניים מתפעלים מלחמניה בתנור, ובשניה הם עומדים מובסים והכיתוב מצהיר: בזבזנו את כל הכסף ואין כלום בתנור. בתמונה אחרת עומדת וויטני ליד שלט של ׳באמפ׳ בדרך ומחזיקה לעצמה את הבטן בשמחה, ובשניה היא עומדת ליד של של דד-אנד, ונראית עצובה.
״האפשרות לצחוק על המצב שלנו גרמה לנו להרגיש הרבה יותר טוב,״ מספרים השניים בבלוג משותף שהקימו לנושא. ״ומצאנו סיפוק בפרסום התמונות, שביטאו במדוייק את התחושות שלנו בנוגע לעובדה שאנחנו לא נוכל כבר להעלות תמונת הודעת הריון.״ התמונות מקבלות הרבה תשומת לב חיובית ברשת, וזוגות רבים כותבים לבני הזוג בלייק ומודים להם על האפשרות להרגיש פחות לבד בעניין, ולו לרגע. ״יש פגיעות בשיתוף דברים אינטימיים כאלה, אבל התגובות שאנחנו מקבלים, התודות, זה שווה הכל.״
בני הזוג, שחיים באיידהו, ויתרו על טיפולי הפוריות לאחר שהרפואה הכריזה עליהם כעל בעלי ׳אי פריון בלתי מוסבר׳, והחליטו לאמץ. היום הם הוריהם הגאים של מייסון בן הארבע ושל קלן בן השנתיים. כיום הבלוג שלהם עוסק בעיקר בתהליכי האימוץ וההתמודדות עם הורות שכזו ואתגריה, גם בחזית הזו הם מעניקים לציבור השראה וכוחות. ״אנחנו הורים מאושרים לשני בנים שהגיעו אלינו בדרך האימוץ,״ הם מסכמים. ״בזכות בעיות הפריון שלנו הם באו לתוך חיינו, ואחד הדברים הכי קשים ושליליים שעברנו נראה היום לגמרי אחרת. אנחנו הורים מוקירי תודה על כל רגע, אבל לא שוכחים אף פעם את הבדידות והקושי שליוו אותנו אז.״