כל מי שהפך להורה ודאי שם לב שהמצלמה (או הסלולרי, במקרה של רובנו) הפכה לספריית תמונות עשירה של כוכב אחד: הצאצא. באמבטיה, בעגלה, בגינה: כמעט כל התמונות שאנחנו מצלמים כוללות דוגמן או דוגמנית ספציפיים, ובדרך כלל מועלות באינטנסיביות לקבוצות הוואטסאפ של המשפחות והחברים, וכמובן לרשתות החברתיות.
באתר החדש של מטרנה החליטו לתת במה לכל התמונות המקסימות של הילדים שלכם ובכך ליצור קהילה אינטימית שמרגישה מוחשית יותר עבור כל החברים בה. "הרעיון נולד מתוך העשייה שלנו. אנחנו נרגשים בכל יום מחדש מהמפגש הבלתי אמצעי שיש לנו עם אמהות ואבות. במרכז לייעוץ תזונתי שלנו מתקבלות מאות שיחות ביום, והעמוד שלנו בפייסבוק הפך לזירה משמעותית שבה הורים משתפים, שואלים ועונים. הרגשנו שהאמת הזו של הקרבה לאבא ואמא חייבת לקבל במה משמעותית יותר, ועדיין לשמור על האינטימיות, הרלוונטיות והקונטקסט" מסבירה עמית קורן, מנהלת הדיגיטל של מטרנה.
האתר כולל מגוון רחב של תכנים בנושאי תזונת תינוקות, הריון, התפתחות, שינה, מתכונים לקטנטנים ועוד, ומאפשר סינון של התוכן לפי גיל התינוק או לפי שבועות הריון. באמצעות תמונות אמיתיות של הורים שצילמו את ילדיהם, האתר החדש מצליח לקחת את המומחיות של מטרנה בליווי מאות אלפי תינוקות בכל שנה ולשמור על האינטימיות והרגש שמשתקפים בצילומים האישיים.
האנשים שמאחורי התמונות
אירה חרקובסקי דותן , בת 33 , נשואה לגיא ואמא לעלמה, חיית רשת שחובבת אנשים גם בעולם האמיתי. חלקכם בטח מכירים אותה מהרשתות החברתיות כ irahok. שונאת לנקות את הבית ואובססיבית לקניית נעליים ובגדים יפים. עובדת כמהנדסת תעשיה וניהול ביום, בלוגרית וצלמת בשאר הזמן. "שאר הזמן זה מושג קצת מעורפל כשאת הופכת לאמא" אומרת אירה, "אז אחדד זאת: אני כותבת בלילות (גם ככה כבר שנה וחצי שלא ישנה) ומצלמת בסופי שבוע. יש לי גם שולחן צורפות שמאז הלידה עומד מיותם, ורק מחכה שאחזור אליו. גם זה יקרה, כשאחזור לישון. הם מתחילים לישון מתישהו, לא?"
את הבלוג שלה "אומאמי" www.umamiblog.com היא הקימה כשהפכה לאמא, והוא מאגד בתוכו את כל האהבות שלה: תהיות ומחשבות על אמהות, אופנה, לייפסטייל, הרבה צילומים יפים וקצת בישול של בעלה.
"די מהר התמכרתי והתחלתי לצלם כל דבר"
גבע טלמור, אבא של רני בן שנה וחצי, מעיד על עצמו שהתאהב בצילום לגמרי במקרה כשחברה סיפרה לו על אפליקציה חדשה בשם אינסטגרם. "בהתחלה לא ממש הבנתי מה הקטע", מסביר טלמור, "תיארתי לעצמי שאני אמחק אותה מהאייפון אחרי שבוע. די מהר התמכרתי והתחלתי לצלם כל דבר שהיה לידי. לפני שזכיתי בתואר 'אבא של' זה היה בעיקר צילומי טבע וצילומים אורבניים, אבל מאז שהפכתי לאבא הפוקוס של המצלמה השתנה לגמרי, מצאתי את עצמי מצלם אותו בכל זמן ובכל מקום. זה מדהים לראות התפתחות של ילד דרך העדשה. לתפוס אותו ברגעים הקטנים של החיים, לראות את החיוך הראשון שלו, מתחיל ללכת, לרוץ, לדבר, לתקשר עם העולם... מעבר להנאה שלי, אני חושב שכשרני יגדל הוא יוכל לחוות את עצמו דרך העיניים של אבא שלו".
"אני צריך להיות חצי בלתי נראה כדי לזכות לתעד אותם"
בועז נובלמן, נשוי ללימור, ואבא לאור ונועם (תאומים) ורוני (שדה ג'ינג'ית). קיבוצניק, קרניבור בנשמתו, חובב ספורט, צלם במקצועו אבל לדבריו האתגר הכי קשה זה לצלם את בני משפחתו. "אצלי מצלמה זה כמו יד שלישית, זה הכי טבעי לי לתעד ולצלם, אבל כשזה מגיע למשפחה שלי המשימה הופכת למורכבת, הילדים שלי מכסים את הפנים ואני צריך להיות חצי בלתי נראה כדי לזכות לתעד אותם".
גם לכם יש תמונות שצילמתם של רגעים יפים ומיוחדים של ילדיכם ? מוזמנים לשתף אותנו! חלק מהתמונות ישולבו באתר החדש ובהתאם לתקנון אתר מטרנה. לשליחת תמונות