צ'רלי פרנסיס-פייפ, בת 27, הייתה בסוף הריונה השני ותכננה לידת היפנובירת'ינג רגועה ושלווה. אבל למרות שכבר ילדה בעבר, והייתה בסוף החודש התשיעי להריון, היא טעתה לחשוב שצירי הלידה החזקים שנתקפה בהם היו איתות ממערכת העיכול, ורק ברגע האחרון הצליחה לתפוס את התינוקת, שהגיחה לעולם דווקא בבית השימוש המשפחתי.
מי היה מאמין שזה יקרה כל כך מהר?
התינוקת, שבאופן מפתיע למדי זכתה לשם "ווינטר" (אף שנולדה בשבוע שעבר, שגם באנגליה הסגרירית קשה להגדירו כחורפי), נולדה בריאה וללא שריטה, אולם צ'לי דיממה באופן רציני למדי, ופונתה (יחד עם התינוקת) לבית החולים. אחרי טיפול קצר הדימום פסק, והשתיים מתאוששות מהחוויה המסעירה. "בעלי ואני השקענו המון זמן וכסף בקורס היפנובירת'ינג, בין היתר כדי לא לעבור שוב לידה ארוכה וכואבת כמו בפעם הראשונה", הוסיפה צ'רלי. "אז אמנם החויה לא הייתה רגועה, אבל בהחלט קצרה. הבת שלי ישנה בחדר הסמוך, ובכלל לא שמעה את כל הדרמה".
כולנו רוצות לידות מהירות, אבל כאשר הלידה מתקדמת מהר מדי, המונח הרפואי הוא "לידה חטופה" – וזה בהחלט לא משהו שכדאי לך לאחל לעצמך. ההגדרה הכללית ללידה חטופה (שמכונה גם "לידת בזק") היא לידה שמסתיימת תוך פחות משלוש שעות מתחילת הצירים – אולם מכיוון שנשים רבות לא מזהות בדיוק מתי התחילו הצירים, קשה להעריך את שיעור הלידות החטופות. "לידות בזק שכיחות יותר בלידות חוזרות, אם כי אפשר לפגוש גם נשים בלידה ראשונה שמתקדמות מהר מהרצוי", אומר פרופ' משנה קליני זהר נחום, אחראי יחידת אם ועובר במרכז רפואי העמק, מקבוצת הכללית. "נשים שילדו לידה חטופה נמצאות בסיכון מוגבר לפתח דימום יתר אחרי הלידה, מצב המכונה PPH, הן בשל הקושי של הרחם להתכווץ במהירות הדרושה והן בשל קרעים מרובים ועמוקים, שהם תופעה נוספת שנפוצה בלידות מהירות. לרקמות אין די זמן להתגמש ולהימתח, והאישה סובלת מקרעים שממשיכים לדמם אחרי הלידה וגורמים לה לאבד יותר דם מהרצוי".
>> ריצה קלה: ילדה בסוף מרתון
>> משפחה בהרחבה: האחיות ילדו באותו היום