עברו-חלפו להם שישה שבועות מהלידה. הגודש בציצי כבר מתחיל להסתדר, הדימום הפסיק, אולי התינוק אפילו התחיל לישון קצת יותר בלילה (אולי). את חוזרת לעצמך, לאט אומנם, אבל חוזרת.
חודש וחצי אחרי ואת מסיימת את הבדיקה המסורתית אצל רופא הנשים שלך. הוא אומר שהכל בסדר, ואת יכולה לחזור לפעילות. השטח נקי ומוכן.
מצד אחד, די הרבה זמן לא עשיתם כלום. קודם הקאת, אחר כך נראית כמו לוויתן, ובסוף ילדת. מצד שני, את קצת חוששת להחזיר לשגרה את האזור שעד לא מזמן היה כל כך כואב ורגיש. אז מה עדיף, לחזור מיד לעניינים, או לחכות קצת? כמה טיעונים בעד ונגד.
בעד: "יבוא לך דינה, יבוא לך"
1. עם האוכל בא התיאבון. אחרי הפסקה כל כך ארוכה, והשינוי העצום שקרה לכם בחיים, הגיוני שהחשק שלך לא ירקיע שחקים. את עייפה, את מודאגת, את זוכרת היטב את הרגעים שבהם נקרעת, נגזרת ונתפרת. ועדיין, אם לא תתחילי עכשיו, הדחייה רק תעצים את הפחד, והחשק לא יבוא מעצמו. ואם לצטט מישהו שמבין משהו בלידות, סקס ומה שביניהם: "יבוא לך, דינה, יבוא לך".
2. זו עוד דרך לשרוף קלוריות. תירגעי, אף אחד לא מצפה ממך לביצועים של כוכבת בתשלום. אפילו לא קרוב. אבל כשהרופא אמר "פעילות", הוא בהחלט לא צחק – את חייבת לחזור להזיז את עצמך במעגלים גדולים יותר מהציר ספה-מקרר, ומה יותר טוב מלהתחיל בקטן, בחדר השינה?
3. זה יעשה רק טוב לדימוי הגופני שלך. בניגוד למצופה, לא יצאת מחדר הלידה עם בטן שטוחה. את עדיין רואה דלדולים ונפיחויות בכל עבר, והפרצוף המרוט מחוסר שינה לא מוסיף לך הרבה צ'ארם. באופן מפתיע, בעלך עדיין סובר שאת יצור מושך למדי – תני לו לשכנע גם אותך שאת לא נראית רע כמו שאת חושבת.
4. זה טוב לזוגיות. אחרי שנולד תינוק, החיים המשפחתיים הופכים למאזן אימה של פרגונים. את מפרגנת לו שנ"צ? זה אומר שהכלים של ארוחת הערב עליו. פרגנת לו פטור מארוחה משפחתית? אך טבעי שהוא ינצל את הזמן כדי להעביר ויש על הרצפה. סקס, גם אם טרם תקף אותך חשק היסטרי, הוא יופי של פרגון, ששכרו בצדו – וכמה שלא בא לך, זה עדיין יותר טוב מלקפל שתי מכונות, לא?
נגד: "רק לפני חודש וחצי יצא משם תינוק, זוכר?"
1. אם אין לך חשק, אז אין. ולא נשארו לך כוחות לזייף. בעוד שלאירועים משפחתיים את יכולה להיגרר חמוצה ומפרצפת, ולחדר הכושר את יכולה להגיע רק בשביל לדבר עם החברות - בסקס ממש לא מומלץ לעשות טובה לאף אחד, או להכריח את עצמך. כשיבוא לך – את תודיעי.
2. בלילות, כשהתינוק נרדם סוף סוף, את צריכה לישון. נכון, זה לא ייקח הרבה זמן. אבל הפעולות הנלוות (כמו גילוח רגליים), העניין עצמו + שיחת נימוסים לאחריו – והנה לפחות שעה שיכולת לנצל כדי לחרוך את הסדינים, ולא במובן הסקסי של הביטוי. תשני, יהיה לכם מספיק זמן לעשות סקס כשהילד ילך לבית ספר.
3. עדיין לא התגברת על הטראומה של הלידה. הזמן רץ. טס. רק לפני חודש וחצי הוצאת משם תינוק– את בטוחה שהמקום כשיר לחזור לפעילות? שכל התפרים הפנימיים נמסו כמו שהבטיחו לך, שהשפשופים החלימו, שהבצקות נרגעו? קחי לך עוד קצת זמן, עד שתהיי בטוחה לגמרי. נכון שמותר לנסות להתחיל ולהתחרט, אבל לפעמים מספיקה פעם אחת כואבת כדי לשלוח אותך לספסל להרבה זמן. בדיוק כמו עם שפעת – לפעמים, מרוב רצון לחזור לשגרה, פשוט לא נותנים לגוף את הזמן שלו – ומקבלים אותה בהפוכה.
4. את רוצה לחזור לסקס כשהמשקל שלך יהיה נורמלי. מכנסי ההריון עדיין מהווים מחצית מהמלתחה שלך. החצי השני הוא מכנסי בית עם גומי רחב. אין לך כוח, זמן או מוטיבציה לטיפוח מינימלי – ובינינו, גם לצחצח שיניים זה פרוייקט. ברור שזה לא חייב למנוע ממך לעשות סקס, אבל את לא מעדיפה שהפעם הראשונה שלך אחרי הלידה תהיה משהו מיוחד, ולא התגוששות סתמית ולא פוטוגנית? חכי קצת, עד שתרגישי כמו בנאדם, ותדפקי כניסה מלכותית בחזרה לעניינים.