"הדבר הראשון ששאלתי את הרופא זה האם אני אתקרח והאם אוכל להביא עוד ילדים", מספרת מאיה פילר-אמר על תגובתה לאחר שהיא אובחנה עם סרטן בגיל שלושים, זמן קצר לאחר לידת בנה הראשון. "זה היה הפחד הכי גדול בכל ההתמודדות עם המחלה שלי. לא ממש פחדתי מהמחלה עצמה, כי ידעתי והאמנתי שהאבחון היה מספיק מוקדם בגלל המעקבים שהקפדתי לעבור, אלא מההשלכות על היכולת שלי להרות".
לא רק שאין מניעה - אין כל חשש להיכנס להיריון
הבשורה על גילוי גידול בשד היא קשה לעיכול עבור כל אחת. אצל נשים צעירות, לבשורה עשוי להתלוות גם פחד שמא המחלה והטיפולים שלה יחייבו אותן לגנוז את תוכניותיהן להיכנס להיריון בעתיד. "ברוב המכריע של המקרים, אם האישה רוצה בכך, הסרטן לא צריך למנוע ממנה להיכנס להיריון בעתיד", מסבירה ד"ר איילת שי, מנהלת יחידת סרטן השד במרכז הרפואי רמב"ם. "מה שכן, הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא לחשוב ולדון בכך עוד לפני תחילת הטיפולים בסרטן. לכן, כשאנחנו מטפלות בנשים שמאובחנות עם סרטן השד בגיל הפריון, אנחנו מקפידות לבדוק איתן אם יש להן רצון בהיריון בעתיד".
המקרים היחידים בהם נשים יידרשו ככל הנראה לוותר על תוכניותיהן להביא ילדים נוספים לעולם, מוסיפה ד"ר שי, הם במקרה של סרטן שד גרורתי או במקרה שמדובר בנשים עם סרטן שד בסיכון גבוה ובגיל מאוחר יחסית. "במקרה של הסרטן הגרורתי, מכיוון שאין עדיין טיפול שיכול להעלים את המחלה לחלוטין וצריך להמשיך לתת טיפולים קבועים כדי למנוע את התקדמות המחלה, והם עלולים לסכן את העובר, כניסה להיריון נוסף היא ברוב המיקרים לא אפשרית. במקרה של נשים עם סרטן מקומי בסיכון גבוה, בגיל שמתקרב לסיום גיל הפריון, כניסה להריון עשויה להיות יותר מסובכת".
אולם מלבד מקרים אלה, מדגישה ד"ר שי, לא רק שאין מניעה להיכנס להיריון, אלא גם שאין כל חשש שההיריון יגרום לחזרת המחלה – ואולי אפילו ההיפך. " מחקרים שבחנו – בניתוח לאחור – את ההשפעה של הכניסה להיריון על הסיכון לחזרת המחלה, הראו שאצל נשים שנכנסו להיריון, הסיכון שהמחלה תופיע שוב הוא אף נמוך מעט יותר מאשר נשים שלא נכנסו להיריון בעלות אותם מאפיינים כלליים. מכיוון שמדובר בניתוח לאחור, צריך להתייחס לממצאים בזהירות, כי ייתכן שיש הבדל סמוי בין שתי הקבוצות והנשים שנכנסו להיריון היו מראש מעט יותר בריאות. אבל התוצאות מצביעות בבירור על כך שאין סיכון מוגבר לכניסה להיריון".
אם כן, אילו צעדים יש לנקוט במקרה שהמטופלות מעוניינות בהריונות עתידיים? ד"ר שי מסבירה כי הדבר תלוי במאפייני הסרטן ובסוג הטיפול הנדרש לו. ישנם מקרים בהם אין צורך לעשות דבר. אולם למשל, אם מתוכננת כימותרפיה, מומלץ לערוך תהליכי שימור פיריון לפני תחילת הטיפול שכוללים שאיבת ביציות. ישנן גם מקרים שבהם צפוי צורך בטיפול הורמונלי ממושך שיעכב את הזמן שבו ניתן יהיה לשוב לנסות להיכנס להיריון, ומגיל מסוים מומלץ לשאוב ביציות מראש כדי להבטיח סיכוי טוב להריונות נוספים בתום הטיפול.
כך קרה גם לפילר - אמר. "מאחר ובהתחלה הרופאים חשבו שהגידול שלי גדול מאוד הם לחצו להתחיל עם טיפולי כימותרפיה כמה שיותר מהר, אבל אני התעקשתי שיאפשרו לי לבצע שימור פוריות לפני כן, כדי שתהיה לי אפשרות להרות בהמשך. נכנסתי למשא ומתן עם הרופאים, שבסופו החלטנו לבצע כריתה מקומית של הגידול, להמתין שישה שבועות שבהן אוכל לבצע שאיבת ביציות והקפאת עוברים ואז להתחיל את הכימותרפיה. למזלי, למרות שהזמן היה קצר מאוד הספקתי לעבור שני סבבים של שימור פוריות שבהן נשאבו מספיק ביציות שיאפשרו לי להרות גם אחרי הטיפול", היא מספרת. וד"ר שי מוסיפה כי כיום, היחידות לפוריות האישה בבתי החולים מבינות את האתגר ויודעות לתת פרוטוקולים קצרים כדי לא לעכב את התחלת הטיפול נגד הסרטן.
"מנסה לתת את התמיכה מתוך הניסיון האישי שלי
לאחר הטיפול בסרטן, מתי אפשר לשוב לנסות להיכנס להיריון? ד"ר שי מסבירה כי אצל נשים שלא נדרשות לטיפול הורמונלי ממושך, אז בדרך כלל אחרי שמתאוששים מהטיפול ומהכימותרפיה, והתרופות מתנקות מהגוף, וגם עברנו את התקופה בה יש חשש שהסרטן יופיע מחדש, אין כל מניעה להיכנס להיריון ואין חשש לפגיעה בעובר. "מדובר בדרך כלל בתקופה קצרה יחסית", היא אומרת.
במקרה שנדרשים טיפולים הורמונליים ארוכי טווח, המצב מעט מורכב יותר, אבל גם שם, ד"ר שי מדגישה, ברוב המכריע של המקרים אין צורך לוותר על הרצון להביא ילדים לעולם. בשנה שעברה פורסמו תוצאות של מחקר משמעותי שבחן מה קורה אם מפסיקים את הטיפול ההורמונלי לאחר שנתיים, מאפשרים לנשים להיכנס להיריון ולהוליד, ואז חוזרים לטיפול ההורמונלי לאחר ההנקה. "התוצאות הראו, שלא היו השלכות שליליות להפסקת הטיפול באופן זמני לצורך הבאת ילדים לעולם ולא נמצאה עלייה בשיעור הנשים שסבלו מחזרת המחלה. התוצאות היו מעודדות במיוחד עבור נשים עם גידולים בסיכון נמוך ובינוני, ואנחנו זהירות יותר עם הפסקת טיפול הורמונלי בנשים שהיה להן סרטן ממוקם בשלב מתקדם, אולם באופן כללי,המחקר נתן לנו גושפנקה לכך שגישה זו לא מסכנת את בריאות הנשים או היילודים", היא מסבירה. "חשוב להזכיר עוד כי הטיפולים ההורמונליים לא פוגעים בפוריות בטווח הארוך, גם אם הם מביאים להפסקת הווסת בזמן הטיפול – לאחריו הכל יחזור לקדמותו. מה שחשוב הוא לקחת את הטיפול כמו שצריך כדי להבטיח שעשינו את המירב לשמור על הבריאות בטווח הארוך ".
"הסיפור שלי הוא סיפור שמח ואופטימי, מאחר שהצלחתי גם להחלים וגם ללדת עוד 2 ילדים בהריונות טבעיים ולהרחיב את התא המשפחתי שלי כמו שחלמתי ורציתי", מוסיפה פילר - אמר. "אחרי שהחלמתי מאוד רציתי לעזור ולסייע לנשים צעירות להתמודד עם הקשיים של המחלה בדגש על הפוריות ולכן החלטתי להתנדב בתכנית "לצידך" של עמותת אחת מתשע שמלווה נשים שמתמודדות עם סרטן השד. במסגרת ההתנדבות אני מלווה בעיקר נשים צעירות שעסוקות בשאלות מורכבות כמו האם הן יצליחו להביא ילד לאחר ההחלמה, האם היריון עלול לגרום להישנות המחלה, האם יוכלו להרות בעצמן או שיזדקקו לאם פונדקאית וכדומה, ומנסה לתת להן את התמיכה מתוך הניסיון האישי שלי".
הכותבת היא מנהלת יחידת סרטן השד במרכז הרפואי רמב"ם