כשם שכל הריון אינו דומה לאחר, כך גם התינוקות שלנו. כל תינוק מסתגל אחרת לעולם, לכן אם אתם כבר הורים ואף פעם לא קרה לכם שהיה לכם קשה להרדים את ילדכם, אל תופתעו אם הפעם – יהיה קצת יותר קשה. למה? כי ככה. זה שלא שעם הקודמים עשיתם משהו נכון, ועם הנוכחי טעיתם. זה גם לא אומר שאם התינוק הרך לא נרדם, כנראה שהרגלתם אותו ופינקתם אותו. הבשורה הטובה היא שאתם ממש בסדר גמור, זה פשוט אומר שהבייבי שלכם צריך יותר עזרה כדי לישון כי פיזיולוגית אין לו מספיק מלטונין וכי ההסתגלות לעולמנו יותר קשה לו. תכלס, זכותו.
מה כן תעשו?
- נסו לעזור להם לישון בכל דרך שנעימה להם. אתם לא יודעים מה היא? נסו לגלות: אולי זה ידיים, מנשא, עגלה, שירים, ליטופים והיד עוד נטויה. לאט לאט תגלו, אני מבטיחה.
- גשו לרופא. אם התינוקות שלכם רק נולדו או שהם בני חודשיים, שלושה ובקושי ישנים 40 דקות ביום – גשו לרופא בשלב הראשון. שתפו אותו, תגידו לו שאתם עושים הכל אבל הוא לא נרדם. חשוב שתקבלו חוות דעת רפואית כדי להבין שתחילה הכל תקין.
- תדאגו שיהיה לתינוק נוח תמיד: ביגוד נעים, לא חם מדי ולא קר מדי וחיתול טוב וסופג. חשוב להבין שכמו לנו, גם לתינוקות - חוסר נוחות מקשה להירדם, חוסר נוחות גם מעיר.
- תלמדו אותם. תכינו רשימה מסודרת, באיזו שעה הם נרדמים, כמה זמן היו ערים, מהם סימני העייפות שלהם. כמה זמן ישנו. תבינו אותם ונסו לפי זה להרדים אותם בהתאם.
- שמרו על שגרה. שגרה מומלצת לכל גיל תוכלו למצוא בספר הוורוד של הלוחשת לתינוקות - נסו לעקוב אחריה אבל לא בצורה עיוורת. פשוט שיהיה לכם איזשהו ציר שלא תהיו בתוהו מוחלט.
- אל תעירו תינוק בגיל הזה. תנו לו לישון. שינה טובה ביום גוררת עוד שינה טובה ועוד אחת (אלא אם ישן יותר מדי ואתם דואגים אז תתייעצו עם רופא(
- אל תשתעבדו. אנא מכם, אל תמצאו את עצמכם רק מנסים להרדים כל היום - זו לא הדרך.
קבעו לעצמכם זמן ריאלי לנסות לעזור להם לישון, ואם לא הצלחתם, עשו הפסקה. תהיו איתם, שחקו איתם לעוד זמן מה (בין חצי שעה לשעה - תלוי בגיל ובמידת העייפות, זאת תחליטו פר סיטואציה). אחרי זה תנסו שוב.
עשיתם את כל זה ולא הצלחתם להרדים?
הפנייה שלי היא כעת לכל אותן אמהות בחופשת לידה. קשה כל היום להיות סביב השינה, לעתים גם בלתי נסבל. עברתן לידה, אתן עייפות, מותשות, דואגות, רוצות שהם ישנו ורוצות קצת גם בעצמכן. ואם אתן מניקות אז אתן בטח חוות את כל מה שכתבתי פה רק פי מיליון. אז מה עושים? מבקשים עזרה. ממי? מכל אחד/ת שאתם סומכים עליו. אין לכם קרובי משפחה כאלו? מצאו משהי בתשלום על זה. זה שווה כל שקל שלכם. כדי שתוכלו לישון קצת, שתוכלו לנוח ושזה לא ייפול רק עליכן. כמו כן, כמעט בכל עיר היום יש שירות בעירייה של אמהות מתנדבות 'אם לאם' - חפשו את השירות בעירייה שלכם. הוא ללא עלות ועוזר המון.
ולפרטנרים: נסו להבין את מצב בת הזוג שעברה לידה שמושפעת כרגע מהרבה גורמים אחרים ומחוסר השינה גם. נסו לעזור, ואם גם לכם קשה - עודדו את עניין העזרה מבחוץ ואפילו תקבעו אות בעצמכם. שימו לב לכל שינוי במצב הרוח, חוסר שמחה ותסכול קשה. ואל תתביישו לבקש עזרה מקצועית אם זה מגיע לכך. זה שאתם עובדים, לא אומר שלכם קל יותר או שאתם לא צריכים עזרה. זה כן אומר שיותר קל לכם להסתכל על המצב 'מבחוץ' ולהוביל לעזרה הרצויה. השתמשו בכוח הזה שלכם כי הוא חשוב לבת הזוג, לכם, לתינוק ולשאר המשפחה. זו הדרך, תאמינו לי!
שלי פורפר-רוזן היא מטפלת MA, מדריכת הורים בגישת אלדר ומייסדת קבוצת הפייסבוק "המדריך לשינה מתוקה" בה היא מסייעת בייעוץ שינה להורים ללא עלות.