מעסה מגונה: האם לעסות את הפרינאום לפני הלידה?

נפתח בניסוי. גשו לאישה זרה ברחוב, ושאלו אותה מה מצב החלק שמחבר בין הנרתיק לפי הטבעת שלה. אם אתם רוצים להיות אמפתיים במיוחד, שאלו אותה האם בן הזוג שלה מעסה את המקום, ובאיזו תדירות. רוב הסיכויים שתסיימו במעצר, או לכל הפחות עם תלונה על הטרדה. לעומת זאת, אם תשכילו לבחור אישה הריונית לסקר שאתם עורכים, היא ככל הנראה תענה בשמחה, בליווי דוגמאות ופירוט ההתקדמות לאורך השבועות האחרונים.

עיסוי הפרינאום הוא משימה שהריוניות שומעות עליה מכל כיוון. בקורס ההכנה ללידה ממליצים, רופא הנשים שואל וכל החברות מספרות על לידות מופלאות, נטולות חתכים וקרעים. מצד שני, מדובר באקט קצת מוזר, שלחלק מהנשים גם נחווה כמכאיב למדי. אז מה כדאי, לעסות או להתפלל? קבלו כמה טיעונים בעד ונגד.

בעד:  אם יש סיכוי שזה ימנע תפרים, את תעשי הכל

1. זה עדיף מתפרים. בכל פעם שאת מתעצלת לקום להביא את השמן, או נרדמת מול הטלוויזיה לפני העיסוי היומי – תחשבי על הימים הראשונים אחרי הלידה. את מעוניינת לשבת? לקום? ללכת לשירותים? ובכן, עם תפרים לא בטוח שתוכלי לעשות את כל זה, או לפחות תסבלי היטב בתהליך. נכון, אף אחד לא מבטיח לך שהעיסוי ימנע ממך להיקרע או להיגזר, אבל אפילו בשביל הסיכוי הקטנטן שכן – שווה להשקיע.

2. יש הוכחות מחקריות. אמנם לא חד משמעיות, אבל ישנם מחקרים שמראים הפחתה בסיכון לקרעים בדרגה 2-3, הפחתה משמעותית בסיכון להזדקק לחתך חיץ ואפילו ירידה במספר הלידות המכשירניות. נו, לא שווה לך 10 דקות ביום וקצת לכלוך של שמן על המיטה?

3. את חייבת לנסות הכל, אבל הכל. את יכולה לקנות בלון אימון, לעשות אמבטיות רוזמרין ולמרוח שמנים מפה ועד שדה נבט החיטה הקרוב. אם לא תנסי גם עיסוי פרינאום, לנצח תתהי אם יכולת לעזור לעצמך ברגע האמת. פרימאם למשל הוא מכשיר שעוצב בקפידה במיוחד עבור עיסוי פרינאום והוא מאפשר לעשות את העיסוי לגמרי לבד, בכל זמן ובנוחות מירבית. שווה לנסות.

4. אם בן הזוג ישתתף בארוע, הוא ירגיש שגם הוא תורם. בתור אחד שיש לו אינטרס אישי בשמירה על האזור, בעלך אמור להירתם בשמחה למשימה, ולעסות אותך בעדינות ובהתחשבות מדי ערב. זו ההזדמנות להזכיר שרצוי לכבות פלאפונים, ולהתרכז במטרה שלשמה נתכסתם. את תרוויחי פרינאום גמיש, הוא ירוויח תחושת נחיצות ושניכם תזכו לקצת זמן איכות זוגי. לא תמיד חייבים סרט.  

נגד: כי מה לעזעזל נסגר עם האקט הזה?

1. זה לא נעים. כשחושבים על "עיסוי" אפשר ממש לשמוע את דנדונם העדין של פעמוני הרוח, להריח את הקטורת ולהרגיש את מגע השמן החמים על הגב. במקרה הזה יש אמנם שמן, אבל התנוחה המוזרה, בשילוב המתיחות הנחושות של האזור הרגיש, מספקות חוויה מעודנת הרבה פחות.  

2. וגם לא תמיד אסתטי. בלי להיכנס לתיאורים נוטפי אינפורמציה מיותרת, אפשר לומר שהאזור לא תמיד נראה במיטבו בהריון. הפרשות, נפיחויות ובצקות שונות יכולות לשנות משמעותית את הלוק של המקומות הרגישים שלך, ובמבט מקרוב שדורש העיסוי זה ניכר אפילו יותר.  

3. ואם זה לא יעבוד? קצת תבוסתני לוותר מראש, אבל מכיוון שמדובר במאמץ לא פשוט, זה בהחלט היבט שצריך לחשוב עליו. איך תרגישי אם למרות העיסוי היומיומי העיקש תסיימי קרועה, גזורה ותפורה? ומה אם חלילה תסיימי על שולחן הניתוחים?   

4. אם בן הזוג התבקש להשתתף במשימה, הוא עלול להיבהל.  נכון, הוא אחראי במידה לעובדה שאת בהריון, וגם יהיה איתך בלידה. אבל יכול להיות שהכניסה שלו לעולם ההריון, הלידה וההורות יכולה להיות רכה יותר? נגיד, לעזור לך לבחור צבעים של שמיכות, או מדבקות קיר? למה לתת לו ישר את העבודה הכי שחורה ומבאסת? לא בטוח שלתת לו להכאיב לך שם זה רעיון כזה מוצלח. ואתם הרי רוצים עוד ילדים, לא?

>> כך תרגיעו תינוק צווח בשנייה אחת בלבד