את בוחרת טוב מאוד את הפרטנר איתו את עומדת לעשות ילדים, אבל את ממש לא יכולה לבחור את האדם שיעזור להם להיחלץ מהרחם שלך ולצאת לאוויר העולם. יולדות בישראל חוות מגוון רחב של לידות: יש כאלה שמספרות על מיילדת חמה ואמפטית שעודדה אותן ועשתה עבורן את ההבדל, ויש כאלה שמופתעות מגישה עניינית, מקצועית וקרירה, ושוכחות שגם המיילדת היא, בסופו של דבר, אדם עובד.
ציפי לוריא, אחראית חדר לידה בבית החולים מעייני הישועה בבני ברק, מספרת שהיא לא נתקלת במקרים רבים בהם יולדות דורשות להחליף מיילדת, אבל כאשר זה קורה – הצוות מתייחס במלוא הרצינות לבקשה. "קורה שאין חיבור, וזה לגיטימי, ובמקרים כאלה אנחנו נעשה הכל כדי שהיולדת תרגיש הכי בנוח עם המיילדת שלה, גם אם זה אומר החלפה בתוך הצוות. ברור שהנושא דורש טיפול עדין, כדי שלא לפגוע גם ברגשות המיילדת, אבל ברוב המוחלט של המקרים אני מצליחה 'לגשר' בין נוחות היולדת לבין הכבוד המקצועי של המיילדת".
כשמקרה כזה קורה, מספרת לוריא זה בדרך כלל בשל הבדלי גישות והשקפות. "למשל, יולדת שרוצה ללדת לידה טבעית ומיילדת שלא מתחברת לגישה כזו, או אפילו להפך, יולדת שמבקשת בזריזות אפידורל ומיילדת שמאמינה בדרך הטבעית ומנסה להציע ליולדת שיטות אחרות להקלת הכאב, כמו מקלחת חמה או עיסוי. לרוב אנחנו נמנעים מראש מסיטואציות כאלה - עם הגעת היולדת למיון מאתרת האחראית את הלך הרוח של היולדת, ומשתדלת לעשות התאמה מרבית בינה לבין המיילדת שהיא משדכת לה"
אבל לפעמים, כאמור, ההתאמה לא משתלבת כמו שצריך. ג', 35, סיפרה לנו: "זו הייתה המיילדת השלישית שלי, אחרי למעלה מ-15 שעות של לידה, והיא הייתה לא נעימה ואדישה. היא לא ממש התייחסה לטענות שלי, בקושי הסתכלה עליי ופשוט אמרה כל הזמן שזו לידה ראשונה, ככה זה, זה ייקח עוד זמן. בעלי וחמותי התחילו להרים צעקות והגיעו לאחות האחראית. הם אמרו לה שהמיילדת לא מתייחסת כמו שצריך, ואז היא בעצמה נכנסה ואמרה שתחליף אותה. היא הייתה מדהימה, אמרה לי שאני בת של מלך ושיש לי כוחות, עשתה לי שיחת עידוד ונשארה איתי עד תום הלידה".
גם לל' לא הייתה כימיה, בלשון המעטה, עם המיילדת שציוותו לה. "הייתי בפתיחה 6, והמיילדת התעקשה שאני יכולה ללכת למרות שאמרתי שאני לא. אמרתי לבן זוגי שאם היא לא יוצאת מהחדר אני מרביצה לה, וצירפתי עד כמה קללות. לא ידעתי שכל הזמן היא הייתה מאחוריי ושמעה הכל, אבל טוב שכך כי היא הלכה ולא חזרה".
ליאת לא התחברה למיילדת אבל גם לא היה לה נעים לומר משהו. "הגעתי עם פתיחה של 3, אחרי ירידת מים. הלידה התקדמה לאט ויצא לי 'לבלות' עם המיילדת לא מעט. מהתחלה קלטתי שאנחנו לא באותו ראש. הייתי צריכה מישהי שתזרום איתי, מישהי שקצת תצחק איתי (או תצחיק אותי) והיא הייתה מאוד קונקרטית, חדה וקצרה. התבאסתי להעביר לידה עם מישהי כזאת אבל לא היה לי נעים לומר משהו. חששתי שזה יתנקם בי אחר כך או שהיא תסרב. מפה לשם, דווקא לקראת סוף המשמרת, הצלחתי קצת לפצח אותה. ובכל זאת, את הלידה עצמה קיבלה המיילדת שהגיעה אחריה, שהייתה מקסימה. לא יודעת היום אם הייתי פועלת אחרת".
נ' דווקא הייתה קרובה לעשות מעשה, אבל היה זה השעון שהציל אותה מהמצב הלא נעים שנוצר בחדר הלידה. "הייתה לי מיילדת שלא אהבה את הדולה שלי, וגם עשתה טעות איומה וטענה שהתינוק שלי הפוך והקפיצה את כל הרופאים. ביקשתי בנימוס שיחליפו לי אותה, אבל לשמחתי המשמרת שלה נגמרה וכבר לא היה צורך. ביום שלמחרת ראיתי אותה במסדרון ואמרתי לה שלום, והיא ענתה לי 'איזה קטע, אני לא מזהה אתכן בפנים... רק מלמטה'".
ר' לא הייתה צריכה להילחם יותר מדי. "שכבתי בתנוחת לידה רגילה והרגשתי שזה פשוט נתקע, ביקשתי להתהפך וללדת הפוך, על 6. המיילדת אמרה שהיא מקבלת לידה רק רגיל. שאלתי אם יש מישהי שיכולה לקבל לידה אחרת, ותוך שתי דקות הופיעה מיילדת אחרת והן התחלפו. תוך 10 דקות ילדתי. נראה לי שזה היה שילוב מוצלח של זה שידעתי מה לבקש והעזתי לבקש, לטיימינג ולזמינות של המיילדת הנוספת. לא הרגשתי שהיה שם עלבון, הן די זרמו עם זה".
"אחרי שכבר התחלפו שתי משמרות והלידה שלי עדיין לא התקדמה, הגיעה המיילדת הזו. מההתחלה היא לא הייתה מאוד נחמדה, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות", מספרת לנו א'. "כשהגעתי לפתיחה 10 והגיע שלב הלחיצות הקשות, היא כל הזמן הפצירה בי שעליי ללדת בהקדם כי אם לא יכניסו אותי לחדר ניתוח. היה לי קשה מאוד והיא כנראה כבר הייתה עייפה. היא ממש הלחיצה אותי ובעלי כל הזמן ניסה לרכך אותה וביקש ממנה להיות רגועה אבל זה לא הזיז לה. היא אמרה לי במילים האלו, שלא אשכח לעולם: 'קדימה, מה גידלת בבטן פיל?' זה היה הרגע שכבר חטפתי את העצבים שלי ופשוט צרחתי עליה שתצא מהחדר. במקומה נכנסה מנהלת המשמרת והיא כבר נשארה איתי עד הרגע שילדתי, בסוף בלידת ואקום, את בני במשקל 4,460 ק"ג".