ליקי רוזנברג-מיכאלי, אולי מאמנת הכושר המפורסמת במדינה כיום, בסך הכל רצתה להעצים נשים, ולספר על הניתוח הקיסרי שעברה לפני ארבע שנים. התוצאה החזירה אותנו שוב לדיון הארוך בשאלה אם סלבס מקבלים זכויות יתר במערכת הרפואית.

"כשנכנסתי לקיסרי חרום בהריון של דון דון לא הפסקתי לבכות כי באמת באתי פתוחה (תרתי משמע) להכל", כתבה רוזנברג-מיכאלי בפוסט שהעלתה בפייסבוק ובאינסטגרם ללמעלה מ-100 אלף עוקביה. "אבל אין מה לעשות שאומרים לך יאללה מהר לניתוח קיסרי, תחתמו פה, פה ופה צריך להזדרז אחרי שניסיתי 15 שעות לעשות הכל כדי ללדת רגיל אז לא האמנתי איך הגעתי לניתוח קיסרי? המילה הגדולה הזאת?! הרי אני בכושר שיא, חשבתי שאלד בסקווט ומה הקשר עכשיו כל הבלאגן הזה?

"בזמן שאני בוכה את חיי וכולם מרחמים עליי הרופא בא אליי ואמר לי 'מה אני יכול לעשות שיגרום לך להפסיק לבכות?!' אז בדמעות ובבכי אמרתי לו, 'פליז שהצלקת שלי תהיה יפה'. וואללה כך היה. הקפיצו פלסטיקאי במיוחד והוא תפר לי בסבלנות ובאהבה. ועכשיו שידעתי כבר מראש שאני מגיעה לקיסרי בלי כל הבלאגן לפני, עם דעה חיובית שגיבשתי במשך ארבע שנים לגבי ניתוח קיסרי אז פשוט פתחו לי את אותה הצלקת והוציאו משם גם את מוֹרי".

בהמשך מספרת רוזנברג-מיכאלי על גאוותה בצלקת. "למילה צלקת יש קונוטציה שלילית של איזה טראומה שבן אדם חווה אבל אני יכולה להגיד לכם בלב שלם שהצלקת שלי היא מסמלת עבורי את האירוע הכי מרגש שקרה לי בחיים! ודרך אגב לא רואים אותה בבגד ים ביקיני אז הכל טוב תהיו גאות בה היא חלק בלתי נפרד מהחוויה הכי גדולה בחייכן".

רוזנברג-מיכאלי, הבעלים של מותג הכושר והלייף סטייל "ליקי'ס", עלתה לגדולה לאחר שזיהתה את טרנד האימון בקבוצות קטנות. קבוצות המתאמנות שלה כוללות את שלומית מלכה, לירן כוהנר, מאיה ורטהיימר, יובל שרף, מלי לוי, ג'ני צ'רוואני ורבות אחרות.

אבל דווקא הקשרים הטובים שלה המאמנת, גרמו לנשים להיזכר מה עובר על מי שלא מקבל יחס מועדף בבית החולים. "וואלה אני לא מכירה יולדת שתבכה תבכה תבכה ואז יגידו לה אוי מאמי מה יעשה לך טוב? סוכריה על מקל?  לא ד"ר, לא! תביא לי מנתח פלסטי", כתבה נועה בתגובה.

"היא חיה בבועה שלה ומתנשאת מעל כל השאר שלא הקפיצו להן פלסטיקאי?", מתעצבנת מלני. "אני בכיתי ובכיתי וחוץ מאמפטיה ולהחזיק לי את היד לא קרה משהו. הצלקת שלי לא סקסית ולא יפה. אבל אני באמת שמחה עליה כי משם יצאו הנסים הקטנים שלי וזה יותר חשוב לי מהבטן שלי וכנראה שלה לא אז האמת היא שאני מרחמת עליה".

"הכסף דפק מוח של אנשים. אם עניין אותה בזמן הלידה רק הצלקת שתהיה לה אחרי, במקום לראות בזה " פתח לחיים חדשים" אז היא רדודה", הוסיפה שלי.

"אתן יכולות לבקש שיקפיצו פלסטיקאי ויצחקו לכן בפרצוף. זה רפואה ציבורית לא פרטית. בחיים האמיתיים (ולא בבועה של ליקוש) מי שרוצה שפלסטיקאי יתקן לה את הצלקת צריכה לפנות לרפואה פרטית", כתבה שרון.

מנגד, גלית חושבת שנשים ממהרות לשפוט את רוזנברג-מיכאלי. "גם אני עברתי בלידה ראשונה ניתוח קיסרי חירום וזאת אחרי ניסיון של שעתיים ללדת, טראומה והכל. בקיסרי הבא היזום שלי כשיהיה בעזרת השם יהיה לי גם חשוב לבקש צלקת יפה בהחלט. אם אתן חושבות שזה הופך אותנו לרדודה או שטחית, זה שלכן. אני בגישה של לא לשפוט, כל אחד עם החיים שהוא עובר והחוויות שלו. הכי קל להסתכל מהצד ולחפש מה רע".

רוזנברג-מיכאלי עצמה לא אהבה את הביקורת. "עצוב לי שמתוך 200 מילים שכתובות בפוסט שמטרתו להעצים נשים שעוברות ניתוח קיסרי וחוששות מהצלקת ואיך היא תראה אחרי החלמתה בסוף נשים מתעסקות בשתי מילים כמו 'הקפיצו פלסטיקאי' כדי שתהיה לי צלקת יפה. כאילו כל מה שנאמר לפני ואחרי בפוסט לא רלוונטי מבחינתן. אין שום קשר למושג 'סלב', כי בואו זה היה לפני ארבע שנים כשכולי מפוצצת פיטוצין, אפידורל , מקיאה על עצמי. פחות היה אכפת לרופא מי אני ומה אני. בסך הכל הוא רצה לתת לי הרגשה טובה כמו שכל אחת הייתה רוצה וגם הייתה מקבלת. מצטערת אם מישהי נפגעה מהסיטואציה אבל פשוט אולי כדאי שנתחיל יותר לאהוב ולפזר אהבת חינם ולהגיד תמיד דברים טובים אחת לשנייה ואם קשה לנו אז פשוט לשתוק".

ניתוח קיסרי (צילום: אימג'בנק / Thinkstock, מערכת מאקו הורים)
האסתטיקה זה מה שחשוב?|צילום: אימג'בנק / Thinkstock, מערכת מאקו הורים

אפשר לטפל באסתטיות של הצלקת כעבור חודש

אז מה קורה שם בתהליך התפירה, ואיך באמת אפשר לקבל "צלקת יפה"?

סוגי התפרים שונים אחד מהשני, מסביר ד"ר אברי רווה, מומחה בכירורגיה פלסטית ובעל קליניקה בתל אביב. "יש דבק, יש סיכות ויש חוטים. התפרים הפנימיים  נועדו בעצם למשוך את שני הצדדים כדי שעל הצלקת החיצונית יהיה פחות מתח.  ככל שיש יותר מתיחה לכיוונים השונים כך יש סיכוי שהצלקת תהיה פחות יפה ומכוערת".

סגירה בסיכות נעשית לרוב בניתוחים  ידי כירורגיים כלליים, אורטופדים או גניקולוגים. "חשוב להסיר את הסיכות בזמן על מנת שלא ישאירו סימני נקודות מסביב לצלקת", מסביר ד"ר רווה. "תקופת החלמה חשובה. הצלקת מגיעה לתוצאה הסופית רק לאחר שנה. עד אז יכולה להיות חוסר תחושה והיא עלולה להיראות אדומה או סגולה או לא יפה. הטיפול בצלקת בשבועות הראשונים הוא על ידי משחות או על ידי פולידין למנוע זיהום. רק כעבור חודש, כשהפצע הניתוחי סגור לגמרי, אפשר לטפל באסתטיות של הצלקת. בדרך כלל יריעות סיליקון או טיפול במשחות השונות שניתן להשיג בבתי מרקחת הוא הטיפול המקובל".

צלקות מכוערות יכולות להיות מורמות, בצבע שונה ובהם צריך לטפל. בדרך כלל הטיפול יהיה בהזרקת סטרואידים או בטיפול לייזר. "על פי רוב, כשיש צלקת לא יפה זה מפני שהעור הצטלק לא יפה ועשה תגובה מוגזמת של ריפוי או אם הצלקת התרחבה בעקבות מתח ואז יש לטפל בצלקת על ידי רופא מומחה", מסכם ד"ר רווה.

ממשרד הבריאות נמסר: " ככל שרופא נשים בחדר לידה / חדר ניתוח סבור שהוא צריך סיוע / ייעוץ של כל רופא אחר מבית החולים (כירורג/ פלסטיקאי/ אורטופד/נוירולוג/ קרדיולוג וכדומה) הוא יכול להזמינו. הכל בהקשר הקליני."

מבית חולים "איכילוב" נמסר: "במקרים מורכבים בלבד מוזמן ייעוץ של פלסטיקאי לחדר לידה"