הטיול מתחיל במטוס
בדיוק כמו שטיסה בהריון מחייבת קימות והסתובבויות תכופות במטוס (מה שמסתנכרן להפליא עם הצורך לרוקן את השלפוחית מדי רבע שעה), גם אחרי שהצאצא עובר מסטטוס של עובר לסטטוס של תינוק חשוב להוציא אותו מהעריסה או המנשא ולנוע איתו לאורך המסדרון. "הטלטולים העדינים שבהליכה, בליווי מגע רציף של ההורה, מרגיעים את התינוק", אומרת נעם. "מומלץ לחבק אותו ולצייר מעגלים קטנים עם האגן שלנו, תנועה שמזכירה לו את הביטחון של הרחם ומפחיתה את החרדה מהמצב הלא מוכר שהוא נמצא בו".
עוד בתשעה חודשים:
געו בו גם כשהוא לא עליכם
גם אם התמזל מזלכם וקיבלתם עריסה, מכיוון שמדובר בסביבה לא מוכרת התינוק זקוק למגע ויחס רציפים למדי. "אפשר לטפוח קלות על גופו של התינוק, לכל האורך, כשהיד שלנו קעורה", ממליצה נעם. "אפשר לקפל ולקרב את הרגליים של התינוק לחזה שלו כשהוא על הגב, מה שעוזר גם לכאבי בטן, לאחוז בזרועותיו ולגרום לו לחבק את עצמו ואפילו לעשות לו עיסוי נעים בכפות הרגליים. אפשר למתוח ולקפל את האצבעות בתנועות פוינט ופלקס, בהתחלה בשתי הרגליים בו זמנית ואז לסירוגין, פוינט ברגל אחת ופלקס בשנייה ולהפך".
ובתפקיד מדריך הטיולים: אתם
"גם אם זה נראה לכם טפשי, מצחיק ולא מתאים, וגם אם התינוק שלכם ממש בן כמה שבועות, הסבירו לו מה קורה בכל שלב", מציעה נעם. "הסבירו לו על ההמראה, על תחושת הלחץ שהוא מרגיש באזניים, על הקפיצות של המטוס – הוא קולט הכל, גם אם הוא לא מבין את התוכן".
והכי חשוב: לא להילחץ
נכון, זה עלול להיות סיוט. נכון, יכול להיות שהתינוק שלכם, באופן ממש לא אירוני והכי לא מודע לעצמו, ייפול לקלישאת "התינוק שהרס לכולם את הטיסה" – אבל יש תינוקות שמפתיעים, וכדאי לא לכתוב תסריט בלהות מראש. "כדי להבין איך התינוק מרגיש, חישבו על הטיסה הראשונה בחייכם – כל הבלבול, ההתרגשות וחוסר הידיעה שהרגשתם – והכפילו פי 100", מסבירה נעם. "תינוקות נוטים להסתגל לטיסות מהר יותר ממה שאנחנו חושבים, ולכן אם נהיה עם הילד שלנו ונספק את כל צרכיו – בדיבור, במגע ובהרגעה – יש סיכוי לא רע שנעבור את הטיסה עם התינוק בשלום".