כשחווים טרגדיה גדולה, צריך למצוא כוחות על מנת לקום ולהמשיך הלאה, בעיקר כשאת אם ויש הרבה דברים המוטלים על הכף. סיירה סטריינג׳פלד מויסקונסין מצאה דרך לא צפויה להתמודד עם מותו של תינוק, לו חיכתה וציפתה במשך זמן רב, ותיעלה את היגון לעזרה לזולת. כעת האינטרנט מריע לה ומתרגש.

סיירה ובעלה לי גילו, חמישה חודשים לתוך ההריון, שהתינוק סמואל סובל מתסמונת אדוארדס, סטייה בכרומוזומים שנובעת מתקלה בהליך חלוקת התאים, שיכולה לגרום למגוון רחב של תופעות, ואין דרך לדעת עד כמה תשפיע על העובר. "גיגלתי את התסמונת הזאת וחקרתי עליה עוד לפני ההריון," מספרת סיירה. "סתם מתוך סקרנות. הרופא שלנו, שיילד מאות תינוקות, היה מלא תיקווה כי הוא ראה המון בדיקות כאלה מתבררות כלא נכונות. הוא גרם לנו להאמין שיהיה בסדר, ולכן האדמה נפערה כשסמואל נולד והתברר שזה נכון."

בהתייעצות מומחה נאמר לבני הזוג שהתינוק סמואל כנראה לא ישרוד את הלידה. סיירה החליטה לעבור ניתוח קיסרי, על מנת להגדיל את סיכויי התינוק לשרוד, אך הוא חי רק שלוש שעות. "השעות האלה הרגישו כמו דקות," היא נזכרת. "אפילו עכשיו קשה לי להביט לאחור ולהזכר, הזמן שהיה לי במחיצתו נראה מועט כל כך. חלף מהר מדי."

הריקנות שעטפה את סיירה עם מותו של סמואל הדהימה אותה. "רציתי להניק אותו. עם בתי הבכורה ניסיתי הנקה, אבל לא הצלחתי. כשהוא מת החלטתי שאני עכשיו במצב פיזי טוב יחסית, ואני יכולה לעשות את זה." במשך 63 ימים לאחר הלידה, סיירה שאבה חלב, גם כשהמשמעות היתה לקום באמצע הלילה ולשאוב, כשאין תינוק רעב בסביבה.

את התוצרת הקפיאה והעבירה למרפאה קרובה, משם העבירו את החלב לתינוקות הטיפול הנמרץ בבית החולים. "היו רגעים שבהם שאלתי את עצמי בשביל מה אני עושה את זה," היא מודה. "אבל כולם חשבו שזה רעיון טוב ויפה, או אמיץ. אני פשוט הרגשתי שיש לי את החלב הזה בגלל סמואל, הוא הגיע איתו, וזו המתנה שהוא נותן לעולם."

לאחר שסיימה לתרום את כל החלב, כ-15 ליטרים ממנו, הרגישה סיירה שסגרה מעגל. "היתה בכך תחושה מרפאת עבורי. הרגשתי שזה סופו של מסע. לא שאני עוברת וממשיכה הלאה, אבל אני מתקדמת קדימה. "בזכות התעניינות התקשורת, כל הקהילה שלנו, ואנשים נוספים, שומעים לראשונה על תסמונת אדוארד, ואם אצליח להגיע לאדם אחד שזה יהיה רלוונטי לחייו, עשיתי את שלי."