כל מי שמילא טפסי הרשמה לגן ענה על שאלות כמו תאריך הלידה של הילד, רגישויות והעדפות. אבל טפסים לגן שנשלחו לקארה פאיוק, אם אמריקאית, כללו שאלה יוצאת דופן: האם הילד נולד בלידה נרתיקית או קיסרית. פאיוק ההמומה ביררה את הנושא לעומק, וסיכמה את מסקנותיה בטור שכתבה ל"ניו יורק טיימס".
"בדרך כלל, בעלי הוא זה שאחראי על מילוי הטפסים במשפחה. לכן, גם כשהגיעה חבילה ענקית של דפים מהגן אליו רשמנו את בננו, הוא התיישב, חדור מוטיבציה, שלף עט והתחיל לסמן וי, להקיף בעיגול ולכתוב תשובות לכל הסעיפים הרגילים שמופיעים בטפסים הללו. אבל כשהצצתי מעבר לכתף שלו, ראיתי שאלה אחת שהקפיצה אותי. בין כל השאלות על משחקים מועדפים ורגישות לתרופות ולמזון, התבקשו ההורים לציין האם הילד נולד בלידה נרתיקית או בניתוח קיסרי.
"החלטתי להתקשר לגן, ונקבעה לי פגישה עם האחות האחראית על הגן ועם נציגת משרד הבריאות שאחראית על הגנים באזור שלנו. כשנפגשנו, שאלתי אותן מדוע הטפסים מבקשים ממני לציין פרט לא רלוונטי בשום צורה, והן הסבירו לי שהפרטים נשמרים בגיליון האישי של התלמיד, ואם צצה בעיית התנהגות כלשהי, הצוות 'מחפש רמזים' שיכולים להסביר את הגורמים לאותה בעיה. כששאלתי איך אופי הלידה עשוי להשפיע על ההתנהגות, הן הסבירו לי בנימוס שמצבים רפואיים כמו חבל טבור שכרוך סביב הצוואר, מעכב את הלידה ודורש ניתוח קיסרי עלול להשפיע על אספקת החמצן למוח, ובתגובה הסכמתי שלידה טראומטית - קיסרית או נרתיקית - אכן יכולה להשפיע על בריאותו של הילד, ולכן תמוה בעיניי שהטופס מתייחס רק לאופי שבו הסתיימה הלידה ולא שואל שאלות ספציפיות לגבי מצוקה עוברית או קשיים אחרים בלידה. אמרתי להן גם שתזונה של ילדים משפיעה מאוד על ההתנהגות, ולכן מוזר שלא שואלים כמה ממתקים הילד אוכל הוא האם הוא קיבל ויטמין D כתינוק - אבל הן הזדעזעו, ואמרו לי ש'שאלות על הרגלי תזונה הן רגישות מדי'. בניגוד לשאלות על נרתיקים, שהן, כידוע, בסדר גמור.
"אני חושבת שרוב האנשים כבר כל כך רגילים לענות על שאלות אינטימיות בקשר ללידה, עד ששאלות כמו זו שהופיעה בטפסים של הגן לא נראית להם חריגה. נכון, אם רופא הילדים שלי היה שואל את זה - במרפאה, בדיסקרטיות וכאשר השאלה רלוונטית לנושא השיחה - הייתי עונה בשמחה, ומפרטת עד כמה שהיה מוכן לשמוע. אבל כשמדובר בטופס שאין לי שום ערובות לכמה אנשים ייראו, לא כל שכן כשאני מתקשה להבין כיצד פרט המידע הזה רלוונטי בכלל - היה לי קשה מאוד לענות על השאלה. אם היו מראים לי מחקר רלוונטי, יכול להיות שהייתי משנה את דעתי. אבל כל עוד השאלה נשארה תלויה באוויר, בלי שום הסבר מספק - פשוט לא הרגשתי נוח לענות עליה סתם כך.
"מכיוון שלא קיבלתי שום מענה ראוי מצוות הגן לשאלות שלי, החלטתי להחרים את השאלה, ואף הרחקתי לכת ולא צירפתי את כל הטופס שכלל שאלות על ההיסטוריה הרפואית של הבן שלי. עד כה, אף אחד לא צייץ בנושא - ואני רק מקווה שאין בתיק האישי שלו הערה לגבי האמא הבעייתית שלו, שמסרבת לדבר על הנרתיק שלה עם זרים".
>> אפילו לא בגד גוף: "התינוק שלי לא יקבל שום דבר חדש עד גיל 16"