אתם יכולים לסמוך על הקנדים שהם ימציאו מושג כמו בתי חולים בייבי פרינדלי. במדינה שבה הכל פרינדלי, בטח ראש הממשלה, זה היה רק עניין של זמן. עכשיו הטרנד פורח במדינה, מה שגורם לרבים לתהות במה מדובר.
הרעיון הוא להפוך את בתי החולים למרכזי סיוע למניקות, עם אזורים יעודיים ונוחים לאמהות שם יש הדרכה וליווי של המניקות באמצעות צוות אחיות ויועצות הנקה מיומן. מעבר לקידום ההנקה, יוזמת הבייבי פרינדלי נוצרה כדי "לזהות בתי חולים ומרכזי לידה שמציעים טיפול ברמה אופטימלית להאכלת התינוק, ולחיזוק הקשר והבונדינג בין האם לתינוק". המשמעות היא שבתי החולים הללו דואגים לכך שאמהות ואבות טריים יעשו בונדינג עם התינוק על ידי מגע עור לעור. בבתי החולים האלה גם דואגים שיהיה מצב של סקין טו סקין עם התינוק מיד אחרי הלידה, בלי קשר להאם הוא נולד בלידה קיסרית או ואגינלית.
למגע סקין טו סקין יש מספר יתרונות. לא רק שהוא יוצר בונדינג מהותי בין ההורה לתינוק, אלא שהוא גם יכול לסייע לתינוק לישון, להקפיץ את ההתפחות המוחית של הניובורן, ויכול לסייע נגד דיכאון אחרי לידה. זה גם מסייע להנקה, ומגדיל את הסיכוי שהתינוק ייצמד לשד ללא סיוע מהאם.
ביות מלא גם לפגים
בינתיים יש כמה וכמה בתי חולים כאלה שקיבלו את המינוי הרשמי באונטריו, ועוד כמה פזורים במחוזות אחרים, אבל גם בתי חולים שלא קיבלו את המינוי עושים לחלוטין צעדים בכיוון של הפיכה לבייבי פרינדלי. בבית חולים אחד כזה הציגו השנה את תכנית חיבוקים לתינוקות, ששמה למטרה לעודד מגע גופני עם התינוק, חיבוקים וכרבולים, גם לתינוקות המאושפזים בפגייה או בטיפול נמרץ.
בישראל אגב מגמת אפס הפרדה נכנסת לתודעה ומרבית בתי החולים אף מציעים אותה ליולדות המעוניינות בחדרים נפרדים, אך טרם מדובר בנורמה. ייעוץ הנקה קיים כמובן גם כן וניתן כשירות ליולדת אך לא כפי שמוצע כאן: על בסיס צמוד ורציף. יש לנו עוד דרך לעבור אבל אנחנו בהחלט על המסלול.