כמו כל יולדת, גם אצלך הגיע השלב שבו שאלת את עצמך מתי יבואו ההורים של התינוק לקחת אותו. דברים שבכלל לא העלית בדעתך, כמו איך להרים אותו כשהוא על הבטן ועדיין לתמוך בראש, למשל, נראים לך בלתי פתירים כרגע. התפרים כואבים ובא לך שיפנקו אותך, אבל מצד שני רק בא לך להיות בבית שלך, במיטה שלך ובמקלחת שאת לא חולקת עם עוד 4 יולדות.
המון אמהות טריות בוחרות לעבור לגור אצל אמא שלהן בתקופה הראשונה אחרי הלידה. האם כדאי? כמה טיעונים בעד ונגד.
בעד: כי יבשלו בשבילך ויחלקו איתך את משמרות הלילה
1. כי תוכלי להיות אורחת. כשאת בבית שלכם, את צריכה לארח: להכין קפה, לדאוג לכיבוד ובעיקר לנהל שיחה עם האורחים. בבית של ההורים, את יכולה להיות האורחת ואפילו ללכת לישון, אם האורחים הם חברים של אבא מהבנק. פרט לפאדיחה קלה בלהזמין חברים לבית של ההורים, כמו בימי התיכון העליזים, זה מצב אידאלי.
2. כי תוכלו לחלוק את משמרות הלילה עם עוד אנשים. אפילו התינוק הכי מלאך לא ישן לילות רצופים מהיום הראשון. וגם אם כן, זה קורה רק לתינוק של השכנים. התינוק שלכם יתעורר, והרבה, והיגיון מתמטי פשוט מגלה את העובדה הבאה: ככל שמשמרות הלילה מתחלקות בין יותר אנשים, כל אחד מהם ישן יותר. במילים אחרות: אם ההורים שלך נכנסים לסבב הלילי, את ובעלך תוכלו לישון כמו שיולדות אחרות רק חולמות (בהקיץ).
3. כי אמא יודעת הכי טוב. וגם אם לפעמים ההערות שלה יעצבנו, היא עדיין יודעת יותר טוב. נכון שהבטיחו לכם שאתם תדעו מה הכי טוב לתינוק שלכם, אבל במציאות זה לא תמיד עובד. גם האינסטינקטים ההוריים טועים לפעמים, ונדרשת לא מעט אלימינציה עד שמפענחים את הקוד. בדיוק בגלל זה, טוב שיהיה מישהו שיכוון אתכם קצת, ויקצר לכם תהליכים.
4. כי יבשלו לך. מצחיק שצורך כל כך בסיסי כמו אוכל נחשב למותרות, אבל בימים הראשונים אחרי הלידה, לחטוף סנדוויץ' בעמידה ליד הכיור נחשב לארוחת גורמה. אין זמן לאכול, ובטח שלא לבשל. מגורים אצל אמא יסגרו את הפינה הזו משני הכיוונים: היא תספק לכם שירותי קייטרינג כבקשתכם, וגם תחזיק את הרך הנולד בזמן שתפרמו את הסירים.
5. כי זה גם משתלם כלכלית. לא נעים לכמת אהבה הורית בכסף, אבל אין מנוס מלהודות: מגורים אצל ההורים משתלמים תמיד, ועל אחת כמה וכמה אחרי הלידה. החיסכון על טייק אווי, על עוזרת, על בייביסיטר לסידורים הכרחיים – הכל מסתכם בלא מעט כסף, שבוודאי ישמש אתכם בחודשים הבאים.
נגד: כי יש מצב שהעייפות וההורמונים לא יעשו פלאים לקשר
1. והדבר האחרון שאת צריכה עכשיו זה לריב עם אמא שלך. מספיק את מתפרצת על בעלך. בחודש האחרון, זה שידוע גם כחודש תשיעי, הספקת לריב עם כולם: הבוס שלך, בעלך ואפילו עם פורסת הגבינות בסופר (כי אמרת לה 200 גרם עמק פרוס דק, והיא הביאה לך 250 גרם גלבוע פרוס עבה). לצערנו, העתיד אינו צופן טובות בתחום. השטף ההורמונלי הפוסט לידתי, בצירוף מחסור שעות שינה, עלול להפוך אותך לרון קופמן ממין נקבה, ודי בטוח שתמצאי איזה משהו להתפוצץ בגינו. אז לטובת היחסים העתידיים עם סבא וסבתא של הילד, לכי הביתה. שלך.
2. כי אין מנוס מלהתמודד עם המציאות החדשה. הלידה היא אתגר לא פשוט לזוגיות, גם אצל זוגות נהדרים ופתוחים ותקשורתיים כמוכם. הטלטלה שמכניס ילד חדש, עם כל השמחה והאושר, משנה את הדינמיקה המשפחתית, ולוקח זמן לאזן מחדש את המערכת. כדי לעשות את זה, צריך להיות במסגרת משפחתית, והכוונה היא למשפחה הגרעינית החדשה שלכם, אחרת האיזון יופר שוב כשתחזרו הביתה – ואתם מתכוונים לחזור הביתה מתישהו, נכון?
3. כי את צריכה לצבור ביטחון. וכמה שיותר מהר. כמו שאף פעם אין זמן מתאים להיכנס להריון, אין ממש תזמון אידאלי לקפוץ למימי ההורות הקפואים. גם אם תגורי שנה אצל אמא שלך, מתישהו יגיע הבכי הראשון שתצטרכי להתמודד איתו לבד, המחלה הראשונה (טפו!), ליל השיניים הראשון. עדיף להתמודד כמה שיותר מוקדם, כדי לבנות ביטחון להמשך.
4. כי יש לך אג'נדה חינוכית. והשיטות של אמא שלך לא ממש תואמות אותה. גם אם התכוננתם יופי ללידה ולהורות, יש דברים שאי אפשר לצפות מראש. נכון שבשלב הזה עדיין אין ריבים על גבולות וחינוך, אבל קשיים בהנקה שמחייבים להחליט אם נלחמים או מתחילים לתת פורמולה, או הירדמות בעייתית שדורשת החלטות הוריות לא פשוטות – עדיף שייעשו בין בני הזוג, ובינם לבין עצמם בלבד. העצות של ההורים, טובות ככל שיהיו, לא תמיד מתאימות לכם, ומאוד לא נוח לדחות עזרה שמושטת לכם כשאתם תחת קורת גג של אחרים.
5. כי איפה תשימו את כל הדברים של התינוק? עריסה. אמבטיה. מעמד לאמבטיה. מיליון בגדים. אוניברסיטה. טרמפולינה. לא תאמינו כמה מתנות וציוד תקבלו בימים הראשונים - איפה כל זה ייכנס בדירה של אבא ואמא? ואגב, זוכרים כמה זמן תכננתם את החדר של התינוק, פיניתם מקום לכל הדברים בבית ורק חיכיתם שהוא יגיע? אז הוא הגיע.