השתלטתם על אמנות הצרכים המשותפים. לא מעט הורים מתוודים שדקות השקט היחידות שהם זוכים להן מושגות בעת הסתגרות בשירותים. אם התינוק שלכם הוא תובעני במיוחד, ודאי שמתם לב שהכלל לא ממש תופס לגביכם, ולא פעם אתם מוצאים את עצמכם משעשעים אותו בזמן שאתם נותנים לטבע לעשות את שלו.
עוד ב-9 חודשים:
>> מצוננים חסרי מנוח: כך תתמודדו עם תינוק חולה בלילות
>> מה עושים עם תינוק שישן ביום אבל לא עוצם עין בלילה?
>> התינוק סובל מגזים? יש מה לעשות
אתם מניחים את התינוק ער בעריסה והוא נרדם לבדו. סתם, נראה לכם? אם התינוק שלכם משתייך לסוג התינוקות שלא מסתפקים במועט, שגרת הרדמה שלכם אקסטרימית מעט יותר, וכוללת קפיצות על כדור פיזיו, במשך שעות, תוך הזעת ליטרים של נוזלים ותפילה חרישית לאלוהים שיעזור לכם ויגרום לו להירדם - רק כדי שיתעורר שוב אחרי 20 דקות, כמובן.
אם את מניקה, עברת לדיאטת אורז לבן ומים. בהתחלה הורדת את מוצרי החלב והירקות המצליבים. אחר כך ירדו הסויה, הבצל, הבוטנים, הקפה - ואחרי אלימינציה מחוכמת, נשארת עם אורז ומים, שאולי לא ממש משביעים אותך או משאירים לך רצון לחיות, אבל לפחות מצליחים ליצור מרווחים של רבע שעה בין התקף גזים למשנהו. וחוץ מזה, זה דווקא כן מגוון. את יכולה לשתות מי ברז, מים מינרלים, קרים, חמימים ואפילו להתפנק עם קוביית קרח מדי פעם.
אתם ישנים כשהתינוק ישן. רק שבניגוד לאנשים אחרים, שיכולים לבחור אם לישון כשהתינוק שלהם ישן או לקפל כביסה במקום, לכם אין התלבטות - הוא פשוט אף פעם לא ישן. אבל אם תחזרו לסעיף 1, תגלו שיש לא מעט יתרונות לחוסר שינה מתמשך, וזה גם זול בהרבה מסמי הזייה.
אתם שומעים "בכי פאנטום". גם אם איזו סבתא צדקת לקחה אותו לטיול של שעה בחוץ, או סבא צדיק התנדב לשמור עליו כדי שתקפצו לשתות קפה בחוץ ותרגישו כמו בני אדם - אתם כל כך רגילים לבכי ולקולות שלו, שהם פשוט נשמעים לכם בראש גם כשהתנוק לא לידכם פיזית.
אז מה עושים? אפשר ללכת לייעוץ שינה, אפשר לפנות לייעוץ הורי, ואפשר פשוט לשים אותו מדי פעם אצל סבתא ולנקות את הראש. אבל כנראה הדבר הכי חשוב הוא להבין שזה זמני, הוא יגדל, זה יעבור, ואז הוא יפתח סוגיות חדשות לגמרי להתמודד איתן. קחו את זה בקלות, הא?