זה קורה ללא מעט אמהות: פתאום, ביום בהיר אחד, התינוק שלא ירד פעם מהשד, מסרב לינוק. אחרי שערסלת וחיברת, אחרי הקשר העמוק והבונדינג המשמעותי עם הקטנה או הקטן, אחרי כל הקרבה הפיזית הזאת, הצורך שלו ולעיתים גם שלך, המגע עור בעור וכל האוקסיטוצין שמופרש בתהליך ההנקה ומסייע לתחושת האהבה הגדולה – פתאום הם מחליטים שדי. לא עוד. מעכשיו שביתת הנקה.
כשמדברים על שביתת יניקה, לרוב מתייחסים לחודשים הראשונים לחיי התינוק, אבל שביתה כזו יכולה לקרות גם אחרי גיל שנה, ובשל מגוון של גורמים. "שביתת הנקה יכולה לארוך מספר ימים, אך במקרים קיצוניים היא יכולה להימשך גם מספר שבועות", אומרת דודי זוהר, מדריכת הנקה מלווה התפתחותית ומנהלת קהילת אימהות בהתנדבות – "האימהות של דודי".
איך אפשר לדעת שזו שביתה ולא תהליך גמילה טבעי?
"תהליך גמילה יהיה איטי והדרגתי, והוא תלוי סיבה, כמו למשל שהאם המניקה בהריון. פעמים רבות תינוקות מפסיקים לינוק מרגע שנכנס בהדרגה הקולסטרום לחלב, בסביבות שבוע 16, משום שהחלב משנה את טעמו ונהיה יותר מלוח. סיבה אחרת שגם היא הדרגתית, היא שהתינוק ניזון יותר ויותר ממוצקים, וכמות ההנקה יורדת. לעומת זאת, שביתת הנקה נעשית באופן פתאומי וחד".
מה יכולים להיות הגורמים לכך?
"הגורמים נחלקים לשניים: פיזיים ורגשיים. גורמים פיזיים יכולים להיות פטרייה על הלשון, אפטות בפה, גורם כואב ומציק לתינוק, שמפריע לו גם בזמן היניקה. גורם פיזי יכול להיות גם בעקבות מחלה, דלקת אוזניים למשל, או אף סתום, כאב שנוצר בגלל בקיעת שיניים, ירידה בכמויות החלב, בעיקר בתקופה של ביוץ ומחזור, שינויים בריח של האם, אם לדוגמה החליפה בושם. בתחום הגורמים רגשיים אנחנו יכולים לראות טראומה על רקע בהלה של התינוק, לעיתים תינוקות נושכים את פטמת האם ואם היא נבהלת וצועקת, החוויה הזו יכולה להירשם אצלם כטראומטית, והם ימנעו מלרצות להתחבר שוב לאם. גורמים אחרים יכולים להיות על רקע פרידה ממקום בטוח למשל ו מעבר דירה, או פרידה מהאם על רקע נסיעה או כניסה לגן של התינוק".
זוהר מסבירה שהמקום היחיד שבו התינוקות יכולים להביע את עצמם, וגם למרוד, הוא המזון, היציאות והשינה. "יש לא מעט אנשים מבוגרים שהחרדות והמצוקות שלהם מתבטאים בגוף בהימנעות ממזון והרזייה, גם תינוקות ופעוטות פועלים כך, היא אומרת. "כניסה לגן היא כניסה למקום חדש ושונה עם ריחות חדשים ודמויות חדשות, והכי חשוב – אמא לא שם. הדרך שלהם להביע את המצוקה תהיה בשביתת הנקה, וכמובן גם שביתת רעב. הם לא אוכלים מוצקים ולא שותים מהבקבוק, בין אם מדובר בתמ"ל או חלב שאוב. כשהם לא מרגישים בנוח במקום החדש, הם לא יאכלו בו. כשאמא תחזור לאסוף אותם, הם יחזרו אליה בסערה, וזה נחלק בין כאלה שלא יירדו לה מהציצי לבין כאלה שכועסים עליה ומבטאים את הכעס באמצעות שביתת הנקה".
להתייחס לתינוק כמו למאהב
אחרי שזיהית שהתינוק פצח בשביתת הנקה, רצוי לברר מה מקורה. דווקא במקרים שהשביתה היא פיזית, קל לזהות למה התינוק מסרב לינוק. "מחלות יהיו מלוות בחום, נזלת או שיעול, לכן יש סיכוי שבמקרים אלו המקור יהיה כאב אוזניים או אף סתום", אומרת זוהר. "פטרייה על הלשון נראית כחיפוי לבן שלא יורד עם חיתול טטרה, או נקודות לבנות על החניכיים והלחי הפנימית. בכל אופן כאשר המקור הוא כאב פיזי, כדאי תמיד לפנות לגורם רפואי או מקצועי".
גם במקרה של שביתת הנקה על רקע רגשי, אפשר לאתר את מקורה יחסית בקלות, שכן היא לרוב תופיע בסמיכות לאירוע המחולל – הכניסה לגן או הפרידה מהאם.
יש כמה דברים שחשוב לעשות בזמן שהתינוק בשביתה. בראשם – לשמור את כמות החלב. "כשהתינוק לא יונק, כדאי לשאוב חלב כדי שלא תרד התפוקה", אומרת זוהר. "כשמדובר בתינוקות שזו לא התזונה העיקרית שלהם, כלומר מעל גיל חצי שנה, יש לשאוב בהתאם לזמני ההנקה של התינוק. כך מאותתים לגוף שיש עדיין דרישה ושימשיך לייצר חלב. מעבר לזה, בכל אותם ימים להמשיך להציע שד לתינוק ממקום טוב ורגוע, אם הדבר גורם לו להתרחק יותר, כמובן שעדיף להימנע".
יש מספר דרכים לפתור את השביתה, על פי דבריה של זוהר. לפעמים יכול להיות שמספיק שינוי מנח על מנת לגרום לתינוק להתחבר שוב, אבל זה פתרון שיכול אולי להועיל לרוב גשמדובר בתינוקות מתחת לגיל שנה. "לעיתים גם תנועה יכולה לעזור, להיות על כדור פיזיו, לשחק, לקפוץ בעדינות ולהציע תוך כדי", היא אומרת.
פתרון נוסף, שמתאים לכל הגילאים, הוא החשכה של החדר, נטרול גירויים כמו רעשים או צעצועים, ויצירת מגע סקין טו סקין עם התינוק, כשגם האם וגם התינוק ללא בגדים ובמגע ישיר של עור לעור. "זה מומלץ מלידה ועד בכלל. עור לעור נותן לתינוק ביטחון, רוגע ותחושת קרבה. הקול המונוטוני של פעימות הלב מרגיע אותם, ואפילו מוריד במעלה אחת את החום", אומרת זוהר. "צריך להתייחס לתינוק כמו למאהב. להיכנס איתו למיטה, לעמעם את האורות כדי ליצור אווירה נעימה ורגועה, להתחבק ולהתלטף איתו בנועם ורוגע, כמובן לא כשהוא רעב. החיבוק גורם להפרשת אוקסיטוצין, ובאווירה הרגועה הזו אפשר להציע לו לינוק".
פתרון אחר הוא אמבטיה משותפת. "במים יש משהו מרגיע, נעים ומשחרר. כדאי גם כאן ליצור אווירה רומנטית ונעימה, עם אורות מעומעמים, כדי לאפשר את החיבור. הפתרון הזה ממש 'מאתחל' אותם, אולי בגלל הזיכרון של שהייה ברחם, בכל אופן זה עובד כמו קסם כי הרבה תינוקות חזרו לינוק באמבטיה משותפת".
יש מקרים שבהם התינוקות לא חוזרים לינוק?
“לרוב זה תלוי ברמת הסבלנות של האם, ועד כמה היא מגוייסת ויכולה לשאוב בזמן שהתינוק לא יונק. נכון שצריך את שיתוף הפעולה שלו, אבל לרוב אם האם מלאה במוטיבציה, התינוק יחזור לינוק. החריג הוא מצב כמו הריון, שטעם החלב לא משתנה במשך חודשים ארוכים. ההמלצה שלי היא שכל עוד זה מתאים לאמא ולתינוק, כדאי להמשיך. המלצת ארגון הבריאות העולמי היא להניק תינוק עד גיל שנתיים".