שרמיין וינזור האוסטרלית היתה בשבוע ה-25 להריון התאומים המבורך והמצופה שלה כאשר חדשות קשות לגבי בריאותם של העוברים שברחמה החלו להתגבש: ימים ספורים לאחר שערכה בדיקות כלליות בבית החולים, בישר הקרדיולוג הראשי שהם סובלים מתסמונת מעבר דם בין עוברים. התסמונת, המסכנת את שני העוברים, מסתיימת לרוב במותם כאשר היא מאובחנת לפני השבוע ה-26 להריון, אך הרופאים ביקשו לתת לתאומים סיכוי לחיות וניתחו אותם מיד. התאומים, פגים קטנטנים, נולדו ונפגשו רק לרגע אחד. הרגע הזה הונצח בצילום רגיש ויפה.
שרמיין וקמרון וינזור נתנו לפגים שנולדו את השמות לוי וקונור. השניים כאמור חוו מחלה נדירה של השיליה שמתרחשת לעתים בהריונות של תאומים זהים, כאשר השיליה אינה מחלקת משאביה באופן שוויוני, ואז אחד מהשניים מקבל יותר נפח דם, והשני פחות. לרוב נגרמת כך אנמיה באחד ובצקות בשני, והרופאים הזהירו את ההורים שיש סיכוי שצמד הפגים לא ישרוד את הלילה, ושיש רק עד 20 אחוזים סיכוי שהם ישרדו את הלידה.
קונור ולוי נולדו בניתוח קיסרי חירום ושניהם שרדו את ההליך, להפתעת הצוות. השניים נלחמו על חייהם, אך לאחר שבעה ימים הכליות של קונור לא עמדו עוד במאמץ וקרסו. במקביל קיבל לוי טיפול חירום של המנה המקסימלית המותרת בחוץ של מורפיום, והנשמה. ״כשהכליות של קונור התחילו לקרוס, אני חושבת שלוי הרגיש, כי גם הבריאות שלו התחילה להדרדר״, מספרת האם שרמיין. ״נראה לי שהוא חש שאחיו עומד למות״.
הצוות נתן לבני הזוג כמה שעות עם התינוק לפני שינתקו אותו ממכשירי ההחייאה. הם רחצו אותו הלבישו אותו והחזיקו אותו ארוכות. האחות הציעה מיטה לאח, לוי, שיוכל לשכב לצד אחיו הגוסס. בזמן הקשה הזה, צלם שעובד בבית החולים ומתנדב בתיעוד מקרים קשים עבור הורים לילדים במצבים סופניים, הגיע לצלם יחד את התאומים, בפעם הראשונה והאחרונה.
״הצלם הצמיד את קונור ללוי וצילם תמונות מדהימות של שני בניי יחד״, אומרת שרמיין. ״התמונה מראה שהם זכו לגעת אחד בשני ולהיות שוב קרובים כמו שהיו ברחם. זו תמונה שתמיד אנצור בלב״.
כל זה קרה לפני 13 חודשים, ולוי זכה בינתיים לחגוג שנה ראשונה בעולם, מתוכה בילה 156 ימים במחלקת הטיפול הנמרץ של בית החולים, אך הוא מתפתח יפה. כעת שרמיין וקמרון מעוניינים להפיץ את סיפורם ברבים על מנת להעלות את המודעות לתסמונת מעבר דם בין עוברים. השניים מאמינים שחסר מידע זמין להורים במהלך ההריון, ושמידע כזה יכול למנוע מקרים דומים. ״זו מחלה שוברת לב, ואולי אם היה לי מידע זמין יותר יכולתי לתקן את הדברים בזמן. אובדן של ילד או של הריון הם נושאים מושתקים. הורים לא צריכים להתבייש לחשוף את הסיפור שלהם, בין אם הילד שלהם חי או שהוא הצמיח זוג כנפיים״.