לצוות הרפואי בבתי החולים לא חסר על מה להתלונן. אין תקנים, אין תנאים, העבודה שוחקת והיחס של המטופלים מזעזע. ובכל זאת, האנשים האלה ממשיכים ומגיעים יום יום לעבודה, עושים משמרות, עובדים בלילות ובשבתות ובחגים ונותנים את השירות הכי מקצועי – והרבה פעמים גם את הלב.
"הכי קשה לי עם יולדות שגורמות לך להרגיש גיישה, כאילו שאת עובדת אצלן או משרתת אותן".
"אנחנו שונאים במחלקה את ד״ר גוגל. באה לך פישרית בת 20, שבגלל שעשתה תחקיר באינטרנט היא מתחילה להתווכח".
"אותי הכי מעצבנות משפחות של יולדות, שמתערבות ועונות על שאלות במקומה - מאיך קוראים לה ועד למה היא רגישה".
"יש כאלו בלידה ראשונה שרצות בהיסטריה לתינוקייה עם כל פליטה כי הן בטוחות שהילד נחנק. אני מבינה את החשש אבל יאללה בנות' קצת שכל ישר".
"לי אין סבלנות ליולדות שלא מקשיבות ושואלות שאלות מזעזעות. נגיד, את מסבירה במשך שעה איך שמים נר גליצרין בטוסיק, ואז היולדת שואלת אם אפשר לבלוע את זה עם מיץ ולא עם מים". 
"מרגיזים אותי מבקרים שיושבים על מיטות נקיות בחדר, ואז הצוות צריך לסדר מיליון פעם את אותה מיטה, או יותר גרוע: יושבים על מיטות של יולדות אחרות. מישהי הולכת להתקלח, חוזרת ורואה את החמולה של השכנה שלה יושבת לה על המיטה. לא מעצבן?"
"לי קשה עם יולדות קלולסיות, כאלו ששואלות אותי אם זה אמור לכאוב בתפרים או אם זה נורמלי שיש דימום אחרי הלידה".
"כשאני מגלה בבוקר בעלים שישנו עם היולדת במיטה – זה מעצבן אותי".
"פעם הייתה לי במחלקה יולדת בחדר משותף לשלוש יולדות שהמיטה שלה הייתה ליד הכיור. היא פשוט שפצרה את הווילון שלה מסביבו והפכה את זה לשטח פרטי, זה היה מחריד ומכעיס".
"יולדת שמצלצלת 20 פעם בפעמון (זה פעמון חירום, כן?) רק כדי לבקש שתדליקי לה את האור, תכבי לה את האור, תביאי לה שמיכה, תגרבי לה גרביים".
"אני שונאת ילדים קטנים שמסתובבים לך במחלקה בעשר בלילה, הרבה אחרי ששעות הביקור הסתיימו".
"מעצבנות אותי יולדות שיש סביב המיטה שלהן 20 כסאות, עד כדי כך שאי אפשר לעבור ולהגיע אליהן".
"יולדות שלא מוכנות לנסות להניק לפני שהיועצת באה קצת מעייפות אותי. וגם קצת חבל לי עליהן".
"יולדות שמתזזות אותך. ברור שאם מישהי אחרי ניתוח זה לגיטימי, לקיסריות מותר, אני הכי אמפתית כלפיהן זה נראה לי ממש כואב. אבל יולדת רגילה שכל היום מטיילת במחלקה ופתאם בלילה מבקשת שתביאי לה מים? מעצבן".