טל נברו, רבים מכירים אותה כ-סושיאל ליידי, אשפית דיגיטל אותה נמצא פעמים רבות ברשימות צעירים מבטיחים כאלה ואחרות, ומאחוריה פרוייקטים שאפשר היה לפזר על קבוצה רחבה של אנשים, מתכנסת לקראת תפקיד חדש ומאתגר: אמא. הרגשנו שזה רגע מעולה לעצור ולשאול אותה כמה שאלות על החיים ועל האימהות המתדפקת בדלת.
נברו בת ה-38 נולדה בניו יורק והגיעה לישראל בגיל שנה, וחיה בקריות עד שחרורה מהצבא. אחר כך העולם הגדול קרא לה, ומאז מצאה את עצמה בקריביים, בארה״ב ועוד. היום היא מתגוררת עם בעלה יואב שוורד (״קחי אותי שרון״), שף פרטי מבוקש, בבברלי הילס, ומשחררת ל-117 אלף עוקביה תמונות יפהפיות מיקום מקביל, אקזוטי ומהפנט. לכבוד ההריון הצטלמה טל (וגם יואב הצטרף) אצל הצלמת נועה איזנשטט, והתמונות הקסומות מהסשן מלוות את הראיון.
במה את עוסקת בימים אלה?
״התחלתי ממש לאחרונה לעסוק בלהיות בהריון. בין השאר אני מנהלת את סוכנות השיווק הדיגיטלי שלי, עם צוות מושלם ולקוחות אהובים, במקביל מריצה את קמפיין הבחירות לראש עיריית בוורלי הילס ומנהלת את החממה הטכנולוגית ליזמים צעירים בשיתוף העירייה, שהקמתי כאן לפני שנתיים.״
איך הגבת כשגילית על ההריון?
״קודם כל הייתי בשוק, אמנם זה משהו שרצינו ותיכננו שיקרה, אבל כשראיתי שני פסים ורודים, לא הצלחתי לעכל מה בכלל קרה כאן. מיד הודעתי ליואב מיד כמובן ורגע אחרי - קניתי עוד שלושה מקלות בדיקת הריון כי לא האמנתי לשני הקווים הוורודים שראיתי במקל הראשון שהתשמשתי בו. כולם הראו את אותם שני קוים ורודים.
ועדיין - היום, שבוע 36 להריון, אני לפעמים עדיין לא מבינה או מעכלת שאני בהריון.״
איך עובר עליך ההריון הראשון?
״ההתחלה לא היתה פשוטה, הרבה בחילות ועייפות, אבל הייתי בעיקר בין טיסות ועבודה ולא נתתי לזה להשפיע עלי יותר מדי, כי הייתי בטירוף עבודה. אח״כ ההריון הפך לחלק משגרת היומיום, שכוללת אצלי פגישות, הרצאות, טיסות, התרוצצויות, מסיבות ריקודים מדי פעם, אירועים שונים וגם שעות על המחשב, ואני חושבת שרק בחודש האחרון של ההריון, שזה עכשיו - הגוף שלי מבקש ממני להאט וכל העייפות והכובד של הריון, כולל תופעות לוואי והורמוני הריון מופיעים אצלי עכשיו במרוכז, אז אני פחות משתוללת עם הגוף, אבל לנוח זה משהו שאני אצטרך ללמוד לעשות יום אחד. אולי בפנסיה?״
איך סיפרת לסביבה שאת בהריון? איך הגיבו האנשים הקרובים לך?
״לאנשים הקרובים אלי מאד סיפרתי ממש במיידי, ולשאר העולם חיכיתי לשבוע 18 בערך כדי לשתף בפומבי. כולם התרגשו, התחילו לתת עצות ושמחו בשבילי. תמיד מרגש אותי לרגש ולשמח ואני חושבת שהריון היה אחד הדברים המרגשים שקרו במשפחה שלי, בטח מאחר ואני הבת הבוגרת וכולם כבר חיכו שזה יגיע.״
מה תכתבי בהודעת הוואטסאפ הראשונה אחרי הלידה?
״תמונה של הבייבי שלי לאחיות שלי, כמובן. אבא יהיה מחוץ לחדר הלידה אז הוא השני, אחרי יואב, שיראה אותה בלייב.״
איזו אמא תהיי?
״רק כשהבת שלי תיוולד אני אדע. אין לי מושג קלוש איזו אמא אהיה... אני גם לא מצהירה הצהרות. עד שהיא לא תגיע, לא אדע. יכול להיות שאהיה הכי רגועה ומשחררת ויכול להיות שאני אהיה דאגנית ואשים לה מעקבים לכל מקום. מאחלת לעצמי להיות האיזון בין שניהם.״
איך את מתכוננת לשלב בין הקריירה הפורחת לבין האמהות?
״שאלת השאלות. אני מניחה שהיא זו שתקבע לי את הלוז ברגע שהיא תגיח לעולם. אבל למזלי יש לי צוות מדהים של שמונה אנשים שאני סומכת עליהם בעסק, שהם מבחינתי כמו משפחה ושותפים למסע ואני יודעת שהכל יזרום גם בימים בהם אהיה פחות זמינה. מצד שני, יש לי הרגשה שלא יקח לי הרבה זמן לחזור לעניינים כי כבעלת עסק, אין לי הרבה פריווילגיה להיעלם לחופשת לידה ארוכה מדי.״
האם את תהיי אמא דומה לאמא שלך?
״אני בהחלט מאחלת לעצמי להיות אמא כמו שאמא שלי היתה. אמא שלי היתה אשת עסקים מאז שהייתי תינוקת, וביחד עם אבי, שגם הוא איש עבודה המון שנים, הם סללו לי את התובנה שבסוף צריך לדעת לשלב בין עצמך לילדים, ולא להזניח אף אחד משני הצדדים האלה. אמא שלי היתה קרייריסטית אבל גם קשובה, מכילה, בשלנית ואוהבת ואני יכולה רק לאחל לעצמי להיות ולו קצת, אמא כמו שהיא היתה.״
בחרת כבר שם? קנית ציוד? או שאת חוששת מעין הרע?
״אני לא חוששת מעין הרע, אבל גם לא התעסקתי ברכישת ציוד בכלל, או בבחירת שם, כי המוח שלי עמוס בכל כך הרבה דברים, עבודה, נסיעות, מחשבות, חוסר שינה, ואני בן אדם שממש חי כאן ועכשיו ומתעסק עם מה שקורה לו בזה הרגע ולכן, אני חושבת שאת השם נבחר כשהיא תגיח לעולם. לאחרונה חברות שלי ארגנו לי בייבי שאוור מקסים והביאו הרבה מתנות שקשורות לתינוקת. בגדול, האירוע היה לפני שבועיים ומרוב שאני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל, כל המתנות עדיין ארוזות בקופסאות בחדר ומאחר ועוד שניה אני יולדת, אני מניחה ששבוע הבא אני כבר אתחיל לארגן את הדברים לקראת בואה של הבייבי הקטנה.״
מה עצת ההריון הכי טובה שקיבלת, וממי?
״קיבלתי המון עצות, וזה כיף וחשוב תמיד לשמוע ולהבין לקראת מה אני הולכת, אבל אני מאמינה שאף עצה לא באמת תיתן לי מענה אחרי שהקטנטונת תגיח לעולם, כי כל אחת עוברת משהו שונה מהאחרת, וברגע שהיא תצא, אני אדע הכי טוב מה נכון בשבילה, מה פחות ומה כדאי לי לעשות. עצות הן מצויינות אבל הכי חשוב ללכת עם האינטואיציה האימהית שלי, שעדיין לא יצא לי להכיר אותה אבל אני יודעת שהיא תגיח ביחד עם הנשימה הראשונה של בתי הבכורה לאוויר העולם.״
