"ההתחלה לא הייתה פשוטה, אבל עשינו את זה. התגברנו על כל הקשיים, וגידלנו ביחד את התינוק שלנו. עכשיו, לפני הלידה השנייה, אני מבקשת שוב שיתוף פעולה, ושנירתם ביחד למען המטרה".
המכתב המרגש הזה לא הוצמד לזר פרחים, ולא צורף לאיזו קופסת שוקולדים. הוא גם לא היה ממוען לשום בעל, יועצת הנקה או סבתא תומכת במיוחד. לקראת לידת בנה השני, החליטה הולי וויטני, לכתוב חיבור מרגש, שממוען ללא אחרים מאשר השדיים שלה – הכוכבים האמיתיים של סיפור ההנקה.
"היה לכם קשה לספק את הסחורה בהתחלה"
"שדיים יקרים שלי,
ראשית, אני רוצה להודות לכם על ההזדמנות שהענקתם לי להניק את בני הבכור. ההנקה הייתה משהו שמאוד רציתי להצליח בו, אבל לפני שילדתי לא היה לי מושג שזה יכול להיות קשה כל כך – אם לא בלתי אפשרי לחלוטין לנשים מסויימות.
כבר באותם רגעים ראשונים של הנקה, ידעתי שהבן שלי לא מקבל הרבה, אבל חווית ההיקשרות איתו הייתה מדהימה עבורי. החלב שלי איחר להגיע, הייתי חייבת להשלים את הארוחות שלו עם בקבוק פורמולה ואני חייבת להודות שהרגשתי כמו כישלון. זה לא אמור פשוט לקרות באופן טבעי?
ואז זה קרה.
החלב שלי הגיע פתאום, ופחות או יותר הצלחתי להניק באופן מלא. כשחזרתי לעבודה, שאבתי מכם במשאבה ידנית כמה פעמים ביום, כדי לשמור על ייצור החלב שלי, וזה היה מאוד לא נעים, אבל רציתי שהוא ימשיך לאכול חלב אם, גם אם באופן חלקי, כשאני לא בבית.
"עכשיו אתם חוזרים להיות שוב רק הציצים שלי"
לא היה לי מושג כמה זמן אמשיך עם ההנקה ואיך זה יילך לנו. לבסוף הנקתי 17 חודשים, כמעט עד גיל שנה וחצי. אני זוכרת את היום שבו הבן שלי ינק בפעם האחרונה. זוכרים? הוא ינק בבוקר, ושוב בלילה, לפי השגרה המוכרת.
למחרת בבוקר הוא כבר לא רצה לינוק יותר. פשוט ככה. האם הייתי עצובה? קצת. האם אני חושבת שזה היה הזמן הנכון לגמול אותו? אני מניחה שכן, מכיוון שהיוזמה באה מכיוונו. הוא היה מוכן, וכתוצאה מכך גם אני. היה מוזר לקבל את עצמי בחזרה פתאום. לדעת שאספקת החלב שלי תכף תסתיים, ואני לא אהיה יותר 'מקור אוכל'.
כן, חזרתם להיות רק 'הציצים' שלי, ולא אחראים על האכלת הבן שלי. אמנם השתניתם, כל כך השתניתם מאיך שהייתם לפני הלידה. אתם כבר לא עליזים וגאים, וקצת מדולדלים, אבל נתתם לי לעשות משהו חשוב מאין כמוהו, שאני מקווה לעשות שוב בקרוב. ולכן, אני מודה לכם.
בעוד שבועיים בערך יהיה לנו תינוק חדש. אני מבקשת מכם שוב, שדיים יקרים, להירתם למשימה ולעזור לי להאכיל אותו. ההנקות היו הרגעים הכי מיוחדים שלי עם הבכור, ואני מאוד מקווה להצליח שוב. אם אתם לא רוצים אני אבין, אבל בואו לפחות ננסה, טוב? שלכם באהבה, הולי".
גם לכן יש דברים שרציתן לומר לצמד הנחמד ולא העזתן? יאללה, טקבקו, אחרי הלייק כמובן