להיות אמא בפעם הרביעית זה לא בדיוק כמו בפעם הראשונה. הציפיות מתואמות יותר עם המציאות, העולם לא עוצר או מאפשר לאמא להסתגר עם ילדה בבועה ובעיקר שהיצירתיות והקריירה לא צריכים לעצור, אבל לא יכולים גם להמשיך ללא הפרעה: צריך ללמוד איך לשלב. נגה גן צבי, מעצבת ויזמית בתחום הטקסטיל לתינוקות, בעלת מותג בשם NOGIBOGI, החליטה ליצור עם בתה הרביעית פרוייקט צילומי מיוחד, במסגרתו תצלם אותה בכל יום, זאת על מנת לקבל פרספקטיבה וללמוד ממנה, על הדרך, כמה דברים.
״החלום להיות אמא מושלמת היה טבוע בי די מזמן״, מספרת גן צבי, בת 31 מראש צורים. ״כשבתי הגדולה נולדה ניסיתי לממש אותו, ללא הצלחה רבה. החלום ושברו. דברים יצאו לי הפוך ממה שתכננתי: היא ישנה כשלא רציתי, אכלה כשרציתי לישון, פלטה עליי ובכתה הרבה. הרבה מאוד. הרגשתי שאני לא עומדת בציפיות של עצמי, והאמת שלא היה ברור לי מאיפה המצאתי את הציפיות האלה. מי השריש בי את התובנה שכך צריך להיות ולא אחרת? מילד לילד הרגשתי שמתגלגל לעברי כדור שלג ענק של תובנה אחת ברורה: אין כללים. נקודה. כל אחת היא אחרת, כל ילד הוא שונה ומיוחד, והחיים, במיוחד בתקופה הראשונה והרגישה, צריכים להיות פשוטים ולא שיפוטיים. לא על ידי הסביבה ובייחוד לא כלפי עצמנו״.
לפני הלידה של התינוקת בארי בת החודש, החליטה גן צבי החלטה ברורה: היא לא מפסיקה את חייה. בעודה ממתינה לבן זוגה שיאסוף אותה מבית היולדות, החליטה על פרוייקט 365, שבארי תהיה המרכז שלו. ״פרוייקט 365 הוא מעקב מצולם על החיים שלנו מתוך מחשבה שכאשר מחליטים לצלם במשך שנה שלמה נוצרות זוויות חדשות של צילום ומתוך כך גם תובנות וזוויות חדשות על החיים״, היא מסבירה ומספרת שלמרות שהפרוייקט עוד בחיתוליו, תרתי משמע, כבר למדה המון. ״למדתי שתינוק שרק נולד צריך דברים פשוטים, אבל שהם מהותיים לחיים שלו, להתפתחות שלו ובעיקר לנו כמשפחה. למדתי שאם אני רוצה אני יכולה להרים דוכן בתערוכת תינוקות בלי להתבלבל גם 3 שבועות אחרי לידה, וגם שם ללמוד הרבה מהקטנה הזאת שלי, כמו איך לשווק מוצרים - היו אפילו כאלה שטענו שתיכננו אותה במיוחד ליריד״.
התובנות לא פוסקות, וגן צבי מתמללת אותן לידי כיתובים אותם היא מעניקה לתמונות. ״למדתי שאהבה זה דבר צומח. אין להשוות את התחושות בתחילת החיים של בארי, רק לפני כחודש, לתחושות של עכשיו. אני לאט לאט אוהבת אותה יותר. גיליתי שאני אוהבת לכתוב. מאוד, ושאנשים מתחברים לכתיבה שלי. למדתי להתעורר עצבנית ועייפה אחרי לילה ללא שינה , להיות מחוייבת לצילום ומתוך כך לראות זווית אחרת, חיובית יותר על המציאות המאתגרת שבה אני נמצאת. למדתי להודות על מה שיש לי. בעיקר על מה שקיבלתי, ולנסות לשמור עליו בצורה הטובה ביותר. למדתי שאני בנאדם. ולא הכל אני מסוגלת להכיל. לפעמים בא לי לצרוח ושמישהו ייקח אותה. וזה בסדר לדרוש את זה בדיוק מתי שצריך".
לא כולם מבינים מה מניע את גן צבי בפרוייקט הזה, ואף כאלה ששואלים מדוע היא מפרסמת את המחשבות והתמונות הפרטיות ברשתות החברתיות. ״זה נוגע למהות שלי בתור מעצבת יצירתית , ולמה שמתעורר בתוכי בתור יזמית בתחום התינוקות והטקסטיל״, היא מבהירה. ״היה לי ברור שאם אני אבחן 365 ימים בחייו של לקוח אחד שלי. אוכל לעשות מוצרים טובים יותר ואולי אבין יותר בפשטות למה התינוקות זקוקים. אני מאמינה גדולה ביצירה מתוך נסיון. ככה אני הקמתי את העסק שלי. אני יודעת שכל אמא יכולה ליצור עבור הקטן שלה אם רק תראה מה בדיוק הוא צריך, או מה היא רוצה להעניק. אני רואה שכשאני יוצרת מוצר מתוך צורך, הוא משרת בצורה טובה יותר את המשפחה ויוצר קירבה גדולה יותר בתוכה. יש פן נוסף שממש ריגש אותי, ונותן לי דרייב להמשיך בפרוייקט: הרגשתי שאני מצליחה להתחבר ללקוחות שלי טוב יותר. באיזשהו מקום, הפרוייקט נתן לי פורקן בתקופה שהיא כל כך מורכבת, מרגשת, משמחת ומתסכלת בו זמנית. הפרוייקט נותן לי פרספקטיבה. היא זו היא ואני זו אני, והילדים שכעסתי עליהם עכשיו סתם כי אני עם הורמונים , הם שלי, ומחר, אני מקווה, הם יסלחו לי, כי הם אוהבים אותי, ואם אני משוגעת ומרימה פרוייקטים יום אחרי לידה, זו המשוגעות שלי, וטוב לי איתה כי זה מה שמתאים לי, ואם אני מספיקה חצי ממה שתיכננתי, זה גם בסדר להגיע אל החלום בשלבים... ואני ממש ממש נהדרת , בדיוק כמו שאני".