מוות בעריסה הוא אולי המקרה הכי מפחיד עבור כל הורה לתינוק בן יומו. החשש להניח את הרך הנולד במיטה ולגלות אותו ללא רוח חיים שעות ספורות לאחר מכן הוא משתק ומקפיא. רק בשבוע שעבר, התבשרנו על 3 מקרי מוות של תינוקות במיטתם בתוך שלוש שעות - חוסר האונים המשווע שלנו אל מול התופעה הלא ברורה הזו הוא קשה עוד יותר, אולם האמת היא שלעתים סיבת המוות היא אחרת ובמדינת ישראל אין נוהל קבוע לבדיקת סיבת המוות של פעוטות.
ובכל זאת, מוות בעריסה הוא גורם קיים. ידוע כי תינוקות מתים ממוות בעריסה, אבל ידוע גם שאחרי בדיקה יסודית, רק 1-5 אחוזים מאותם מקרים שנקבעו מראש כ"מוות בעריסה" היו למעשה מקרי רצח.
מוות בעריסה עדיין נחשב כסיבת המוות השכיחה ביותר בתינוקות עד גיל שנה. אולם ישנם סיבות אחרות למוות פתאומי אצל פעוטות. "אני מחלק את סיבת המוות, או את בדיקת סיבת המוות למספר סיבות שעשויות להיראות כמו 'מוות בעריסה' אך הן אינן כאלה", אומר בן יהודה.
- פיקוח נפש: התעללות והזנחה הם ללא ספק נושא של פיקוח נפש, כי מי שהתעלל עד מוות בתינוק אחד, סיכון סביר מאד שתינוקות אחרים, או ילדים אחרים באותה משפחה ואפילו האמא, או האבא, בן הזוג, יהיו בסכנה. לכן יש חשיבות מאד גדולה לזהות האם זה מה שקרה.
- הזנחה: מי שהזניח ילד אחד ואנחנו לא מטפלים ולא מלמדים אותו איך לטפל נכון בילד, או איך לטפל נכון בילדים, כי הרבה פעמים הזנחה נובעת מחוסר ידע, מחוסר מוּדעות ולא תמיד מרשעות או חוסר רצון, אז ילדים אחרים עלולים למות. דוגמה למקרה כזה הוא תינוק בן 3 חודשים שהגיע אלי ללא רוח חיים לאחר שהושאר במיטתו בקומה השנייה של הבית בשעה 11:00 בלילה. כשהלכו לבדוק מה מצבו באחת בצהריים של יום למחרת, הוא היה ללא דופק. התינוק הגיע אלי באבחנה של מוות בעריסה, אך זהו לא מוות בעריסה. חד משמעית.
- מחלות זיהומיות. גם הן בגדר פיקוח נפש, כי אם תינוק, מעבר לגיל הילוד נפטר ממחלה זיהומית, ילדים אחרים בסביבה עלולים להיות בסכנה, ולכן חייבים לזהות זאת.
- גורמים תזונתיים וסביבתיים. אם יש גורמים סביבתיים שגורמים לתמותה של תינוקות, אז אם אנחנו לא מגלים אותם, תינוקות אחרים ייפגעו ואולי אפילו ימותו. אותו דבר גם לגורמים תזונתיים. הדוגמה של תינוקות רמדיה, פרשה בה לא ידעו מדוע התינוקות מתים ורק לאחר בדיקות יסודיות הבינו כי הבעיה הייתה בתזונה.
- סיבות המשפחתיות. כאן מדובר במחלות גנטיות למיניהן שאנחנו יכולים לגלות בבדיקה של הילד. זה חשוב למשפחה לפעמים ועשוי להיות חשוב גם לסביבה, אבל פה זה כבר נתון לרצונם של ההורים האם הם רוצים לדעת אם הילד נפטר מבעיה של מחלה תורשתית או לא.
נתיחה לאחר מוות על ידי פתולוג מומחה
מה אתה מציע לעשות אם כן?
"צריך להקים צוות רב מקצועי, שחייב לקום עוד באותו יום שבו התינוק מת, והצוות הזה צריך לכלול הן את אנשי הרווחה גם לטיפול במשפחה, את אנשי המשטרה, את אנשי המקצוע מתחום הבריאות, רופאי ילדים, רופא רפואה משפטית, אם צריך, שצריכים להיות חשופים לכל החומר הרפואי וההיסטוריה, כולל דיווחים מהרווחה על המשפחה כדי לנתח בצורה הטובה ביותר כיצד לטפל בילד.
הצוות הזה נועד כדי לספק תמיכה, קודם כל, למשפחה המתאבלת. תמיכה וידע. בנוסף – לחקור את נסיבות המוות ולזהות גורמים ברי מניעה, או עדות להתעללות והזנחה. לאסוף ולהשוות מידע על דפוסים של סיבות מוות פתאומי זהות לנושא הזה (ע"ע נושא רמדיה) ולגרום לפעמים לשינוי בפרקטיקה שלנו כרופאים על מנת לשנות ולהקטין מקרי תמותה של ילדים.
כמו כן, ייתכן שיש צורך בהקמה של ועדה של אנשי מקצוע מתאימים בשילוב עם נציגי ציבור ונציגי דתות, שיישבו בוועדה כזו ויקבעו בפגישות אד הוק האם המקרה הזה דורש נתיחה, או שבדיקות פחות פולשניות יכולות להספיק, אבל חייבים לבצע בדיקות. בדיקה אופטימאלית לאחר מוות פתאומי של תינוק צריכה לשים דגש גם על טיפול ורגישות במשפחה עצמה. חשוב למשפחה הרבה פעמים כן לדעת מה קרה, בעיקר אם הם לא הגורמים למוות. צריכה להיות בדיקה רב מקצועית ורב ארגונית. למשל, במקרה של מוות פתאומי של תינוק במקום מסוים, צריך לשלוח צוות לאותו מקום לראות את מקום האירוע. הדבר נעשה בהרבה מאד מקומות בעולם. במדינת ישראל באופן רוטיני זה לא נעשה, אלא אם כן יש סימנים חיצוניים לחבלה על הילד, או שיש חשד מאד גבוה שהייתה איזה שהיא פגיעה מכוונת. בדרך כלל זה לא קורה".