לואיס, בנה הבכור של לורה דאב (36), נולד ב-2004. עוד לפני שנולד, עברה אמו שלוש הפלות, אבל כשהניחו בחיקה את בנה הבכור, פסגת שאיפותיה, היא הייתה בטוחה שהסיוט מאחוריה. למעשה, הוא רק התחיל.
Mum-of-four who had FIFTEEN miscarriages finally has the family she always dreamed of https://t.co/Gk90Xd7yG9 pic.twitter.com/IuwwhjuGQ1
— The Sun (@TheSun) 9 ביולי 2016
כשלורה החליטה להביא ללואיס אח או אחות, היא נשאבה לתוך שנים ארוכות של גיהנום עלי אדמות, אבל הפלה אחרי הפלה, כולן בין שבוע 6 לשבוע 12, לא שברו את לורה ובעלה. "בהתחלה היינו אופטימיים", אמרה דאב בראיון ל"סאן" הבריטי. "נכון, הלב שלנו נשבר בכל פעם שאיבדנו תינוק, אבל האמנו שבפעם הבאה נצליח".
מה שכמעט שבר את בני הזוג היה מותו של ג'וזף, שנולד ללא רוח חיים בשבוע ה-36 להיריון. "בגלל העבר המיילדותי המורכב שלי, הייתי במעקב צמוד מאוד לכל אורך ההיריון", סיפרה לורה. "ובאחת הסקירות פשוט בישרו לנו שהתינוק מת ברחם. אני זוכרת שלא באמת עיכלנו, היינו מנותקים לגמרי מהסיטואציה כי זה פשוט היה כואב מדי. חשבתי שפשוט מכניסים נשים במצב הזה לחדר ניתוח, אבל אז אמרו לי שאקבל השראת לידה ואצטרך ללדת תינוק מת".
אחרי הטראומה הזו, שום דבר לא חזר להיות כשהיה. לורה שקעה בדיכאון עמוק, ונישואיה נקלעו למשבר שממנו לא התאוששו. היא התגרשה, וכבר השלימה עם העובדה שתהיה אם חד הורית לילד אחד - רחוק מאוד מהמשפחה שתמיד חלמה עליה.אבל אז, ב-2010, פגשה לורה את גארת. מהרגע הראשון, היה ברור לשניהם שיישארו ביחד לנצח, ושהם רוצים ילדים - והרבה. לורה מספרת שעברה עוד מספר הפלות (בסך הכל, במהלך חייה היו לה 15 הריונות שלא הסתיימו בידיים מלאות), אבל השניים היו נחושים לא לוותר על המשפחה שרצו להקים.
באותה תקופה, לורה החליפה רופא נשים, וקיבלה הצעה: להשתמש בזריקות של מדללי דם, מתוך מחשבה שהגורם להפלות החוזרות היא קרישיות יתר. "הרגשתי שאין לי מה להפסיד, אחרי כל כך הרבה הפלות - וזו הייתה ההחלטה הכי נכונה שיכולתי לקבל. מיד עם תחילת הטיפול בזריקות נכנסתי להיריון עם בתי השנייה, ומיד אחר כך ילדתי עוד בת ובן. הכל היה שווה את זה - יש לי את המשפחה הכי מושלמת שיכולתי לדמיין". כאן תוכלו לראות אותה.
"כל עוד מדובר בהפלה טבעית, אין נזק בריאותי"
"אנחנו מגדירים אישה כסובלת מהפלות חוזרות אחרי שלוש הפלות רצופות, עד השבוע ה-13", אומר פרופ' מיכאל קופרמינץ, מנהל היחידה להריון בסיכון גבוה בבית החולים "ליס" של המרכז הרפואי ת"א. "אחרי שלושה אובדנים, מתחילים לעשות בירור רפואי מקיף, במטרה לעזור לאותה אישה להחזיק הריון".
פרופ' קופרמינץ מסביר, כי יש חמש קבוצות עיקריות של בעיות אפשריות, שגורמות להפלות בשליש הראשון: קרישיות יתר (נטייה מולדת להיקרשות של הדם, שמקשה על ההריון להשתרש ברחם), בעיות אנטומיות (כמו הידבקויות או מחיצה ברחם), בעיות בקריוטיפ (מבנה כרומוזומים בלתי תקין של אחד ההורים או שניהם יוצר עובר לא תקין, שהגוף דוחה), נוגדנים עצמוניים של האם שמשום מה תוקפים את ההריון וגורמים להפסקתו ובעיות הורמונליות, בעיקר חוסר בפרוגסטרון שדרוש כדי לתמוך בהריון.
"יש לציין שמלבד הנזק הנפשי, שוודאי נגרם לאישה שמאבדת הריונות מספר פעמים, למעט מקרים יוצאי דופן אין נזק בריאותי בהפלות חוזרות ונשנות, כל עוד מדובר בהפלות טבעיות, ולא כאלה שנגרמו כתוצאה מהתערבות רפואית", מוסיף פרופ' קופרמינץ.