חזיונות מיסטיים או חששות רגילים של יולדת הורמונלית? נס רפואי או פשוט פעולה נכונה של הצוות בחדר הניתוח? הסיפור של סטפני ארנולד משופע בדרמות, חרדה וסוף טוב - והוא ממש, אבל ממש לא מומלץ להריוניות.
ההיריון השני של ארנולד, תושבת שיקאגו, לא היה פשוט. כבר בתחילתו אובחנה אצלה שליית פתח (מצב שבו השליה מכסה את פתח צוואר הרחם, ועלולה לגרום לדימום מסכן חיים), שבהמשך התבררה כשליה נעוצה, כלומר: שליה שחודרת לשריר הרחם, ועלולה אף לחדור לאיברים נוספים בחלל הבטן, כמו שלפוחית השתן ואפילו המעיים. לאורך ההיריון היו לארנולד לא פחות משישה חזיונות, שבהם ראתה את עצמה מתה בלידה, ומותירה את שתי בנותיה הגדולות (אחת מהן הגיעה מנישואיו הקודמים של בעלה) והתינוק שנשאה ברחמה יתומים.
לאור מצב השליה המסוכן, נקבע לארנולד ניתוח קיסרי מתוכנן - אבל היא לא נרגעה, ושיתפה את הרופאים בחששותיה. "הם אמרו שאני הורמונלית, שאלו פחדים טבעיים של נשים לפני לידה", אמרה ארנולד בראיון ל"דיילי מייל". "אבל למזלי, הם לקחו אותי מספיק ברצינות כדי להיערך עם צוות מוגבר ומנות דם נוספות בחדר הלידה - ואני מאמינה שזה מה שהציל את חיי". לא ברור אם החזיונות של ארנולד היו הסיבה להיערכות המיוחדת בחדר הלידה, ולא בלתי סביר להניח כי המצב הרפואי המורכב שבעטיו נשלחה לניתוח היווה שיקול לא מבוטל בעניין, אבל על דבר אחד אין עוררין: החזיונות של ארנולד, למרבה הזוועה, כמעט התממשו.
לפני שנכנסה לחדר הניתוח, נפרדה ארנולד מבעלה ומבתה הקטנה, משוכנעת שהחזיונות המרים שדמיינה עתידים להתממש. "נישקתי את הבת שלי, שהייתה בת שנה וחצי, ואמרתי לבעלי שהוא עשה אותי האישה הכי מאושרת בעולם. ביקשתי שישמור על הילדים, והייתי בטוחה שזו הפעם האחרונה שאני רואה אותם", שחזרה ארנולד את רגעי האימה. ואכן, שניות לאחר שג'ייקוב, בנה, הוצא מהרחם, קרסו מערכות גופה, והצוות בחדר הלידה הבין מיד: מדובר בתסחיף מי שפיר, מצב מסכן חיים שמסתיים לעתים קרובות במותה של היולדת. במשך 37 שניות לבה חדל מלפעום, שטף אדיר של דם החל לשצוף מרחמה ונדמה היה שאין דרך חזרה.
בפעולה מהירה, שבדיעבד הצילה את חייה, החלו הרופאים לבצע בה פעולות החייאה, ובמקביל כרתו את רחמה, מקור הדימום הכבד, והזרימו לה מנות דם רבות, כדי לפצות על הדם שאיבדה. "למרות שהייתי מורדמת, אני יודעת בדיוק מה קרה בכל שנייה בחדר הניתוח, ואפילו ראיתי את הבת שלי משחקת בחדר ההמתנה", מספרת ארנולד. "כנראה שיצאתי קצת מהגוף, אין לי הסבר אחר".
לא רבות הנשים ששורדות תסחיף מי שפיר, אולם אחרי שישה ימים שבהם הייתה בתרדמת, היא התעוררה בחזרה לחיים. מאז, היא מקדישה את רוב זמנה (חוץ מטיפול בילדיה, כמובן) להעלאת המודעות לתסחיף מי שפיר. "זה יכול לקרות לכל אחת, לא משנה אם זה ההיריון הראשון או השמיני שלה, לא חשוב מה סוג הדם שלה או מה מצבה הבריאותי - וחשוב להיות מודעים לזה, למרות הפחד".