"היינו המומים מכמה שהצילומים ברורים"
בתהליך של הפריה חוץ גופית (IVF), נשאבות מגופה של האישה ביציות. הביציות מופרות בזרעו של בן הזוג (או של תורם זרע) במעבדה, ובמשך 3-5 ימים גדלה הביצית המופרית, עד שהיא מוחזרת לרחם בתקווה שתיקלט בו ותהפוך לעובר בריא - או מוקפאת לצורך טיפולים עתידיים. תהליך ההפריה כולו הוא מותח ומורט עצבים, אולם ימי הגידול במעבדה הם נקודה קריטית במיוחד, שכן איכות הביצית והאופן שבו היא מתחלקת תקבע האם תוחזר לגוף, או שהאישה תישלח למחזור טיפולים נוסף ומפרך. בני הזוג רייצ'ל ודייב פישר, בריטים שעברו טיפולי הפריה בספרד, יכלו לפוגג מעט את המתח, ולצפות אונליין בהתפתחות הביצית שלהם באתר של המרפאה שבה עברו את הטיפולים.
"הימים האלו היו מאוד מורכבים רגשית", משחזרת רייצ'ל כשהיא חובקת את תוצרי אותו טיפול, בני שלושה שבועות. "אני זוכרת שהיינו המומים מכמה שהצילומים ברורים, ואפילו שאין לאף אחד מאיתנו רקע ברפואה או בביולוגיה הבנו בדיוק מה רואים שם – למרות שלא ממש קלטנו שמה שאנחנו רואים עשוי להפוך לתינוקות שלנו".
השעה הראשונה: שני תאים, מוגדלים פי 400
בטיפול ההפריה המנצח, שהביא לפישרים את התאומים שלהם, נשאבו מגופה של רייצ'ל שש ביציות. כל אחת מהן הופרתה ישירות בזרעו של דייב (בהליך המכונה ICSI, ובמסגרתו מוזרק הזרע ישירות לביצית, ולא חודר אליה בעצמו). הביציות מושרות בנוזל מיוחד, שמספק להן חומרי מזון ומחליף למעשה את סביבת הגוף הטבעית של האישה. בצילומים אפשר לראות מעקב אחרי שתי ביציות שונות בשני מיקרוסקופים שונים. כל ביצית מוקפת בקרום עבה, עליו דבוקים תאים קטנים שעוזרים לביצית להתפתח.
השעה ה-12: סימן חיים ראשון
רק חצי יממה אחרי שהזרע הוזרק לביצית, אפשר להתחיל לזהות שמשהו קורה. ביצית שהופרתה בהצלחה מכילה למעשה שני חלקים (פרונוקלאוס, או "קדם גרעין"), אחד מהביצית ואחד מהזרע, שמכילים את כל המידע הגנטי שיהפוך את הביצית המופרית לאדם. הקדם-גרעינים נראים בבירור בביצית הימנית.
השעה ה-24: אחת הביציות מתחלקת לשניים
"הדהים אותנו לראות איך הביציות מתחילות להתחלק, אבל די מהר הבחנו ששתיים מהם לא ממשיכות להתפתח", משחזר דייב. "דאגנו, אבל הבטחנו לעצמנו לא להשתגע, ונכנסו לאתר לראות מה קורה רק פעמיים ביום, כדי לא לאבד את השפיות שלנו ולהידבק למסך כל הזמן".
יממה אחרי ההפריה, קיבלו בני הזוג טלפון מהמרפאה. "אמרו שחמש מתוך שש הביציות שהופרו חדלו להתפתח", אמר דייב. "היינו הרוסים, אבל החלטנו לא לאבד תקווה ולהתפלל שהביצית הזו תשרוד". בצילום ניתן לראות כיצד הביצית השמאלית, השורדת, מתחילה להתחלק.
השעה ה-30: אחת הביציות התעוררה לחיים
אחרי שכבר ויתרו על יתר הביציות, גילו לפתע בני הזוג כי ביצית נוספת חזרה למירוץ. "פתאום ראינו שתי ביציות נחות להן שם על המסך, ובשלב הזה כבר הרשיתי לעצמי לפתח קצת תקוות", אמרה רייצ'ל. אפשר לראות את הביצית שחזרה למירוץ מימין, מתחילה גם היא בתהליך החלוקה לתאים, כמו חברתה משמאל.
השעה ה-78: רגע, יש סיכוי שיהיו כאן תאומים?
בשלב הזה הביציות לא גדולות יותר משהיו ברגע השאיבה, וכל הדרמה מתרחשת בפנים. זהו "שלב תות העץ" (morula), שזכה לשמו בשל העובדה שהביצית מכילה בתוכה כבר 16 תאים צפופים, שנראים כמו הפרי המכתים והמתוק. בתמונה אפשר לראות איך שתי הביציות מחולקות להרבה תאים קטנים.
"היו שתי ביציות שהתחלקו נהדר, ואני הייתי על קוצים", מספרת רייצ'ל. רגע אחת הייתי שטופת אופטימיות וכבר דמיינתי את עצמי מחבקת את הביציות האלה שיהפכו לתינוקות, ורגע אחר כך נכנסת להתקף חרדה ורואה איך כל הטיפול נכשל".
השעה ה-144: זמן לחזור לבטן של אמא
כשהגיע יום ההחזרה – השלב בטיפול שבו מניחים את הביציות בתוך הרחם – שמעה רייצ'ל מאנשי המרפאה את מה שכבר ידעה עצמה: שתי ביציות צלחו את הימים במעבדה, ויוזרקו לרחמה. "אמרו לי שאחת מהביציות מוגדרת 'מצוינת' והשנייה 'טובה מאוד'", אמרה רייצ'ל. "ההחזרה לוקחת ממש כמה שניות, את פשוט שוכבת, מכניסים לך מעין קתתר לרחם וזהו. אני זוכרת שהרופא אמר לי שמעכשיו צריך לסמוך על הטבע, ושכלום לא תלוי בנו יותר. בכיתי, דאגתי שהגוף שלי לא יקבל את שתי הביציות האלה. אני זוכרת שבאותו לילה הסתכלתי על הבן הגדול שלי, שישן במיטה במלון שבו שהינו ליד המרפאה, וניסיתי לדמיין אם הוא היה 'ביצית מושלמת' או 'טובה מאוד'". בתמונות אפשר לראות שהביציות גדלו מעט, והתאים בהן מחולקים לשני סוגים: החלק הכהה הוא התאים שיהפכו לעובר עצמו, והחלק הבהיר יהפוך לשק ההריון ולשליה.
שבוע 12: שני לבבות קטנים פועמים
שבועיים אחרי ההחזרה, כשכבר חזרו לביתם באנגליה, עשתה רייצ'ל בדיקת הריון ביתית. התוצאה הייתה חיובית, בני הזוג היו בעננים, אבל דימום כבד קטע את השמחה. "טסנו לרופא, שעשה לי אולטרסאונד ואמר שלא רק שלא איבדתי את ההריון – יש לי שני עוברים חיים ובריאים", היא נזכרת. "זה היה הרגע הכי מאושר בחיים שלי מאז הלידה של בני הבכור".
לפני שלושה שבועות נולדו התאומים בניתוח קיסרי. מכיוון שנוצרו משתי ביציות שונות הם לא תאומים זהים, אבל נולדו באותו משקל בדיוק: 2.664 ק"ג. "חלמתי על לידה טבעית, אבל שניהם היו במצג עכוז והמליצו לי בחום להתנתח", מסכמת רייצ'ל. "עם כל הקושי והבלגן שיש בגידול תאומים, אנחנו יושבים איתם ועם הבכור בערב, מקריאים לכולם סיפור ומרגישים פשוט אושר מושלם".
