"אני לא הולכת לגן" מכריזה עלמה (שנתיים וחצי). "את הולכת לגן", מסבירה לה אמה אלין אלימלך. "אנחנו נלך ביחד, אנחנו נגיד לך ביי ביי ואז את תישארי בגן. טוב?".
>> לסרטים המלאים של פרוייקט "פעם ראשונה בגן"
בדיוק בשביל זה ריכזנו את מיטב הטיפים שיעזרו גם לאימהות וגם למתוקים הנרגשים שלהן לעבור את התהליך החשוב, המפתח והנפלא הזה בצורה הנעימה ביותר:
1. בנו תקשורת פתוחה
זה הזמן להשאיר את ה'לא נעים לי' מחוץ לדלת, ולשתף את הצוות שעומד לבלות עם האוצר הכי גדול שלכן בכל מה שיושב לכן על הלב. שתפו בחששות, בשגרה לה היה רגיל עד כה, שתפו בדברים שהוא אוהב ופחות אוהב, והיו קשובות. אם תהיו פתוחות ותפקחו עיניים ואוזניים תכירו מהר יותר את האנשים שעומדים מולכן, ועם הידע של כל הצדדים, תוכל להבנות מערכת יחסים בריאה של אמון והערכה הדדית.
2. תעשו את זה בקצב שלכן
כניסה איטית והדרגתית לגן עשויה לתת גם לאמא וגם לילד תחושה של ביטחון. אפשר לעשות את זה גם לפני היום הראשון, בפגישות אישיות עם הצוות, ביקור במבנה הגן או פגישות אחר הצהרים עם עוד הורים וילדים שעומדים להיות חלק מהנוף הקבוע בשנה המתקרבת. בחלק מהגנים אפשר להתחיל ביומיים-שלושה בשבוע או בחצאי ימים, ובחלק ישנו מנגנון משומן של הסתגלות, עליו כדאי לדבר על מנת להרגיש עמו בנח ולתאם ציפיות. כדאי לזכור שכולכם רוצים בטובתו של הילד, ובהסתגלות כמה שיותר חלקה ומהירה.
3. זה הזמן להיפרד, ואז לחזור
אחרי תקופה ארוכה של חיבור מקסימלי, בכניסה לגן יש פרידה שאינה קלה לשני הצדדים, אבל היא חשובה ומפתחת, ומובילה לעצמאות. שימו לב שאתן לא משליכות על הילדים את הפחדים והחרדות שלכן בתקופת ההסתגלות. הם צריכים את הגב התומך והחזק שלכן. ככל הנראה יהיה קצת בכי, הילד ירצה את אמא ואבא, ואתן תרצו לצאת לעזרתו, כל זה טבעי ומוכר, אבל תנסו להעניק לו את ההרגשה שהוא יכול לסמוך עליכם ועל הבחירה שעשיתם עבורו, ותראו לו שתמיד, בסוף היום, אמא חוזרת.
4. היו חיוביות
לגישה שתפגינו מול הילד בתהליך יש המון השפעה, וזה הזמן לפזר חיוביות - התלהבות, התרגשות, ספרים, שירים ופריטים חדשים ומרגשים שקשורים לתהליך יכולים לעזור: בחירת קופסת אוכל או בקבוק מים חדש, מתנה מיוחדת לילד הגן הגדול וטיולים מקדימים לאזור יעצימו את הילד וילהיבו אותו לקראת החוויה. אל תגידו לילדים משפטים כמו: 'כמה אמא תתגעגע אליך', למשל. זה עלול להעציב אותם ולהשתקף ברגשותיהם.
5. בלי פרידות ארוכות
כשהגיעה השעה שהוחלט להיפרד בה, תעשו את זה נקי, עם ראש מורם ובביטחון, פרידה קצרה וברורה שלא מבלבלת את הילד. אפילו אם הילד בוכה, הפרידה תהיה קלה יותר ככל שהיא תמשך פחות זמן. ככל שטקס הפרידה יהיה קבוע וברור לכל הצדדים, כך השגרה הברוכה תגיע מהר יותר.
6. השאירי חפץ מוכר
אם הגן מאפשר את זה, אפשר להשאיר לילד חפץ בעזרתו יוכל להתנחם ברגעי געגועים. חפץ מעבר כזה יכול להיות שימושי במיוחד בימים הראשונים של הגן, יש ילדים שאין להם חפץ מעבר, ונעזרים בצעיף או פריט כלשהו של אמא, בתמונה משותפת או בציור שהיא משאירה להם בתא, תזכורת לכך שאמא תמיד תחזור בסוף היום.
7. נשמי עמוק
כמעט כל הילדים שיתחילו גן חדש, גם אלה שזו אינה הפעם הראשונה שלהם בגן אי פעם, יבכו כשיצטרכו להיפרד. על פי מחקר אמריקני, 75 אחוז מהילדים בוכים בפרידה בבוקר הראשון, אבל רובם, מעודד לגלות, יתאוששו תוך דקות ספורות. זה שילוב של חרדה, טריטוריה חדשה ובדיקת גבולות מול ההורים. בכל מקרה, כדאי לדבר עם הגננת ולשמוע איך התנהל המשך היום. רוב הפעמים אימהות מסתובבות עם לב שבור ימים ארוכים כשהילדים כבר בסדר גמור אחרי עשר דקות.
8. סבלנות
השינוי הזה גדול, יש ילדים שבסדר גמור בימים הראשונים ורק אז בעצם מפנימים את העובדה שהגן הזה הוא המציאות החדשה שלהם ויש כאלה שמהיום הראשון מבינים הכל. כל ילד והזמן שלו להסתגל. אלה ימים מאוד מעייפים, של שינויים, חידושים וגילויים, וכדאי להיות אקסטרה סבלניים, לצפות להתנהגויות חריגות מצד הילדים ולכך שיירדמו מוקדם בערב. עם הזמן הכל יראה הרבה פחות מאיים, ותוך שנה כבר ימצאו את עצמן אותן אימהות ממש נותנות טיפים ומילות עידוד לאימהות הטריות בגן.
ועצה אחרונה, כדאי לזכור תמיד: לא משנה כמה טיפים את מקבלת מכולם (כולל אותנו), הכי חשוב שתקשיבי לאינטואיציה שלך. בסופו של דבר את יודעת הכי טוב מה נכון לילדים שלך ואיך להתמודד יחד איתם עם כל סיטואציה מאתגרת.