מה חושבות נשים שעשו הקפאת ביציות?

נשים נולדות עם כל הביציות שיהיו להן במהלך החיים. בכל חודש חלק מהביציות עוברות תהליך מתוכנן של השמדה עצמית ואין ייצור של ביציות חדשות. עם השנים מספר הביציות והאיכות שלהן יורדים, כך שהסיכוי להריון תקין ולידה הולך ופוחת. הירידה בפוריות מתחיל כבר בגיל 35 והיא חדה יותר לאחר גיל 40.

בד בבד, אנחנו עדים לתופעה חברתית המתרחשת בעולם המערבי של דחיית גיל הנישואין ודחיית גיל הכניסה להריון ראשון. יש לכך לא מעט סיבות, בהן: יותר נשים רוכשות השכלה ומפתחות קריירה, יותר זוגות מעדיפים לדחות את הנישואין, יותר זוגות מתגרשים, זמינות גבוהה של אמצעי מניעה ועוד. בישראל, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2020 הממוצע של גיל האישה בלידה הראשונה היה 27.7. עם זאת, חלקם של הילודים לנשים בגיל 30 ומעלה גדל לאורך השנים: 38.2% ב-1990, 40.2% ב-2000, 49.3% ב-2010, ו-52.5% ב-2020.

לאור הנטייה לדחות את גיל הילודה והירידה בפוריות שמתרחשת עם הגיל, החלו לאפשר לנשים להקפיא ביציות לצורך שימור פוריות. תרמה לכך העובדה שהקפאת הביציות השתפרה מאוד עם השנים. המעבר להקפאת ביציות בשיטת הוויטריפיקציה (זיגוג) שיפר באופן משמעותי את שיעור הביציות ששורדות את ההפשרה ואת שיעור הלידות לאחר הפריית הביציות המופשרות והחזרת עוברים לרחם.

בישראל משרד הבריאות אישר בשנת 2011 לנשים בגילים 30 עד 41 לעבור תהליך של הקפאת ביציות לצורך שימור פוריות מבחירה (ללא התוויה רפואית). מדובר בהקפאת ביציות שמטרתה לתת מענה לירידה בפוריות שמתרחשת עם הגיל. במקרים אלה הטיפול מתבצע במימון עצמי. בשנת 2018 אושר כתוספת לסל הבריאות מימון הקפאת ביציות לנשים עם רזרבה שחלתית נמוכה.

מחקרים מראים באופן עקבי שהסיכוי להשיג הריון ולידה באמצעות הביציות המוקפאות תלוי בשני גורמים עיקריים – גיל האישה בזמן הקפאת הביציות והמספר הכולל של ביציות מוקפאות. ככל שגיל האישה בזמן השאיבה נמוך יותר וככל שמספר הביציות גבוה יותר, כך עולה הסיכוי ללדת בעתיד.

הנושא של הקפאת ביציות מבחירה בנשים ללא בן זוג או נשים שאינן מעוניינות עדיין בהריון מסיבות שונות הוא שנוי במחלוקת. מצד אחד, עבור אותן נשים שנזקקו בסופו של דבר להשתמש בביציות המוקפאות וילדו, ההליך הרפואי סייע להשיג ילד ביולוגי משלהן ומכאן התרומה הגדולה שלו. מצד שני, כפי שאפשר לראות ממחקרים בין לאומיים וישראלים, חלק גדול מהנשים לא תזדקקנה להשתמש בביציות המוקפאות שלהן וככל הנראה תיכנסנה להריון באופן טבעי. נשאלת השאלה האם יש הצדקה לבצע טיפולים יקרים ופולשניים, עם סיכון לסיבוכים, כאשר כמעט כולן לא תזדקקנה להשתמש בביצית המוקפאות שלהן.

סוגיה נוספת היא שלא ניתן להבטיח הריון ולידה. רק כשליש מהנשים משיגות לידה עם הביציות המוקפאות שלהן. קיים חשש שהקפאת הביציות תשרה "תקוות שווא" אצל הנשים והן ידחו בעקבות זאת את הכניסה להריון, ואולי אפילו לא יוכלו להרות כלל. הסוגיות הללו מעלות את הצורך לבחון את התפיסות של נשים שעברו הקפאת ביציות. כיצד הן חוו את הטיפול? האם הן מתחרטות שעברו אותו? כיצד הן מעריכות את הסיכוי שלהן להשתמש בביציות בעתיד? כיצד הן מעריכות את הסיכוי שלהן להשיג ילד בעתיד?

ביה"ח וולפסון הציע מהיום הראשון שירות נגיש של הקפאת ביציות לשימור פריון. בשל כך ובשל העובדה שהוא נמצא במרכז הארץ מבוצעים בו מספר גבוה במיוחד של מחזורי טיפול להקפאת ביציות. היום כשליש מכל הפעילות ביחידה לפוריות בוולפסון הוא הקפאת ביציות לנשים רווקות מגיל 30 ועד 41. 

בין השנים 2017 ו-2023 סה"כ 435 נשים עברו הקפאת ביציות מבחירה (ללא התוויה רפואית). לאחרונה במסגרת מחקר שנערך על ידי פרופ' יוסי מזרחי, רופא מומחה ביחידה להפריה חוץ גופית וולפסון, בוצע סקר טלפוני אצל נשים שבחרו להקפיא ביציות בבית החולים. מטרת הסקר היתה לבחון את מגוון האמונות והתחושות של נשים שבחרו לעבור את התהליך, ובו נשאלו 260 נשים כמה שאלות: מה מאפיין אותן? בדיעבד, האם הן מרוצות או מתחרטות שהקפיאו ביציות? האם הן היו ממליצות גם לחברה להקפיא ביציות? מה היו הקשיים שהנשים חוו במהלך הטיפולים? האם הן מאמינות שיש סיכוי גבוה שישתמשו בביציות בעתיד? האם הן יודעות להעריך מה הסיכוי להשיג ילד עם הביציות שלהן? כיצד הקפאת ביציות השפיעה על הפחתה בלחץ למצוא זוגיות ולהביא ילד?.

על פי תוצאות הסקר הגיל הממוצע של הנשים היה 35.3 שנים וכל אישה הקפיאה בממוצע 17.6 ביציות; כמחצית מהנשים עשו רק מחזור אחד (51.2%), 35.4% עשו שתי שאיבות ו-13.4% עשו יותר משתי שאיבות. כמעט כל הנשים (93.5%) שילמו עבור הטיפול בעצמן. חשוב לציין כי עלות הטיפול בבתי החולים הציבוריים הוא סביב 6,000 שקלים למחזור. על כך יש להוסיף את עלות התרופות שנעה בין 2,000 ל-6,000 שקל למחזור (תלוי בקופ"ח).

כמו כן חלק גדול מהנשים היו רווקות (95.3%) ועם השכלה אקדמית (תואר ראשון ומעלה 85.4%), ו-85.4% היו מרוצות שבחרו להקפיא ביציות. הטיפול לא היה פשוט עבור הרבה מהמטופלות. הן דיווחו שהקושי העיקרי היה קושי רגשי (33.1% מהמטופלות), ו-55.4% אמרו שהיו מעדיפות לעשות את התהליך מוקדם יותר. למרות הקושי 96.5% היו ממליצות לחברה להקפיא ביציות ו-65.4% מהנשים מאמינות שיש סיכוי סביר עד גבוה שתשתמשנה בביציות המוקפאות שלהן. נשים מבוגרות יותר העריכו שהסיכוי גבוה יותר. עם זאת, בפועל מחקרים בארץ ובחו"ל מראים שחלקן הגדול של הנשים שביצעו זאת לא חוזרות להשתמש בביציות המוקפאות שלהן כיוון שהן נכנסות להריון באופן טבעי.

לאחר ביצוע הסקר חושב מה הסיכוי של כל אחת מהנשאלות להביא ילד עם הביציות המוקפאות שלה. החישוב התבסס על מספר הביציות המוקפאות ועל גיל האישה ביום ההקפאה. הנשים העריכו את הסיכוי שלהן להביא ילד כנמוך יותר ממה שהוא באמת (הערכה חציונית של המטופלות 50% בעוד שההערכה החציונית המחושבת לפי מחקרים קודמים היתה 75%); נשים שבחרו להקפיא ביציות מעוניינות במשפחה גדולה (באופן אידאלי 26.5% היו רוצות 3 ילדים ו-13.5% היו רוצות 4 ילדים ויותר). לבסוף נשאלו הנשים איך הן הרגישו לאחר הקפאת הביציות. 60% הצהירו שהרגישו "העצמה" לאחר הקפאת הביציות ו-42.7% אפילו הצהירו שהן מרגישות שהקפאת ביציות נותנת להן זמן למצוא את בן הזוג המתאים. אם כן, מהסקר עולה שביעות רצון גבוהה ותחושות חיובית של נשים שבחרו להקפיא ביציות. לאור תוצאות הסקר על הרופאים לעשות יותר מאמץ כדי להנגיש את המידע על הסיכוי להשתמש בביציות והסיכוי להשיג ילד עם הביציות המוקפאות, כדי לאפשר למטופלות לקבל החלטה מושכלת.