"התהליך הזה מורכב ממילא אבל הוא לא עושה אותי פחות אמא"

"אני לא באה מבית שהיו בו בעיות פוריות, לכן לא הייתה לי שום הכנה מראש לכל מה שאני הולכת לעבור", מספרת אפרת כהן (36) מעמק חפר, עורכת לשונית ונשואה לערן בשמונה השנים האחרונות.

בהריון הראשון אפרת נקלטה בקלות, אך בשבוע 13 החלו דימומים והתברר כי העובר לא התפתח מאז השבוע השמיני, ואפרת נאלצה לעבור גרידה. מכאן החלה סאגה ארוכה של הפלות חוזרות. שישה הריונות שכולם הסתיימו בהפלה טבעית בטרימסטר הראשון.

ההפלה החמישית הסתבכה, ובהמשך אפרת נאלצה לעבור היסטרוסקופיה שבה התגלו הידבקויות ברחם. "במשך שנה עברתי חמש היסטרוסקופיות אבחנתיות וארבע ניתוחיות, כי ההידבקויות כל הזמן חזרו. עברתי את כל הבדיקות והבירורים האפשריים וגם עברתי לרפואה הפרטית. לא עלה שום דבר שנתן אינדיקציה לכך שמשהו לא בסדר. כל ההריונות היו ספונטניים, בהריון השישי קיבלתי תמיכה הורמונלית, ולצערי גם זה לא החזיק. אני אישה מאוד חזקה. עברתי לא מעט בחיי אבל כל הפלה שברה וריסקה אותי. החלום שלי מגיל קטן היה להיות אימא, זו מי שאני".

"המטרה להיות אמא היא הכי חשובה בעולם"

לאחר ההפלה הששית, אפרת לקחה הפסקה בת שלוש שנים. "רציתי לנסות באופן טבעי ולהוריד את המתח. שמעתי על טיפול PGD – אבחון טרום השרשתי. זו בדיקה שנעשית לאחר ההפריה ובה בודקים את העוברים המופרים מבחינה גנטית. כל מסלול כזה היה בין 4-5 חודשים. בפעם הראשונה נשאר עובר אחד תקין מתוך ששה וההחזרה לא נקלטה, גם לא בפעם השנייה. מדובר בטיפול יקר, כ-3,000 שקלים לעובר. המחיר לא היה פשוט גם מבחינה רגשית", מספרת אפרת, "אחרי התהליך של ה-PGD התרסקתי והייתי צריכה לקום שוב מההריסות, כמו בכל פעם. בן זוגי שתמיד היה שם בשבילי הציע שניסע לתאילנד וזה מאוד עזר".

משפחתה ובן זוגה של אפרת ראו את הקושי והכאב שליווה אותה, והציעו לה לפנות לפונדקאות. "התנגדתי כי לא הייתי מוכנה לקבל את זה שלא אהיה אימא מבטן, אבל אחרי מספר חודשים, התעוררתי בוקר אחד והבנתי שהמטרה להיות אימא היא הכי חשובה בעולם, ושהדרך אליה לא באמת משנה".  

ב-2018 פנתה אפרת לתהליך פונדקאות בארץ, עברה את ההליכים הבירוקרטיים המתבקשים ומצאה פונדקאית ישראלית. במקביל הכינה "בנק של עוברים" באמצעות 9 שאיבות של ביציות. "יכולת ההישרדות של הביציות לא הייתה טובה, ולכן עברתי את התהליך פעמים רבות. מפעם לפעם זה היה יותר ויותר קשה. את מאבדת את עצמך, הגוף כואב ואת מקבלת הורמונים במינונים גבוהים, כך שאת הופכת להיות בחזקתם".

כאן התחיל תהליך ארוך של החזרות וכישלונות. "עד לאותה נקודת זמן אף רופא לא אמר שיש בעיה כלשהי, כי לא תמיד יש בעיה. אבל אמורה להיות מידה של אחריות של הרופאים להסתכל על ההיסטוריה הרפואית שלי ולהתייחס אליה, במיוחד אם אני נעזרת ברופא פרטי' אבל הם כל הזמן אמרו שנמשיך להחזרה הבאה. ההרגשה היא שאת מטחנה של כסף. עברנו חמש החזרות שנכשלו, אצל שני רופאים פרטיים שונים. הפונדקאיות בארץ עוברות בדיקות קפדניות כדי לוודא שהן כמעט מושלמות מבחינה מיילדותית. כך שלא היה אמור להיות לה שום קושי בכניסה להריון. התפרקתי לגמרי, פניתי בתחינה לרופא ואמרתי לו שיעבור על כל התיק שלי ויגיד לי אם יש סיכוי עם העוברים שלנו. לא היה משנה לי מה יגיד לי, רק שייתן תשובה".

הבשורה בפי הרופא הייתה שאין סיכויים גבוהים לקליטה עם העוברים של אפרת ובן זוגה, והציע להם לשקול תרומת ביצית. "זה היה רגע קשה של אובדן הנשיות שלי, לא רק שהרחם לא קולטת, גם הביציות שלא טובות. אבל באותה נשימה לא עצרתי והתחלתי את הבירור של תרומת ביציות, כי מה שעמד לנגד עיניי היה להיות משפחה".

"אמרו לי שאנחנו לא זכאים להחזר, כי העובר לא חוזר אליי"

אפרת ובן זוגה פנו לארגון בישראל שעובד עם תורמות ביציות מאוקראינה. עלות תרומת ביצית מוערכת בכ-40 אלף שקלים. לדברי אפרת, נאמר לה כי יש החזר מקופת חולים בגובה 12 אלף שקלים על תרומת ביצית מחו"ל. אחרי שנבחרה התורמת, הביציות הגיעו לארץ ונשלם תהליך ההפריה, פנתה אפרת למחלקת התביעות של "מושלם" בקופת חולים כללית וביקשה החזר על התרומה. "שאלו אותי אם עשיתי החזרה, ואמרתי שלא אני עושה את ההחזרה, אלא הפונדקאית. הם אמרו לי בתגובה שאנו לא זכאים להחזר כי העובר לא חוזר אליי אלא לפונדקאית. איבדתי את זה לגמרי. כשאתה מוציא עשרות אלפי שקלים ומגיע לתהליך פונדקאות שאתה צריך לגייס אליו כסף ולקחת הלוואות, כי העלות שלו מוערכת בכ-280 אלף שקלים, את חושבת ש-12 אלף שקלים יתנו לך אוויר, חוץ מזה שמגיע לי, ואין סיכוי בעולם שאני לא מקבלת את זה".

לדברי אפרת, מכאן התחילה סאגה שלמה שבה משרד הבריאות וקופת חולים כללית זורקים את האחריות על ההחזר זה על גבי זו. "את מגיעה לנקודה הזו שכבר אין כוח להתמודד, אבל החלטתי שאני לא מוותרת כי יש עוד אימהות כמוני ואני נלחמת גם בשבילן. פניתי לעו"ד חן בכר, שהחליט לעזור לי פרו בונו. כשעברנו ביחד על כל התקנון שלהם, לא כתוב שם שחור על גבי לבן שאישה שמקבלת תרומת ביצית לא זכאית להחזר עבור פונדקאית, ובכלל יש הרבה עוולות סביב נושא הפונדקאות בארץ. התהליך הזה מורכב ממילא אבל הוא לא עושה אותי פחות אימא".  

"אין סיבה להפלות נשים הנדרשות לפונדקאות", אומר עו"ד חן בכר, מומחה בליטיגציה משפטית, המייצג את אפרת, "המקרה של אפרת מדגים זאת באופן מובהק. בעוד שכל אישה זכאית למימון מהמדינה להליך השתלת ביצית, קופת החולים 'כללית' ראתה לנכון לסרב לאפרת מכיוון שהביצית לא מושתלת בגופה. מדינת ישראל עצמה קיבלה את העובדה שאין לאפרת אפשרות להיכנס להריון בעצמה ולכן אישרה לה הליך פונדקאות. מכיוון שכך, מדוע היא אינה זכאית לאותו מימון שנותנים לכל אישה הנדרשת לתרומת ביצית? מדובר בסוגיה כאובה ורגישה מאוד גם אצל קהילת הלהט"ב, שעבור חלקם פונדקאות היא האפשרות היחידה להפוך להורים. לא נוותר עד שקופות החולים ומשרד הבריאות ישימו סוף לאפליה ויעניקו זכויות שוות לכל אזרח במדינה המעוניין להפוך להורה."