להחליף. בשנים האחרונות רווחות מסיבות החלפת בגדים במסגרות שונות – יוזמות עירוניות וקהילתיות, אירועים שמתארגנים במסגרת מוסדות החינוך ואפילו קבוצות פייסבוק ופורומים שמקיימים הפנינג החלפת בגדים תקופתי. הרעיון הוא להביא את הבגדים שאתם כבר לא רוצים (מפאת שעמום או סתם כי הילד כבר גדול עליהם), ולצאת עם בגדים חדשים-ישנים, שישמשו אתכם נאמנה. זה אמנם מצריך קצת סבלנות והרבה נבירה, אבל מדובר בפתרון אקולוגי וחברתי להפליא, שגם יעביר לכם אחה"צ נחמד.
למכור. קצת פחות חברתי, אבל הרבה יותר כלכלי. אם הבגדים שסיימתם להשתמש בהם במצב מעולה, ובפרט אם מדובר בפריטים ייחודיים (שקניתם או הזמנתם מחו"ל, למשל, או קניתם בחנויות ששמן לא מתחיל ב"מחסני") – אולי כדאי שתנסו למכור אותם לחנויות יד שנייה או ברשת. לא תתעשרו מזה, אבל אם יש לכם חוש לעניין בהחלט תוכלו להשיג מימון, גם אם חלקי, לרכישות הבאות.
להעביר הלאה. יש משפחות וקבוצות חברים ששכללו את ניהול מלאי הטקסטיל לכדי אמנות. רוטציות, הסכמי עודפים – ממש מו"מ קואליציוני של אוברולים ואפודות. אם בורכתם בבני משפחה ו/או חברים בעלי טעם טוב בבגדי ילדים וכישורים לוגיסטיים סבירים ומעלה, אתם יכולים להעביר להם את הבגדים, לקחת מהם בגדים במידות מתאימות יותר ולנהל תזרים אופנתי עד שהילדים יהיו גדולים מספיק כדי לדאוג לארון שלהם בעצמם.
למחזר. הפתרון היצירתי הזה מתאים במיוחד לבגדים מהסוג שאי אפשר להחליף, למכור או לתרום – פשוט כי החיים הכריעו אותם, והשאירו בהם קרעים, כתמים או פגמים בלתי הפיכים. אם יש לכם מכונת תפירה (או סבתא אמביציוזית) אתם יכולים לגזור את החלקים הטובים שנשארו בבגד, וכשאתם צוברים מגוון מספיק של צבעים פשוט לתפור דגלונים לחדר, בובות רכות או שמיכת טלאים – הכל בכפוף למידת הכישרון והיצירתיות שלכם. מעבר לכך שלא תיאלצו לזרוק את הבגדים, יש כאן אפשרות ליצור פריטים משפחתיים נוסטלגיים, שילוו את הילדים (ואולי גם את הילדים שלהם) במשך שנים.
>> איך שהזמן טס: מעקב גדילה הורס במיוחד
>> קורע מצחוק: כך תדעי אם את בשלה להורות
>> בבוקר ההפלה, ראו פתאום דופק: על ניסים ונפלאות