אני חייבת לציין שבהתחלה, הכל היה בסדר - הלידה עברה בקלות ובמהירות, בקושי שעה וחצי בחדר לידה, וכך גם ההנקה הראשונה. התחלתי להניק זמן קצר לאחר הלידה, ראיתי שהולך בסדר וביקשתי שיעירו אותי להנקות גם בלילה. 

אלון נגר בן יומו- סיפורי הנקה (צילום: תומר ושחר צלמים)
לא הצליח לעלות במשקל מההנקה. הפשוש הקטן אלון נגר|צילום: תומר ושחר צלמים

בזמן השהות בבית החולים התעקשתי לא לתת מוצץ, מחשש לבלבול פטמות. הייתי כל כך מרוצה שהולך לי, שההנקה מצליחה, שפחדתי לקלקל. אבל כשחזרנו הביתה, ותשומת הלב שלי הייתה צריכה להתחלק גם בין שלושת הילדים האחרים שלי, החלטתי שאין מנוס ונתתי.

אני מניקה והתינוק לא עולה במשקל

ההנקה המשיכה טוב גם בבית: אלון ינק לפי דרישה והיה נרדם ל-3-5 שעות. בגיל שבועיים כבר עבר את משקל הלידה, אבל בשקילה הבאה, שבועיים מאוחר יותר, גילינו שהוא לא עלה כלל במשקל. בהתחלה חשבנו שהסיבה לכך היא הצינון שלו, שגבה השקעה רבה של אנרגיה בתהליך הנשימה, אבל הספק התחיל לנקר. מסביב כבר התחילו לנסות לשכנע אותי לתגבר את ההנקה בבקבוקי תחליף, אבל אני התעקשתי להמשיך להניק.

בשלב הזה הפטמות החלו להיפצע וכל הנקה הכאיבה לי מאוד, אבל לא ויתרתי. התנחמתי בידיעה שבסוף הכל מסתדר, למרות שבינתיים, כלום לא הסתדר. בשקילה הבאה, בגיל שבעה שבועות, גילינו למרבה הזוועה שלא רק שאלון לא עלה במשקל, הוא אף ירד במשקל. הרופא בטיפת חלב אמר שהוא נראה מורעב, והוא מוכן לנסות לעבור לחלב שאוב למשך 5 ימים. "אם לא יהיה שיפור", הוא אמר, "תהיי חייבת לעבור לתחליף חלב, אחרת תגרמי לו נזק רפואי".

 

החלטתי להזמין יועצת הנקה וככה, באמצע ההכנות לפסח, הגיעה אליי דוריס.
דוריס אבחנה שההנקה לא יעילה, וניסתה לעזור וללמד אותי תנוחות אחרות. אבל כשאלון הגיע לגיל חודשיים והתברר שהוא העלה רק 600 גרם מהלידה, התחלתי להתייאש.

בהתייעצות עם רופאת הילדים המקסימה שלנו, החלטנו לערוך בדיקות מקיפות כדי לבדוק אם יש חלילה בעיה כלשהי. בדקנו דם, שתן וצואה, והבדיקות הראו שאין שום בעיה בריאותית - מלבד רעב והתעקשות של אמא על הנקה. שם כבר נשברתי והחלטתי להקשיב לרופאה שהתעקשה שנעבור לתחליף בלבד. האיומים שייגרם לתינוק שלי נזק בעתיד הפחידו אותי קצת יותר מדי.

הרופאים לחצו לעבור לבקבוק, אני לא הפסקתי לשאוב

התקשרתי בבכי לחברה טובה שלי, חברה שאני בעצמי עודדתי אותה בזמנו להמשיך להניק. הפעם הגיע תורה לעודד אותי, והיא ביקשה ממני לא להישבר ולהמשיך לשאוב, כדי שאוכל לחדש את ההנקה אחרי שתהיה עלייה במשקל.

אלון נגר כבר ילד גדול - סיפורי הנקה (צילום: תומר ושחר צלמים)
בסוף הנקתי אותו כמעט שנתיים. אלון|צילום: תומר ושחר צלמים

אבל כאן לא נגמר הסיפור. הפורמולה שהמליצו לי לתת הייתה רמדיה צמחית. אז עוד לא ידעו שהתחליף הזה הרסני, שיש ילדים שנפטרו או נשארו פגועים. בדיעבד, אני מבינה שאלון ניסה לרמוז לנו בכל דרך שהפורמולה הזו לא עושה לו טוב, בעיקר לפי כאבי בטן שהופיעו כמעט באופן מיידי. אני מודה ומברכת כל יום על ההחלטה להמשיך לתת לו חלב אם, ובהמשך להחליף פורמולה, שהצילה אותנו מגורל דומה.

אחרי יומיים עם תחליף, אלון העלה 220 גרם, וכולם הרגישו מאד צודקים, כשאמרו לי שהחלב שלי לא משביע דיו. בהתייעצות עם רופאת הילדים הוחלט לעבור מרמדיה צמחית לסימילאק, ולשלב את זה עם בקבוק של חלב שאוב (60 שאוב + 60 תחליף). במשך 4 ימים הילד אכל את השילוב, המשיך לעלות במשקל ואני הייתי בעננים.

בטיפת חלב כבר הרשו לנו לבוא להישקל פעם בארבעה ימים ולא כל יומיים. הילדים הגדולים השתתפו בהאכלות ואני הייתי כמעט מרוצה: אלון מקבל חלב שאוב, חלב שלי, ובקרוב, האמנתי, נחזור להנקה ישירה.


לאט לאט אלון התחזק וינק ביעילות רבה יותר. לאט לאט אני העלתי את מספר ההנקות ובמקביל הורדתי את מספר הבקבוקים. הרגשתי שניצחנו, הילד שלי ואני. הנקתי אותו עד גיל שנה ועשרה חודשים, ואני מאמינה שהגמילה הייתה קשה לי יותר מאשר לו.

כיום אלון בן שמונה וחצי, ילד גדול. מכיוון שאני יודעת שבלי דוריס היועצת הנהדרת שלי ובלי הפורומים בתפוז שהעניקו לי תמיכה ועצות טובות, לא הייתי מצליחה, אני מרגישה שליחות ומסייעת בהתנדבות למניקות שחוות קשיים.

זו דרכי להודות על המתנה שקיבלתי - ההצלחה בהנקה של אלון. אני מרגישה שמכיוון שחוויתי קושי כל כך גדול, אני יכולה להבין ולסייע מתוך הזדהות. אשמח אם מי שזקוקה לי וגרה באזור המרכז, תכתוב לי מייל, ואני אעשה כמיטב יכולתי לסייע לה: nngr@walla.com

 

>> התעקשתי להניק וזה השתלם: קבלו את סיפור ההנקה של הדס