הרבה לפני שאפשר להתחיל לחקור אותם עם מי שיחקו בגן ומה קיבלו לארוחת עשר, הפרידה הראשונה שלנו מהילדים שלנו היא ממש אחרי הלידה. מה עובר עליהם בתינוקייה? הדיווח המלא
רוני שגב | מערכת מאקו הורים | פורסם 17:43 01.12.14
ברוך הבא לתינוקייה ילד|צילום: דוברות מרכז רפואי מעיני הישועהלחצת, נקרעת, אולי אפילו שכבת בחדר ניתוח - אבל אחרי תשעה חודשים ועוד כמה שעות, התינוק שלך בחוץ. אחרי הבונדינג המתבקש בחדר הלידה, בעוד את מתגלגלת למחלקת יולדות, הקטנצ'יק עושה את טבילת האש הראשונה שלו במערכת - והולך לתינוקייה, לפחות לכמה שעות. מה עובר עליו שם, עד האיחוד המחודש ביניכם? בילינו בוקר במחלקת התינוקות בבית החולים "ליס" במרכז הרפואי ת"א, ולהלן המסקנות.
את הבוקר אני פותחת בשיחה עם סיגלית להב, האחות האחראית של התינוקייה. בחדרון קטן ומלא בשוקולדים (פינוקים מהורים) היא מספרת מה עושים עם כמעט 100 תינוקות שמאיישים את העריסות השקופות בכל רגע נתון. "למעשה, בשנים האחרונות יש סוג של בייבי-בום רצוף אצלנו, וממה שאני יודעת גם בבתי חולים אחרים", מספרת סיגלית. "אם פעם התפוסה כאן הייתה משהו כמו 80 תינוקות בממוצע, כיום נדיר שיש פחות מ-90, והרבה פעמים יש 100תינוקות בעת ובעונה אחת. פעם היו יולדים יותר בקיץ וסביב חגים חשובים, כמו פסח וראש השנה, אבל היום הפיקים ארוכים יותר, והתפוסה הקבועה בהחלט עלתה".
כשהיא מתבקשת לאפיין את המשפחות שמגיעות לתינוקייה, סיגלית מסבירה שמדובר במשימה בלתי אפשרית. "יש אצלנו תינוקות מכל סוגי המשפחות - חד הוריות, משפחות מבוססות מאוד, משפחות של פליטים ועובדים זרים - וממש לא רק תל-אביבים, מגיעים ללדת אצלנו גם ממקומות כמו אשדוד וחדרה. אין פרופיל קלאסי של יולדות או תינוקות כאן, זה מאוד מגוון. יש נשים צעירות מאוד, בנות 20 ופחות, ומצד שני גם אמהות מבוגרות אחרי גיל 40".
טופס טיולים: מה קורה שם בפנים?
התינוקייה מחולקת לארבעה מדורים: לחדר הקבלה מגיעים התינוקות הישר מחדרי הלידה או חדר הניתוח, עוברים בדיקת רופא ראשונית, מחוסנים ונרחצים (או מנוגבים קלות, אם ההורים ביקשו לדחות קצת את המקלחת הראשונה). משם הם עוברים לחדרי השהייה, והפז"מניקים, אלו שכבר הספיקו לצבור ותק של יומיים-שלושה (או חמישה, אם נולדו בקיסרי) עוברים לחדר שבו נמצאים התינוקות שצפויים להשתחרר באותו יום. החדר הרביעי הוא "חצי פגייה" - תינוקות שמצבם הבריאותי לא מצדיק אשפוז בפגייה, אבל עדיין זקוקים להשגחה צמודה מעט יותר, אחרי לידה קשה למשל, או תינוקות שנולדו לאמהות שנוטלות תרופות כרוניות ויש צורך לנטר אותם באופן צמוד יותר.
ראשית עובר התינוק זיהוי ודאי|צילום: מירי גטניו
לאחר מכן זריקות וחיסונים באישור ההורים|צילום: מירי גטניוכשהתינוק מגיע לקבלה, הוא עובר "זיהוי ודאי" - שני אנשי צוות שבודקים את הידון שהוצמד לו בחדר הלידה ומוודאים שכל מספרי תעודות הזהות תואמים, כדי למנוע בלבולים. ההפרדה המגדרית מתחילה כבר שם, כשהבנים מקבלים ידון תכלכל והבנות עונדות צמיד ורוד. "אנחנו מסתכלים על הצבע של התינוק, איך הוא נושם ואם טונוס השרירים תקין", מסבירה לי סופיה, אחות כבר 31 שנים, בזמן שהיא מחתלת ומלבישה במיומנות תינוק שזה עתה הגיע מחדר הלידה. "אם אנחנו מתרשמות שלתינוק קצת קשה עם הנשימה, אנחנו מחברות אותו למוניטור, שמראה את קצב הלב ואחוזי החמצן בדם, רק כדי לוודא שהם לא צריכים עזרה קצת יותר משמעותית".
ועכשיו: זריקות. "אם ההורים לא ביקשו לא לחסן - ורוב ההורים לא מבקשים - אנחנו נותנות חיסון נגד צהבת B, וגם זריקה של ויטמין K, שחשוב למנגנון קרישת הדם של התינוק. אנחנו לוקחות בדיקות דם מהעקב ל-PKU ול-G6PD (שתי תסמונות מולדות שדורשות טיפול ומעקב כדי למנוע בעיות בהמשך החיים), מורחות משחת עיניים כדי למנוע זיהומים שהתינוק אולי נדבק בהם כשעבר בתעלת הלידה ומודדות את החום של התינוק".
אמבטיה במידת הצורך|צילום: מירי גטניו
תינוקייה ליס|צילום: מירי גטניו
בדיקת רופא|צילום: מירי גטניוממדגם קטן ובלתי מייצג של תינוקות, אפשר לקבוע שבכל הנוגע להיגיינה אישית - אין קו אחיד במגזר היילודים. יש תינוקות שמגיחים מחדר הלידה נקיים כאילו עבדו עליהם שעתיים בפוטושופ, ואחרים מגיעים כאילו כיכבו כניצבים בסרט על הפיכת זומבים, מכוסים בדם, ורניקס ושאריות אחרות. "פעם היינו רוחצות את התינוקות, היום, אם התינוק לא ממש מלוכלך בדם ובוורניקס אנחנו רק מנגבות אותו קצת, מלבישות ושמות בעריסה לחימום" - מעל העריסות בתינוקייה יש "גריל" - מעין רדיאטור קטן, ששומר על חום גופו של התינוק עד שאמא שלו תחזור לעשות זאת בעצמה. "תינוקות לאמהות סוכרתיות, או תינוקות שנולדו במשקל של יותר מארבעה קילו, צריכים להיות במעקב סוכר", מסבירה סופיה. "החשש הוא שרמות הסוכר שלהם יצנחו פתאום, ולכן אנחנו מקפידות לוודא שהרמה נשארת תקינה בשעות הראשונות אחרי הלידה".
עריסה מיוחדת לתינוקות עם צהבת|צילום: מירי גטניובחדר הקבלה מתבצעת גם בדיקת רופא יילודים: בחינת הרפלקסים, האזנה לנשימה, מישוש האיברים הפנימיים ובדיקת דופק. כשהתינוק עובר בהצלחה את המבדקים, הוא מגיע לחדר האשפוז, לשהות בת 48 שעות (לתינוק שנולד בלידה רגילה) עד 72 שעות (לקיסריים שבחבורה). יוצאים מן הכלל הם התינוקות שפיתחו צהבת, ומאושפזים עד שערכי הבילירובין בדם יירדו לרמה משביעת רצון. התינוקות המוצהבים שוכבים בעריסות מיוחדות, מצופות מבפנים בנייר אלומיניום, מרכיבים משקפי שמש (חמודים להפליא, אם להתעלם מהנסיבות) ומבלים מתחת לאור אולטרא-סגול, שנועד לזרז את החלמתם. אחת לכמה דקות נכנסת אמא של אחד המוצהבים, להתעדכן בבדיקות האחרונות, ויוצאת בפרצוף נפול או בדילוגים קלילים (עד כמה שאפשר לדלג כמה ימים אחרי לידה). בתינוקייה חולפים גם לא מעט אבות - חלקם לובשים עדיין את חלוקי המלווים הצהובים שמקבל כל מי שנכנס לחדר הניתוח. כולם נרגשים, מבולבלים, מסתבכים עם החיתול או עם הרכבת הפטמה על בקבוקון התמ"ל - ובכלל לא משנה אם זו לידה ראשונה או שיש להם כבר אי אילו צאצאים בבית. אבל כשההורים לא נמצאים - האחיות בתינוקייה צריכות להתמודד עם ההאכלות, ההחלפות - והבכי.
_OBJ"אנחנו לומדות להתייעל, ולתת מענה כמה שיותר מהיר לכמה שיותר תינוקות", אומרת יערה, אחות בחדר האשפוז. "לפעמים יש לילות קשים יותר, כשהרבה תינוקות בוכים במקביל וקשה להחליט למי לגשת קודם. אם הבכי רציני, אנחנו מתקשרות להורים שיבואו, גם אם התינוק בביות חלקי. בימים זה פחות מורגש, כי לפחות חלק מהיום התינוקות עם האמא במחלקה, אבל בלילה בהחלט צריך לפתח יכולות מיוחדות. אבל בסופו של דבר, זו המחלקה הכי שמחה בבית החולים, אין כאן סבל או חולי, אלא חיים חדשים".
