הייתם מדמיינים את הסבים שלנו בחדר לידה? תומכים בסבתא ומגעים לקורס הכנה ללידה? נשמע מוזר?
לא עבר זמן רב מאז שהצלחנו לייצר שינוי אדיר. מציאות שבה הגברים רוצים לקחת חלק פעיל במהלך כל שלבי הלידה, ללמוד ולהיות נוכחים בהולדת ילדיהם. מציאות שוות זכויות גם בחלוקת ההתאוששות מהלידה. מציאות אחרת. אז נכון שגרמנו למציאות להשתנות. מצד שני, הגברים לא קיבלו, באמת, כלים איך להתאים את עצמם, איך באמת להתמודד ולתמוך. נוצר פער בין הרצון להיות שם ולתמוך לבין היכולת לממש את זה. אנחנו נמצאים בתקופה לא פשוטה, לחץ אינסופי, עצב לאומי, וכך החרדה מהיריון ומהלידה גבוהה יותר. אז מה לא כדאי לעשות בליווי לידה? אלה עשר הטעויות הנפוצות.
- לא ללטף את הפנים בזמן הציר. אישה בזמן הציר כאובה. התחושה עולה ומתעצמת ונשארת לכמה רגעים בעוצמה גבוהה. כדי לצלוח את רגעי הציר חשוב לאפשר ליולדת להתכנס פנימה ולהתרכז בנשימה איטית. להרפות את הגפיים, להתגבר על הרצון לכווץ ולהסדיר את הנשימה. הסחות דעת כמו ליטוף בפנים מחזירות למציאות, לחדר, לכאב ולקושי.
- לא לדבר בזמן הציר אלא אם כן אתה מעודד ומחזק. יש בני זוג שמנסים לדייק ומתחילים להנחות, "לא ככה", "את לא נושמת, תנשמי", "את לא זזה, תזוזי", "את לא עושה נכון", "המיילדת אמרה לך לעשות שש", "את לא עושה נכון את אמורה להרפות פנים"… הרבה מלל, הרבה הנחיות. זה לא תורם בשום צורה. זה מפעיל את המוח ומוציא את האישה מהצד הרגשי שאמור לעזור להתמודד לצד ההגיוני והחושב, לצד שמחליש בזמן הלידה, ומשפטים כמו "את לא" רק מורידים מוטיבציה, מבטלים וגורמים לפקפק בכוחות הפנימיים. לכן, אמרו רק דברים טובים או אל תדברו כלל. כמו "אני גאה בך", "את מדהימה אותי", "את מהממת", "את עושה הכול נכון", "תראי כמה עוצמות יש בך", "איזה יופי את מתמודדת, כמה שאת מקרבת את התינוק שלנו" - רק חיזוקים!
- תשתי. תשתי עוד. תשתי. שתית כבר? לפעמים התחושה שזה הכלי היחיד שיש ובלעדיו בן הזוג אבוד.
וכן, חשוב לשתות, אבל אם שותים יותר מדי זה יכול להקשות ולהעלות מיצי קיבה. גם ככה יש לרוב הקאות כחלק תקין וטבעי של הגוף לקראת הלידה - התרוקנות. לפעמים שלשולים ולפעמים הקאות. אז כן לשתות, עדיף מקש, ועדיף בשלוקים קטנים כל פעם. ושתו שניכם יחד.
כשכואב ויש לאישה יד להחזיק היא ננעלת עליה|אילוסטרציה: Motortion Films, shutterstock - להחזיק יד וזהו. לציר יש התחלה, שיא ואז הפוגה. בשלב מסוים הכול אינטנסיבי והתחושה שאין ממש הפוגה אלא רק נקודת שיא עולה ויורדת אך התחושה נשארת רצופה. להחזיק יד זה רומנטי, אך זה לא עוזר בהתמודדות עם הציר עצמו. כשכואב ויש לאישה יד להחזיק היא ננעלת עליה, וזה כשלעצמו נוגד הרפיה ומייצר התנגדות לציר כי הגוף בדריכות, נעול ופחות משתף פעולה "לשחרר" ולקדם את התינוק. לכן, עדיף לשים את הידיים על הבטן התחתונה, שם הן יחממו ויעשו פלאים, או לחבק את עצמות הישבן ולקרב את הלחיים של הישבן זה לזה, מה שמקל את תחושת הציר
- הבעת פנים. נכון שלא כולם משחקים פוקר, אבל בבקשה - לקראת הלידה עמוד מול מראה וודא שאתה יודע לחייך לא משנה מה קורה. אישה בלידה ניזונה מהסביבה. יש לך השפעה ישירה על איך הלידה תתפתח ובאיזה אופן תסתיים. אם האישה שלך תראה עיניים מבוהלות, אבודות, היא תאבד את האחיזה והביטחון ומולה יופיעו הסרטים השחורים שיכולים לחסום את התקדמות הלידה. אז בבקשה ממך, שדר ביטחון ורוגע! עיניים מחויכות ומשפט כמו "אני כאן לצידך כל הזמן, את נהדרת! הכל מדהים! אנחנו יחד, הכל טוב!"
- לא לדבר עם הצוות מעל הראש של היולדת. נכון שיש לא מעט מושגים ששומעים בחדר לידה. לפעמים יש נטייה לשאול שאלות כמו, אז מה היא צריכה לעשות? אז מה אתם עושים לה? מה לעשות שלא יכאב לה? המילים כמו היא, לה, מאוד חוסמות וגורמות לאישה היולדת להרגיש כמו מוצר להוצאת תינוק. יש לה שם, יש אתכם, יחד. האישה היולדת היא עוצמתית, חזקה, אישה בלידה! אז לשנות את הטקסט ל- אנחנו רוצים לדעת… חשוב לנו... האם יש לכם משהו להציע לנו... לנו, אנחנו, שמה של בת הזוג. ובת הזוג היא חלק בשיחה. אם היא בציר לתת כבוד לציר. להגיד רגע הציר יעבור ונמשיך בשיחה. מדובר בגופה של האישה שלך. אי אפשר לדבר או לקבל החלטות בלי שהיא מרוכזת ומבינה וחלק מהשיחה.
- לא להזדהות. נכון שיש מעורבות רגשית. נכון שמאוד קל להזדהות ולהגיד וואו כמה קשה לך, וואו כמה כואב לך, מסכנה שלי. כמה קשה לי לראות אותך ככה. אבל זה מחליש. תחשוב שאתה בחדר כושר מרים משקולת ואומרים לך - אין סיכוי, תראה אותך ותראה את המשקולת, זה ממש כבד, זה יגמור אותך. זה מוריד מוטיבציה, נכון? לעומת זאת לומר לך - אתה מסוגל! קטן עליך! אני מאמינה בך! גם אם קשה יש רצון להמשיך! יש דרייב. ייצר את הדרייב הזה עבור אהובתך. זה הדלק שלה.
- לא להיות בטלפון. מאוד מושך לעדכן, לענות לאמא המודאגת שלה. על הדרך להציץ במייל מהעבודה. על הדרך לחשב כמה שעות כבר עברו, ואולי לנקות רגע ראש עם איזה משחק או להתעדכן מה קורה בחדשות ואז, חס וחלילה, עוד לשתף אותה בהן. זהו אירוע חד פעמי בחיי שניכם. תהיו בו. תחוו אותו. תייצרו אותו כחוויה מעצימה וכחוויה זוגית. זה אפשרי וזה תלוי רק בך. מוזיקה, אווירה קלילה, צחוק, בכי, חיבוק ונשיקה.
- לא לאכול אוכל ריחני במיוחד. לידה יכולה להימשך זמן מה. חשוב לצבור אנרגיות ומותר לאכול. השאלה מה אוכלים. נוח יותר לומר מה לא - לא טונה, לא נקניקים, לא ביצה קשה ולא מטוגן. חדר לידה הוא קטן וללא חלונות. וכבר יש בו את שניכם עם כל המזוודות שהבאתם, את המיילדת ואולי עוד מישהו לצידכם. רחם על כולם בבקשה. יש מחיר לאוכל הזה והוא כבד.
גם ככה החדר מלא|צילום: Tyler Olson, shutterstock - שמור על פרטיות. גם אם המשפחה כבר הפתיעה והיא יושבת מחוץ לדלת. קורה ששיתפתם את הקבוצה המשפחתית שאתם בחדר לידה. טעות של מתחילים. ועכשיו הם כבר יושבים מחוץ לדלת ובכל פעם שאתה יוצא החוצה שואלים, נו מה? ילדה? מה קשה לה? לקחה אפידורל? עושים לה זירוז? מה, היא תקועה? ואז סוף סוף כשיש בכי של תינוק, הדלת נפתחת ולעיני חם וחמות אשתך היפה עם רגליים פשוקות לרווחה וסדין מרוח בדם. בבקשה תמנע את זה. בקש פרטיות. דרוש סבלנות. אם צריך, ערוך איתם תיאום ציפיות מראש.
גברים, זכרו, לא משנה מה קורה בחוץ, מה המצב הלאומי כרגע, הכאב העצום שכולנו חווים, אולי אפילו יש אזעקה תוך כדי, ברגע הלידה בת הזוג שלך זקוקה לך וחוויית הלידה היא חוויה זוגית. לכן, כאשר מצפים ללידה אפשר וחשוב לייצר אותה כחוויה מעצימה עבור שני בני הזוג שנמצאים בתהליך יחד. בוודאי בימים כאלה.
אלה טלקר היא יזמת ודולה המלווה מאות נשים, חברת Nine Plus Life. החברה מעניקה תמיכה וליווי בתקופת ההיריון באפליקציה. כעת האפליקציה פתוחה חינם לנשים בהיריון הנמצאות בחרדה לאור המצב, כולל הדרכות מקוונות לתמיכה רגשית עם נשות מקצוע מדי שבוע. ויש גם קבוצת ווטסאפ