כמה עלית? "אני לא יודעת אם יאמינו לי, אבל באמת שאני לא יודעת. לא נשקלתי בהריון, וגם בהריון הקודם, עם אריאל, לא נשקלתי בכלל. ממש לא עניין אותי כמה עליתי, אלא כמה מהר אוריד את זה".
נראה שהורדת את העודפים צ'יק צ'ק. איך בדיוק? "נורא קל להישאב למקום הזה של להיות בבית עם התינוק, להישאר בטרנינג ולהזניח את עצמך. אין לי איזו נוסחת קסמים, לחזור לגזרה זה המון עבודה קשה, והכי חשוב: להיות פעילה. ממילא קמים מוקדם, אז לנצל את זה שעוד לא חם בחוץ ולעשות הליכה עם העגלה, להיות בתנועה כל הזמן".
ואיך הייתה הלידה? "מדהימה, פשוט מדהימה. בגלל שיש לי תאומים, ובגלל שהלידה של אריאל הייתה מאוד טראומטית בשבילי, היה לי כבר תור לניתוח קיסרי, אבל עשרה ימים לפניו התחלתי להרגיש צירים. היו לי צירים כל ההריון, אבל באותו לילה פשוט ידעתי שזה זה. בשש בבוקר הגעתי לבית החולים, ונורא פחדתי שיגידו לי שאין לי כלום וישלחו אותי הביתה. לשמחתי, אמרו לי שיש לי פתיחה של 2.5, ואמרתי לעצמי – היום את יולדת. שניהם היו במצג ראש, אז הלידה הייתה רגילה, ולא בניתוח. הצוות היה מקסים אליי, קיבלתי אפידורל בדיוק כשרציתי ואפילו לא כאב לי בטירוף לפניו. ממש חוויה מתקנת ללידה הקודמת".
מה הדבר שהכי השתנה בך מאז הלידה? "מאז שאני אמא בכלל, ועוד יותר אחרי הלידה השנייה, אני יותר אנרגטית, יש לי יותר שמחת חיים. אני לא לבד אף פעם, אחותי, אמא שלי או בייביסטר תמיד כאן, ואני נורא אוהבת אנשים ואקשן. גם מבחינת קריירה והגשמה אני מסופקת, כל הפאזל התחבר. הגשמתי את החלום, שלושה ילדים, בת אחת, ואני רגועה ויכולה להתפנות לקריירה שלי בלב שלם, בלי לחשוש שאני מפספסת משהו. אני מאוד שמחה שאני מצליחה לא לוותר על החיים שלי ועל הזוגיות שלי, וחשוב לי מאוד להגיד לנשים שלא יוותרו על עצמן, לא יישאבו רק לאמהות וליומיום, אלא יטפלו בעצמן ויגשימו את עצמן".
יש הבדל בין להיות אמא פעם ראשונה לפעם שנייה? "אין מה להשוות את הביטחון והרוגע של אמא מנוסה להרגשה המבולבלת של אמא טרייה. למרות שיש לי תאומים, הכל קטן עליי. אני נזכרת איך פעם פחדתי נורא לעשות לאריאל אמבטיה, או איך כל ציוץ בכי שלו היה מכניס אותי ללחצים, ופשוט צוחקת. נכון, תאומים זה לא הדבר הכי קל בעולם, אבל כשיש לך את הניסיון והביטחון של אמא, זה באמת קלי קלות יחסית לילד ראשון. לפני הלידה אמרתי לבת של בעלי, שהיא בת 10, שלא תיעלב ממני אם אני קצת עצבנית או עצובה אחרי הלידה, כי יש לנשים הרבה הורמונים ובלגן רגשי. כמה ימים אחרי שחזרנו עם התאומים הביתה, היא אמרה לי: 'מורן, את בכלל לא עצבנית כמו שאמרת שתהיי', וזו הדוגמה שמסבירה הכל".
מה היית רוצה לקחת מאמא שלך בגידול הילדים? במילה אחת: סבלנות. יש לאמא שלי סבלנות מדהימה, שהייתי מתה שתהיה לי. אני רואה אותה עם שלושתם, והיא מדהימה ורגועה, שום דבר לא מעצבן אותה.
מה הטיפ שלך לנשים בהריון? "גם אם זה נראה שזה יימשך לנצח, זה נגמר בסוף".
>> חוה מונד: הייתה לי לידה סיוט
>> גילי סער: "אני לא רוצה שההריון הזה ייגמר"
>> נירית בקשי: "אחותי, גיסתי ואני היינו בהריון יחד"
>> רננה רז: "לא מתגעגעת להריון בכלל"