בונדינג ייחודי ויתרונות בריאותיים
באופן עקרוני, כל אחד – כולל גברים (!) יכול להניק. וכאשר מדובר באשה, שפעמים רבות כבר הניקה בעבר ילדים ביולוגיים משלה, המצב פשוט עוד יותר. "ראשית כל, אישה שאינה אם ביולוגית יכולה לתת לתינוק שילדה בת הזוג שלה לינוק 'על ריק', רק כדי להרגיע, לא לצורך תזונה – מה שמייצר קשר מיוחד שאין לאחרים איתו", מסבירה עדי יותם, יועצת הנקה מוסמכת (IBCLC), שתרצה במסגרת יריד "תרבות גאה" לרגל שבוע הגאווה. "אבל אם רוצים הנקה ממש, גם זה אפשרי. אם נערכים מספיק זמן מראש לפני הלידה, באמצעות נטילת תרופות מסוימות ושאיבות אינטנסיביות בזמנים קבועים, אפשר להגיע לייצור חלב שיוכל לספק מענה חלקי על בסיס מזדמן או קבוע, ובהחלט יכול לתרום לקשר אינטימי ומיוחד של האמא השנייה עם התינוק. אם לאם הלא-ביולוגית יש ילדים שנגמלו לפני זמן לא רב, קל יחסית להחזיר את החלב גם בלי תרופות, ומשך הזמן תלוי בגנטיקה ובאינטנסיביות ההנקה טרם הגמילה".
עוד בתשעה חודשים:
- 40 משפטים מעצבנים על שנת תינוקות
- 8 שיטות טובות לבחירת שם לתינוק
- רשימת הדברים שאמהות טריות הכי מתגעגעות אליהם
אבל למה, בעצם, להתאמץ כל כך? "מעבר לבונדינג הייחודי שיוצרת ההנקה, אם האמא הלא ביולוגית לא מתכוונת ללדת ולהניק בעצמה יום אחד, ייתכן שהפעלת מערכת ייצור החלב תעניק לה חלק מן היתרונות הבריאותיים של ההנקה עבור האם. אמהות שאינן מניקות נמצאות בסיכון מוגבר לסוגי סרטן מסוימים וכנראה שגם לאוסטאופורוזיס, והנקה, גם אם חלקית, בהחלט טומנת בחובה יתרונות בריאותיים לא מבוטלים עבור האישה", מסבירה עדי. "נוסף לכך ההיבט הרגשי והחברתי: בזוגיות סטרייטית יש דמיון משפחתי גם לאב. גם אם הילד איננו הילד הביולוגי של האב אלא נולד מתרומת זרע או בתהליך אימוץ/פונדקאות, עדיין יש חיזוק למעמדו של הגבר כאב: ברוב המוחלט של המקרים, ילדים מקבלים את שם המשפחה של האב, והסביבה רואה את הגבר כאב גם אם אין לו קשר ביולוגי לתינוק.
"במקרה של אשה, הקבלה החברתית שלה כאמא פחותה, ולעתים זה מתווסף לכך שהמשפחה גם לא מקבלת את המיניות שלה ולא רואה בה בת זוג. ההנקה יכולה לתת מעין גושפנקה חברתית לאמהות הלא-ביולוגית, ולחזק את 'מעמדה' של האם הלא-ביולוגית".
עם זאת, עדי מזהירה כי הנקה משולבת כזו אינה הכרחית, ויש לשקול בזהירות את האפשרות הזו, בפרט בהריון הראשון במשפחה. "הרבה פעמים הכניסה לאמהות מלווה בטלטלות מסוגים שונים. אצל זוג נשים, שאחת מהן בהריון והשנייה לא, עולים פעמים רבות אתגרים מורכבים, ולאחר הלידה, הנקה משותפת עלולה גם היא להקשות על המשפחה החדשה, בפרט אם היא לא זורמת בקלות מלכתחילה".
"עשינו את זה בעיקר בגלל שיקולים פרקטיים"
ואיך זה קורה בפועל? "פגשתי אמא שיחד עם בת הזוג הביאו ארבעה ילדים – שניים ביולוגיים לכל אחת", מספרת. "מיה, האמא הראשונה, הניקה את הילד הבכור מעל שנה, ואז בת הזוג שלה, שירלי, ילדה את הילד השני. לאחר לידה קשה, שירלי קיבלה תרופות שמנעו ממנה להניק במשך כמה ימים, ובאותו זמן התינוק קיבל חלב שאוב של מיה. הן בחרו לא להניק באופן ישיר, מחשש (כנראה לא מבוסס – אבל אין לנו מחקרים בנושא אלא רק תיאורי מקרים) לפגוע בהנקה של האם הביולוגית. הצוות במחלקת יולדות הזדעזע מן הרעיון שהתינוק יקבל חלב של אשה אחרת – גם אם זו בת הזוג של האם הביולוגית, וביקש משירלי לחתום על טופס ויתור תביעות. כששירלי חזרה לעבודה והתקשתה לשאוב, מיה, שעבדה בקרבת בית הילדים, היתה מגיעה להניק את התינוק בהפסקת הצהריים".
ומה אומרות האמהות? "לגבי הקשר עם הילדים, אני לא חושבת שהוא נבנה בזכות ההנקה", מסייגת מיה אלוני מכפר יחזקאל, גיבורת הסיפור של עדי. "כל ההחלטה על הכניסה להריון והטיפולים שכרוכים בזה היו מאד ביחד, הילדים של כל אחת מאיתנו היו גם של השנייה ב-100% עוד לפני שנולדו. הנקה שלהם היתה מבחינתי חלק מאד טבעי מזה, ונבעה יותר משיקולים פרקטיים מאשר מתפיסת עולם כלשהי.
"לגבי ההשפעה על הזוגיות, אני חושבת שהיא דווקא הייתה חיובית. עצם זה ששאבתי לו והוא אכל הוריד לחץ ממיה ועזר לה להחלים. נדמה לי שאם הוא היה מקבל תמ"ל היה קל יותר לוותר על ההנקה, אבל זה ששאבתי לו תרם לשאיפה שהיא כן תניק, וזה היה עדיף בעינינו, גם בריאותית וגם כלכלית. אני חושבת ששירלי הייתה רגועה יותר בזכות זה ששאבתי לו וזה נתן לה הרגשה שיש לה גיבוי ואפשר לה לנוח ואחר כך להתחיל להניק לאט לאט.
"מה שכן, אני חייבת להודות שהוא לא אהב לינוק ממני, כנראה מפני שהבן הביולוגי שלי היה כבר בן שנה וחצי והנקתי מעט פעמים ביום, אז הזרימה לא היתה לרוחו של הקטן... למעשה, גם את הבת השנייה שזוגתי ילדה הנקתי מספר פעמים באופן די אקראי, וגם היא לא היתה מרוצה מזה".