שמיכה. בניגוד למזכרות אחרות, שמיכה היא מזכרת שימושית, שיכולה בקלות לשמש גם את הילד של הילד שלכן בבוא העת. אם יש שמיכה הום-מייד שהכינה איזו סבתא אמביציוזית – מה טוב, אבל גם שמיכה סטנדרטית מחנות תינוקות, שמופיעה בכל תמונות הילדות של התינוק שלכן, תרגש אותו ואתכן לנצח.
חבל הטבור. לפני שאתם נגעלים, דעו לכם שיש מי ששומר את הערלה. נכון שעכשיו לשמור את החתיכה המיובשת, שנושרת מהבטן של התינוק כמה ימים אחרי הלידה, נשמע פחות נורא?. לא הכי יפה, אבל המשמעות הסימבולית מפצה על החסר האסתטי.
חיתולים. נקיים, כן? כשהתינוק שלכם עובר ממידה 2 למידה 3 אתם בטוחים שהוא ענק, אבל שנה אחר כך, אי שם במידה 5, אתם רואים במקרה חיתול קטן שנשכח באיזו מזוודה או בבית של חברים, ולא מאמינים. כדאי לשמור חיתול אחד מכל מידה, ולא להאמין שהוא גדל כל כך הרבה בכל כך מעט זמן.
מכתבים. בעוד שמזכרות פיזיות קל לשמור, הרבה יותר קשה לאצור את התחושות והרגשות שלנו. מכתב לתינוק, שתכתבו כל "חודש-לדת" בשנת חייו הראשונה, יכול לעזור לכם לזכור איך הרגשתם, מה השתנה בכם ובו וכמה כולכם השתניתם.
החליפה שבה הוצאתם אותו מבית החולים. בעוד שרוב הבגדים נמסרים או נשמרים לילד הבא בתור, כדאי לשמור לפחות חליפה אחת של התינוק, רצוי כזו עם ערך סמלי, שתזכיר לכם את היום הבלתינתפס הזה שבו הבאתם אותו הביתה. ואם תאחסנו אותה נכון, היא תוכל לשמש אותו להוציא את הבכור שלו מבית החולים. אם אשתו תסכים, כמובן. כבר סיכמנו שהיא קצת קלפטע.
תלתל. כמה קלישאי, ככה מתוק. קווצת השיער הראשונה שתגזרו תזכיר לכם כמה רק ותינוקי היה השיער, כמה פחדתם לפני התספורת וכמה מוזר הוא נראה אחריה (עד התספורת הבאה).
בדיקת ההריון. נכון, זו לא בדיוק מזכרת שלו, אבל אין להכחיש שהוא היה מעורב בעניין. אם את נגעלת לשמור את המקלון עצמו את יכולה לצלם אותו למזכרת – העיקר שיהיה משהו שיזכיר לך את הרגע שבו הכל התחיל.
>> והנה עוד מזכרת מפוקפקת: תינוקות מצולמים ליד לאפה
>> הלהיט החדש ברשת: תמונות של תינוקות בספלים