קיליאן, בנה של וונדי קרוז-צ'אן, נולד ללא רוח חיים. האבל העמוק על הלידה השקטה שעברה גרם לה לחשוב על דרך להנציח את זכרו, וכך, שלושה ימים לאחר האסון היא החלה לשאוב חלב, במטרה לתרום אותו לאמהות ותינוקות הזקוקים לו.

לא מעט נשים מתקשות להניק. בין אם הסיבה לכך היא מחסור בייצור חלב אצלן, יניקה לא יעילה של התינוק או כל סיבה אחרת, הן עומדות בפני בחירה: לוותר על חלב אם כליל ולעבור לפורמולות, או להיעזר בתרומות חלב. היתרון: כל היתרונות המוכרים של חלב אם, ביניהם עיכול קל יותר, בניית מערכת חיסון יעילה והרכב פחמימות, חלבונים, שומנים וסוכרים אידאלי המתאים את עצמו בדיוק מושלם לצורכי התינוק. החיסרון: סיכון להעברת מחלות זיהומיות, אם התורמת חולה. בישראל אמנם לא קיים בנק חלב ממוסד, והתרומות מנהלות דרך רשתות חברתיות ובאמצעות יוזמות קהילתיות. עם זאת, ברחבי העולם פועלים בנקי חלב בפיקוח ממשלתי, שמנתבים את התרומות לתינוקות שזקוקים להן ובודקים היטב את המנות הנתרמות.

קרוז-צ'אן שאבה מדי 3-4 שעות, לאורך כל היממה, כולל בשעות הלילה. תוך זמן קצר הגיעה למכסה שהקציבה לעצמה - 60 ליטר - והחליטה כי תהליך האבל וההחלמה ימשיכו גם בלי השאיבות. "זה היה מעייף מאוד", כתבה קרוז-צ'אן, יועצת הנקה במקצועה, בדף הפייסבוק שלה. "אבל לראות תינוקות גדלים ומשגשגים בזכות החלב שלי עזר לי מאוד להתחיל להתגבר על האבדן שלי".

כעת מתחיל השלב הבא במסעה של קרוז-צ'אן להנציח את קיליאן: עמוד גיוס כספים שהקימה לצורך רכישת עריסת קירור מיוחדת, המאפשרת להורים להיפרד מתינוקות שנולדו ללא רוח חיים בצורה מכובדת, שתסייע להם בעיבוד החוויה הקשה.

>> הוא סוף סוף בחוץ, אבל למה הוא לא נושם? סיפור הלידה של הילה