במשך רוב חיי הבוגרים יצאתי מנקודת הנחה שיוגה היא סוג של התעמלות משעממת שמשלבת בתוכה מדיטציה, מה שנתפס בעיניי כיותר רוחניקי מפרקטי ופחות דיבר אליי. העדפתי למקד את מאמציי בפעילות גופנית "אמיתית", כזו שדורשת מנוי לסטודיו או לחדר כושר – גם אם בפועל מעולם לא ביקרתי באף אחד מהם.

בדיוק לפני כשנה, בשיא הניוון הגופני שלי בעקבות אחד מסגרי הקורונה, החלטתי לתת ליוגה צ'אנס בפרטיות של סלון ביתי. מאז אימצתי מתכונת קבועה של אימון יוגה יומי בן 15-20 דקות, והשגרה הצנועה שיצרתי לי נמשכה גם כשנכנסתי להיריון.

כיום, ממרומי חודש תשיעי, אני יכולה להגיד בביטחון שההתמדה ביוגה התגלתה כאחת ההחלטות המוצלחות שקיבלתי בנוגע לשגרת ההיריון שלי. מדובר ברבע שעה יומית  ששיפרה לי את איכות ההיריון בצורה מפתיעה וגרמה לי להרגיש שאני מגיעה עם יתרון מסוים למעמד הלידה.

חשוב לי להדגיש, אני לא מדריכת יוגה ורחוקה מלהיות בכושר-על, אבל היוגה בהחלט עשתה עמי חסד. אימונים מאומצים וארוכים שנמשכים מעל לשעה הם פחות ריאליים לסדר היום שלי, בוודאי בהיריון, אבל השקעה של עד 20 דקות ביום היא משהו שיכולתי להרשות לעצמי הן מבחינת לו"ז והן מבחינת מאמץ גופני – והיה די בכך כדי לחולל פלאים.

אם עדיין לא השתכנעתן, הנה שבע הסיבות שלי מדוע כדאי לכן להתמיד ביוגה לאורך ההיריון, אחת לכל יום בשבוע:

  1. הקלה בטרימסטר הראשון –

    אודה ואומר, השליש הראשון של ההיריון לא עבר לי בקלות, אבל שמתי לב שבבקרים בהם הצלחתי להקים את עצמי מהמיטה ולתרגל את רבע שעת היוגה היומית שלי, תפקדתי לאחר מכן בצורה טובה יותר גם פיזית וגם מנטלית. ההגעה למזרן היוגה נתנה לי סיבה להשכים קום ולצאת מהמיטה, כך שהיה מדובר בניצחון מנטלי ולא רק פיזי. אימון היוגה נתן לי בוסט של אנרגיה ו"התניע" לי את המערכות להמשך היום. בעצם הצלחתי ליצור לעצמי שגרה פרודוקטיבית שהמשיכה גם לאורך תקופת ההיריון.

    מהבחינה הזו, אמליץ לכן לשבץ את אימון היוגה שלכן בשעות הבוקר כדרך לפתוח את יומכן (כן, אפילו לפני ארוחת הבוקר), בלי תירוצים, עייפות של סוף היום או מחויבויות שנגררו לשעות הערב. ואתן ממש לא צריכות להתחייב להדרכת יוגה בסטודיו או אפילו לשעות ספציפיות בזום – יש שפע של סרטוני יוטויב חינמיים שזמינים עבורכן בכל עת. למתחילות אני ממליצה בחום על הסרטונים של היוטיוברית אדריאן מישלר, שיש לה מיליוני עוקבים ברחבי העולם. לחצי כאן כדי להגיע לפלייליסט של סרטונים המתאימים לטרימסטר הראשון.

  2. משמעת עצמית ותזונתית –

    כפי שהזכרתי למעלה, אימוני היוגה עזרו לי ליצור שגרה פרודוקטיבית ומשמעת עצמית גם מעבר לאימונים עצמם. העובדה שלא ויתרתי לעצמי והגעתי אל המזרן בתדירות כמעט יומית (כי בכל זאת, שבת מנוחה) גרמה לי להציב לעצמי ציפיות גבוהות ולא לעשות לעצמי הנחות, החל משעת ההשכמה לאימון וכלה בדדליינים לפרויקטים בעבודה ואפילו מבחינה תזונתית.

    דווקא בהיריון אכלתי בצורה יותר מאוזנת בהשוואה לתזונה שלי לפני ההיריון ולפני שהתחלתי לתרגל יוגה. זה עולה בקנה אחד עם ממצאים לפיהם יוגה עוזרת לפתח תודעת אכילה, שבה אנו שמות לב למה שאנחנו אוכלות, החל מהטקסטורה, הריח, הטעם ועוד. האכילה המודעת הזו תורמת להפחתת רמות הסוכר, עוזרת לירידה במשקל ואפילו עשויה להילחם בהפרעות אכילה.

  3. הפחתה בהתכווצויות שרירים –

    אין דבר יותר מבאס מלהתעורר בבוקר מהתכווצויות שרירים, בד"כ באזור שרירי התאומים, תופעה שנחשבת לשכיחה למדי במהלך ההיריון. מפני שרבות מתנוחות היוגה משלבות מתיחה של שרירי הרגליים ושרירים נוספים, היא בהחלט עוזרת להתגבר על התופעה המעצבנת הזו.

    מעבר לכך, מחקרים מצאו שיוגה עוזרת להפחית כאבים כרוניים, משפרת את התנועתיות ושיווי המשקל, ומגדילה את הגמישות הגופנית – כך שהסיכוי לסבול מכאבים או מהתכווצויות שרירים פוחת.



  4. פעילות גופנית על כל יתרונותיה (מינוס הזיעה) –

    אומנם אנחנו לא מקפצות כאן כמו בשיעור זומבה או מסיימות עם הלשון בחוץ כמו אחרי ריצת חמישה קילומטרים, אבל יוגה היא התעמלות לכל דבר ועניין. היא מותחת ומאמצת את השרירים, מרחיבה את התנועתיות והגמישות שלנו (ראו סעיף קודם) ואפילו מפחיתה את לחץ הדם.

    ככל שחודשי ההיריון יעברו, ובפרט בשליש האחרון, יכול להיות שפחות יתחשק לנו להידחס אל מכנסי הריצה שלנו או לבקר בחדר הכושר, כך שפעילות יוגה קלילה בנוחות ביתנו יכולה להיות פתרון נהדר שעולה בקנה אחד עם ההמלצות לנשים בהיריון להתמיד בפעילות גופנית.



  5. היכרות נחוצה עם רצפת האגן –

    כידוע, רצפת האגן היא אחד האיברים הפעילים (וגם הנוחים להיפגע) במהלך הלידה, וככל שנכיר אותה יותר לעומק ואף נלמד לשלוט ברצפת האגן שלנו, נוכל לתפקד טוב יותר במהלך הלידה עצמה. כמובן שהדבר יקל גם על מזעור הנזק ושיקום רצפת האגן לאחר הלידה.

    במהלך האימונים שלי מצאתי סרטון נהדר של אימון יוגה לרצפת האגן למתחילות (כמוני). אומנם הוא ארוך יותר מיתר האימונים אבל דורש מאמץ קליל עד מתון שמאפשר לי להמשיך לתרגל אותו פעם בשבוע גם בחודש תשיעי. מניסיוני האישי, לאחר תרגול של 4-5 פעמים כבר אפשר להרגיש בתוצאות.



  6. למידה כיצד לשלוט בנשימות שלך –

    כל קורס הכנה ללידה מקדיש לא מעט זמן לחשיבות של תרגול נכון של נשימות כדרך להתמודד עם הכאב, בין אם בזמן הצירים וכמובן במהלך הלידה עצמה, וזה במקרה אחד מעקרונות היסוד שהיוגה נשענת עליו. תורת היוגה שמה דגש על תרגול סוגים שונים של נשימות, פיתוח טכניקות נשימה מגוונות והתאמה של התנועה הגופנית לקצב הנשימה.

    המודעות הזאת לאופן שבו אתן נושמות נמשכת גם אחרי שאתן יורדות מהמזרן. אחרי שהתחלתי לתרגל יוגה בקביעות התחלתי לשים לב לאופן שבו אני נושמת, להקלה שהיא יכולה להביא לי בזמן קושי או כאב, וכיצד אני יכולה לשלוט בה ולנתב אותה לטובתי בביצוע פעולות מאומצות. שאיפה של נשימה עמוקה יכולה להיות דבר מאוד מספק וגם לעזור להרגיע את הגוף פיזית ומנטלית. במילים אחרות, שימוש נכון בנשימה מהווה בסיס לתפקוד גופני יעיל – ויוגה היא כלי נהדר שיעזור לכן להשיג את המטרה הזאת. לראיה, מחקרים מצאו שיוגה עוזרת להגדיל את הנפח החיוני של הריאות  ואפילו להפחית סימפטומים ולשפר את תפקוד הריאות בקרב חולי אסתמה קלה עד מתונה.

  7. העמקת ההיכרות עם גופך בתקופה קריטית בחייך –

    מאז שהתחלתי לתרגל יוגה, נהייתי מודעת יותר לגוף שלי: מה הגבולות שלי, מתי אני מתאמצת יותר מדי, מה מכאיב לי ומה נעים לי. למדתי לשלוט באופן שבו אני נושמת, להיות מודעת יותר למה שאני אוכלת, להתחבר לתנועתיות הטבעית של גופי ולהעמיק את החיבור בין הגוף והנפש.

כל הדברים האלה חשובים על אחת כמה וכמה במהלך תקופת ההיריון, בה הגוף שלנו עובר שינויים כה רבים. ההיכרות המחודשת עם גופי עזרה לי להתמודד עם השינויים לאורך תקופה זו ולמנוע מצב שבו ארגיש שהגוף שלי זר לי. כיום גופי הוא חלק אהוב ובלתי נפרד מהזהות שלי – ואני רוצה להאמין שהדבר יבוא לידי ביטוי גם בלידה.

דנה מויסון היא סופרת מצליחה שספריה הפכו לרבי-מכר בינלאומיים. ניתן ליצור איתה קשר דרך עמוד הסופרת שלה בפייסבוק או בלינקדאין