יולי 2015, ואני בהכנות קדחתניות ליום הולדת השנה של יהונתן שלי. יהונתן נולד בעיצומה של מלחמת "צוק איתן" ואפילו את הברית לא חגגנו כמו שצריך. אז הרגשתי שזו הדרך "לפצות" גם את עצמי בעניין.
הרופא מישש את המקום ולא אמר דבר, רק שלח אותנו לבדיקה מעמיקה יותר כי המקום לא מצא חן בעיניו. האמת, שבאותו הרגע תחושת הבטן שלי והקול הפנימי שבי אמר שמשהו כאן לא טוב. נשלחנו לבדיקת סי טי והתוצאות, שלא איחרו להגיע, הביאו איתן את בשורות האיוב. הרופאה קראה לנו לשיחה ובישרה לנו שליהונתן יש גידול ממאיר והוא חייב לעבור ניתוח מהר ככל האפשר.
באותו רגע הרגשתי מסך שחור שיורד אל מול עיניי, ועולמי התהפך ברגע אחד. תחושה שקשה לתאר במילים. המחנק הגדול, הדמעות שמסרבות לצאת, הבלבול, ומבול של מחשבות: מאיפה זה נפל עלי?! ולמה דווקא לבן שלי? הוא אפילו לא בן שנה!
המחלה הזאת נכנסה אלינו הביתה, מהדלת האחורית ושיבשה את חיינו. האוזניים אטומות וברקע הרופאה "זורקת" לאוויר מילים ומושגים שלא הכרתי עד לאותו היום. מהנקודה הזו הדברים התגלגלו די מהר. כבר באותו שבוע יהונתן נכנס לניתוח להוצאת גידול אחד, את "מתנת" יום ההולדת קיבלנו בלית ברירה, כשבישרו לנו שליהונתן - יש שני גידולים נוספים שאותם לא ניתן להוציא בניתוח והדבר דורש טיפולים כימותרפיים.
כל כך הרבה פעמים התחננתי שהכאב יעבור אלי. הוא לא זה שצריך לסבול ככה, ובכיתי כמה שזה לא פייר. רציתי להרגיש את מה שמתחולל בגופו של הילד שלי, וכל טיפול, שבר אות מחדש. האשפוזים הם הדבר הכי קשה במהלך הטיפול. החום שעולה ומצריך נסיעה לבית החולים, הפחד שיכאיבו לו שוב, לראות אותו ממש נאבק ברופאים, הבדיקות האין סופיות והבכי שלא ניגמר.
"בכל מקלחת, השיער פשוט נעלם לו"
כל כך פחדתי מהרגע הזה שתלתלי הזהב שלו פשוט ינשרו וייעלמו, וזה אכן קרה. בכל מקלחת, השיער פשוט "נעלם" לו, והקרחת שצצה לה פתאום על הראש הקטן הזה, המבטים הרחמניים ברחוב וההרגשה שאתה מגיע לקצה היכולת, קצה הסבלנות, שאתה מרגיש שהקרקע פשוט נשמטת לי מתחת לרגליים. ועוד שבוע, ועוד טיפול, ועוד אשפוז.
הרגעים שבהם לא הכול היה חשוך היו בזכות הצוות הנפלא של עמותת "ילדים שלנו" שמעניק לאותם ילדים במחלקה ניצוץ של אושר, חיוך מתוק. הם עוברים במחלקה עם עגלה מלאה במתנות, מתנות שמלוות את הילדים בזמן הטיפולים והשהייה ובאשפוז ומעניקים להם רגעי שמחה. צוות נפלא, שעושה את עבודתו במסירות ואהבה.
את הבשורה הטובה שלנו קיבלנו בערב השנה האזרחית. הטלפון צלצל ועל הקו היה הרופא של יהונתן. ידעתי שהוא צריך לעדכן אותנו על מצב הגידולים לאחר בדיקת הסיטי השנייה שלנו. באותו הרגע כל מה שעבר לי בראש זה "בבקשה אלוהים, תן לי סיבה לקום מחר בבוקר עם חיוך על פניי. אני רוצה לפתוח את שנת 2016 על רגל ימין. אני רוצה להתעורר מהסיוט הזה ואני הכי רוצה את הילד שלי בריא ונקי!"
ואכן בפיו הייתה ה"תפילה" שלי לשנת 2016. הבשורה שהחזירה לי את הצבע לפנים ואת החיוך. יהונתן שלי בריא. תשעה חודשים שהמתנו לבשורה הזו. תשעה חודשי טיפול ארוכים ומתישים, ממש כמו לידה מחדש. אני עדיין לא מעכלת שהסתיימו טיפולי הכימותרפיה, שהסתיים הסיוט, שנוכל לישון בלילה, שיהונתן שלי חזר להיות ילד רגיל בלי שנויים במצב הרוח ובלי כאבים. פשוט קיבלתי את הבן שלי בחזרה.
נקווה ש"הסרטן" יופיע רק בגלגל המזלות
תשעה החודשים הללו לימדו אותי יותר טוב מכל אוניברסיטה על החיים, על התמודדות, על רגעי משבר, על עצב וכאב. למדתי כמה משפחה זה חשוב וכמה שהיא תומכת בך ברגעים הכי קשים. למדתי חוזק מהו! למדתי להעריך את הדברים הקטנים שיש לנו בחיים, והכי חשוב למדתי להעריך את החיים עצמם. למדתי שחשוב לתת ושאפילו צעצוע קטן יכול להיות עולם ומלואו בשביל אותם ילדים חולים.
בעוד מספר חודשים יהונתן חוגג יום הולדת שנתיים והשנה זה יהיה שונה. לא סתם נחגוג עוד "מספר", השנה נחגוג את החיים, היפים והבריאים, ונאחל החלמה מהירה לכל אותם חברים שהשארנו שם בשניידר, ונקווה ש"הסרטן" יופיע רק בגלגל המזלות ושלכוכב שלי יאיר המזל והוא יישאר נקי ובריא.
רוצים לעשות מעשה טוב? לרגל יום המעשים הטובים שחל מחר (שלישי), דיזנגוף סנטר מציע וקורא לקהל הרחב להגיע לעמדת המתנות ביום המעשים הטובים, ולתרום מתנות וצעצועים. כמו כן בחנויות הצעצועים בסנטר ימוקמו עמדות לתרומת המתנות. המתנות צריכות להיות חדשות ולא ארוזות על מנת שנוכל להתאים את המתנה לגיל הילד או הילדה. גם התורמים ייהנו ממתנות: בעמדת המתנות ימתינו מתנות ארוזות עבור התורמים. הילית גלעד, מנהלת עמותת "ילדים שלנו": "חדר המתנות הוא נקודת אור בשגרת יומם הקשה של הילדים. כל מתנה, בין אם גדולה ובין אם קטנה, תמיד מתקבלת בשמחה ומעלה חיוך רחב. ילדים מגיעים אלינו לחדר, כשחוגגים יום הולדת, או מאורע משמח אחר, לפני ואחרי בדיקות קשות ולא נעימות. המחשבה שהם יכולים לבחור כל מתנה שרוצים, מרוממת באופן מיידי את מצב רוחם".
מתי: יום שלישי, 15.3 בין השעות 12:00-17:00
איפה: בניין A, קומה 1-, דיזנגוף סנטר (מול רנואר)
לפרטים נוספים על העמותה ועל חדר המתנות, או בפייסבוק our children